אֵין זֶה מַעֲלַת הָעֲנָוָה לְהַרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ בִּכְפִיפַת רֹאשׁ בְּדֶרֶךְ שְׁטוּת כְּאִלּוּ הוּא עָנָו, כִּי זֶהוּ עֲנָוָה פְּסוּלָה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָעֲנָוָה כְּשֶׁהִיא בְּחָכְמָה, וְעַל-יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע שֶׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים נַעֲשה פֵּרוּד בֵּין עֲנָוָה לְחָכְמָה. וְאָז אִי אֶפְשָׁר לַצַּדִּיקִים לִהְיוֹת עֲנָוִים אִם לֹא מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, עַד שֶׁגַּם פְּגַם לָשׁוֹן הָרָע שֶׁל הָעוֹלָם אֵינוֹ מַזִּיק לוֹ לָעֲנָוָה שֶׁלּוֹ:
באדיבות אתר אור הגנוז – ברסלב
