מהי מלאכת חורש?
מלאכת חורש היא אחת מל״ט (39) אבות (סוגי) מלאכה שנעשו לצורך המשכן ולפיכך אסורה בשבת.
לצורך הכנת המשכן היו צריכים לצבוע את יריות עורות האַיִל בצבע אדום, לשם כך, היה צריך לזרוע זרעים באדמה מהם היו מפיקים את הצבע האדום, אך קודם לכן היו צריכים לחרוש את האדמה ומכאן נלמדת מלאכה זו.
חרישה
אסור לחרוש את האדמה באמצעות מחרשה (כלי לעיבוד אדמה) בשבת.
אפילו חרישה קטנה ככול שתהיה היא עבירה על איסור מלאכת חורש.
גרירת חפצים על האדמה
מותר לגרור חפצים כבדים על האדמה למרות שכתוצאה מכך יווצרו גומות או ייגרם עיבוד האדמה בשל כך, כל זמן שאינו מתכוון לשם החריצים ועיבוד האדמה לכתחילה.
כך לדוגמה, ניתן לגרור עגלת תינוק על עפר ואדמה.
זאת משום כלל ״פסיק רישא דלא ניחא ליה מדרבנן״ שעניינו מעשה הנגרם מאליו ואין בו תועלת או צורך כשלעצמו.
מהי תולדת חורש?
תולדה היא פעולה דומה וקשורה למלאכה אליה היא שייכת.
כמו החרישה היוצרת חור באדמה ומכינה את האדמה לזריעה, כך אסור לחפור גומה באדמה בשבת על מנת לשים בו זרע או לנטוע בו צמח.
גם אם חופרים בור באדמה שלא לצורך הבור אלא לצורך העפר, אסור לעשות כן מאיסור חכמים.
פעולות התומכות בחרישה
המסקל (הורדת) אבנים מהשדה, מזבל (מוסיף דשן) לאדמה, או תולש קוצים ועשבים שוטים, כיוון שבמעשים אלו או דומים להם גרם להטיב את הקרקע כדי שתהיה מוכנה לזריעה או נטיעה עובר בכך על תולדת חורש.
נעיצה באדמה
נוהגים לקשט את האדמה או להשתמש בכלים לצורך הגידול ע״י נעיצת הדבר באדמה, שאף הוא אסור משום תולדת חורש משום שיוצר גומה.
טאטוא עפר
אסור לטאטא שטח עפר שעל ידי זה ייתכן שיבוא להשוות את השטחים שלפניו.
משחקים על קרקע ואדמה
אין לשחק במשחקים על גבי העפר, שמא יבואו להשוות או לחפור בתוכם. אולם, על קרקע מרוצפת מותר לשחק שאז אין חשש בשל כך.
