מהו חג פורים?

פורים (מלשון ׳גורלות׳ בשפה הפרסית) הוא חג הנחגג בחודש אדר (או באדר ב׳ בשנה מעוברת) בו אנו מזכירים את הנס שקרה לעם ישראל שניצלו ממוות כללי מידיי המן הרשע אשר מזרע עמלק. המן רצה להשמיד ולאבד את כל עם ישראל הנמצאים תחת מלכות אחשוורוש. למרות כל הסיכויים והסכנה הגדולה ניצלו עם ישראל בזכות תפילותיהם ומעשיהם של מרדכי היהודי ואסתר המלכה.

מתי חוגגים את פורים?

חג הפורים נחגג ביד׳ או טו׳ באדר (או אדר ב׳ בשנה מעוברת) – תלוי באזור מגוריכם.
עפ״י ההלכה, ביד׳ באדר חוגגים את חג הפורים ונוהגים בו כל מנהגי החג אלו הנמצאים בערים שהיו פרוצות, ללא חומה, מימות יהושע בן נון, לדוגמה אשדוד, תל אביב, הוד השרון וכו׳.
לעומת זאת, בטו׳ באדר יחגגו היהודים אשר יושבים בערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון כמו ירושלים.

תענית אסתר

תענית אסתר הוא צום שנוהג החל מהזריחה של יום יג׳ באדר (או יג׳ באדר ב׳ בשנה מעוברת) עד ליל יד׳ באדר – ליל חג הפורים, הלילה בו קוראים לראשונה את המגילה.
להמשך קריאה על תענית אסתר, לחץ כאן.

מה הם מנהגי חג פורים?

• קריאת מגילה
• נתינת זכר למחצית השקל
• מתנות לאביונים
• משלוח מנות
• משתה ושמחה
• תחפושות
• תוספת בתפילה – ׳ועל הניסים׳

קריאת המגילה

מתי קוראים את המגילה?

תושבי הארץ – קוראים את המגילה בליל החג (יג׳ באדר בלילה) וכן בבוקר (יום יד׳ באדר)
תושבי ירושלים – קוראים את המגילה בליל החג (יד׳ באדר בלילה) וכן בבוקר (יום טו׳ באדר)

עד מתי אפשר לקרוא את המגילה?

קריאת המגילה של הלילה היא כל הלילה עד הזריחה וצריך להתחיל לפני הזריחה.
קריאת המגילה של הבוקר היא כל היום עד השקיעה שהוא צאת החג.

כמה פעמים צריך לקרוא את המגילה בפורים?

בשביל לצאת ידי חובת קריאת מגילה יש לקוראה גם ביום וגם בלילה, אם פספס אחת מהן לא יצא ידי חובה קריאת מגילה.

האם צריך מגילה מודפסת או כתובה לקריאה?

לכל אחד מן השומעים צריכה להיות מגילה. רבים נוהגים לקרוא ממגילה שנכתבה על גבי קלף, אך אפשר לקרוא גם ממגילה מודפסת.

האם קוראים את המגילה בישיבה או בעמידה?

נוהגים לקרוא את המגילה בישיבה תוך כדי שהחזן קורא בעמידה.

מה לעשות אם פספסתי מילים תוך כדי קריאת מגילה?

בעלי מגילה מודפסת צריכים להקפיד לשמוע את הקריאה של החזן מילה במילה, משום שאם מפספסים לקרוא אפילו מילה אחת אין יוצאים ידי חובת הקריאה וייתכן שצריך לקרוא שוב. ניתן להשלים מילים מעטות אם יש עיכוב קל, אך במצב בו יש משפטים שלמים שלא נקראו יחד עם החזן אין יוצאים ידי חובה.
במקרה של דילוג יש לחזור למקום בו לא קראנו או דלגנו ולהמשיך לקרוא על הרצף משם, מבלי לקפוץ חזרה למקום בו היינו קודם.
בעלי מגילה כתובה אשר פספסו מילים מסוימות יכולים להשלים בעצמם.

איך קוראים במגילה?

יש להשתדל לקרוא את המגילה במניין.
לפני הקריאה החזן (מי שקורא את המגילה לכולם בקול) מברך שלוש ברכות: על מקרא מגילה, שעשה ניסים לאבותינו, שהחיינו.
הברכות נאמרות ע״י החזן בעמידה, יש הנוהגים לעמוד יחד איתו, ובמקביל, יש הנוהגים להישאר לשבת.
מי שבידו מגילה כתובה (לא מודפסת) יכול לברך ברכות אלו לעצמו.
על החזן לומר את כל נוסח המגילה מילה במילה בנוסח מדויק, במידה וחיסר מילה – לא יצאו הציבור ידי חובה.
אולם, אלו בעלי מגילה כתובה יכולים להשלים בעצמם.
נוהגים לקרוא את המגילה כך שתחילתה של המגילה נשארת פתוחה לאורך הקריאה ולא מגלגלים חזרה עד סוף הקריאה.
לאחר סיום הקריאה מברך החזן את ברכת ׳האל הרב את ריבנו׳ ובכך מסתיימת קריאת המגילה.

האם אפשר לשמוע קריאת מגילה דרך רמקול?

השומע קריאת מגילה דרך רמקול לא יוצא ידי חובה וצריך לשמוע בקול החזן ממש, על כן כדאי להקדים ולתפוס מקום קרוב לחזן.

האם חייב לעשות רעש כשאומרים המן?

נוהגים לעשות כן, אך יש לשליח ציבור ולקורא המגילה לשים לב ששומע את המילים שנאמרות מיד לאחר מכן, שכן שלפעמים הרעש נמשך מעט גם לאחר מכן ומפריע להקשבה.

האם מותר להביא את המגילה בשבת?

לא ניתן להביא את המגילה בשבת לבית הכנסת.

זכר למחצית השקל

מהו זכר למחצית השקל?

בזמן שבית המקדש היה קיים היו נוהגים כל אחד מגיל 20 לתת כסף בשווי ׳מחצית השקל׳ עבור קניית קורבנות התמיד להקרבתם בבית המקדש. אמנם משחרב בית המקדש ואין קורבן התמיד המשיכו מנהג זה של תרומת ׳מחצית השקל׳ אך קראו לו ׳זכר למחצית השקל׳ משום שאינו ניתן לשם קורבנות התמיד כמו פעם אלא לזיכרון המנהג.

מי צריך לתת זכר למחצית השקל?

נוהגים לתת עבור כל אחד – הגברים והנשים, וכן ילדים מגיל בר ובת מצווה, תינוקות וכו׳.

מתי נותנים זכר למחצית השקל?

מתחילים לתת ׳זכר למחצית השקל׳ החל מראש חודש אדר (ובשנה מעוברת החל מראש חודש אדר ב׳) וישתדל לתת לפני קריאת המגילה כמו שנאמר: ״גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים הקב״ה את שקלי ישראל לשקליו״ (מגילה יג, ב)

כמה נותנים זכר למחצית השקל?

מטבע ׳מחצית השקל׳ שווה 9 גרם כסף טהור ועל כן,
מנהג עדות ספרד לתת סכום המוערך לפי שווי הכסף באותה עת, בשנת תשפ״ו העריכו פוסקי ההלכה את הסכום בין 69 – 81 ש״ח.
מנהג עדות אשכנז לתת מטבע של חצי שקל ישראלי (50 אגורות)  ויוצאים בזה ידי חובה.
ניתן לתת יותר מסכום הכסף שעל פי המנהג.

למי נותנים זכר למחצית השקל?

׳זכר למחצית השקל׳ נותנים למוסדות של תורה כמו בתי כנסת, ישיבות, בתי מדרש וכו׳, שזה מהווה תחליף לקורבנות שהיו מכפרים על עם ישראל, ועוד אמרו חז״ל גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת הקורבנות (מגילה ג, א)

מה עושים אם לא נתנו בחג?

בדיעבד, ניתן לתת את דמי ׳זכר למחצית השקל׳ גם לאחר החג עד סוף חודש אדר.

מתנות לאביונים

מה זה מתנות לאביונים?

מתנות לאביונים היא נתינת מתנה ליהודיים עניים שיכולותיהם הכלכליים חסרים וקשים כדי לעשות סעודת פורים ולשמוח יחד עם שאר עם ישראל, כמו שנאמר:
״לעשות אותם ימי משתה ושמחה, ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים״ מגילת אסתר.

למי נותנים מתנות לאביונים?

כל יהודי שהוא בגדר עני, נצרך לאנשים ומצבו הכלכלי קשה.
צריך לתת לשתי אביונים וכך יוצא ידי חובת המצווה.
ניתן גם לתת לשתי אביונים שיש להם קרבה משפחתית כמו איש ואישה או אב ובן.

מתי נותנים מתנות לאביונים?

את המתנות לאביונים צריך לתת ביום פורים עצמו ולא לפני כן, לאחר קריאת המגילה.
יחד עם זאת, ניתן לתת לאביונים קודם הזמן ובלבד שיתנה איתם שישתמשו בזה רק כשיגיע יום הפורים עצמו שהוא שעת חיוב הנתינה.

מה נותנים כמתנות לאביונים?

ניתן לתת כסף או מאכל בלבד אך לא חפצים אחרים.

כמה נותנים מתנות לאביונים?

אם נותן כסף צריך שיהיה כשיעור של סעודה כמו מנת פלאפל.
לדוגמה, אם מנת פלאפל עולה 20 ש״ח, עלינו לתת 20 ש״ח לכל אביון.

האם גם אביון בעצמו נותן מתנה לאביונים אחרים?

כן, גם עני בעצמו צריך לתת לעני אחר.

משלוח מנות

מה זה משלוח מנות?

משלוח מנות היא נתינת כמה סוגי מאכל לחבר או ליהודי רחוק שפגענו בו לרגל חג הפורים. לאחר ניצחון המן נתנו היהודים זה לזה סוגי מאכל לשמח, וכמו שנאמר ״ומשלוח מנות איש לרעהו״ מגילת אסתר ואנו נוהגים כך בהלכה עד היום.

למה נותנים משלוח מנות?

כשנותנים משלוח מנות בזה אנו מגלים אהבה והערכה כלפי חבר או יהודי חשוב בחיים שלנו. הוקרה זו חשובה דווקא בחג הפורים משום שהמן אמר על עם ישראל ״ישנו עם אחד מפוזר ומפורד״ מגילת אסתר ובנתינת המשלוח מנות אנו מראים את ההיפך, את הקרבה, החיבור והאחדות בעם ישראל.
בנוסף, ישנם אנשים עניים אשר מתביישים מאוד לבקש צדקה או אוכל כדי לקיים את סעודת החג ואנו עוזרים להם לשמוח בחג גם ללא בקשתם.

מתי נותנים משלוח מנות?

משלוח מנות נותנים ביום פורים לאחר קריאת המגילה. אם יכול לתת לפני סעודת פורים עדיף, אך לא מעכב.
מי שרוצה לתת לחברו אך לא יכול לתת לו באותו יום, יכול לתת לו לפני החג בתנאי שיאמר לו כי יזכה בו (ישייך זאת אליו ולא יהנה ממנו) עד יום פורים עצמו לאחר קריאת המגילה.

למי נותנים משלוח מנות?

מספיק לתת ליהודי אחד בשביל לצאת ידי חובה, שנאמר ״איש לרעהו״, רצוי ע״י שליח.
מומלץ לתת ליהודי שפגענו בו, הורים, רב חשוב או מישהו שאנחנו רוצים להוקיר אותו.
ראוי להוסיף ולהרבות משלוחי מנות אם יש יכולת לתת ליהודים נוספים.

מה חשוב שהיה במשלוח מנות ומהו צריך לכלול?

• אוכל ולא חפצים
  אפשר לתת מיני אוכל כמו ממתקים, בשר, קטניות וכו׳, אך לא חפצים כמו בגדים, שעון וכו׳.
  
• לפחות שני סוגי מאכל או שני מיני מאכל
  שני סוגים של מאכל כמו במבה וקולה או בשר ואורז, או שני מיני מאכל כמו לשון וצלעות (ששניהם בשר אך מינים שונים בו) או קולה ויין (ששניהם משקים אך שונים בטעמם)
  
• דבר שהמקבל אוכל
  המאכל שנותנים למקבל צריך להיות אהוב ונאכל ע"י המקבל.
  כך לדוגמה, המקבל אינו אוכל אורז מכל סיבה שהיא, והנותן רוצה לתת בשר ואורז, אם יתן לו בכל זאת אורז לא יצא ידי חובה משום שהמקבל אינו אוכל אורז.
  
• דבר מאכל שהמקבל סומך על הכשרות שלה
  הנותן משלוח מנות כמאכל בעל כשרות שהמקבל לא יאכל אותו אינו נחשב שנתן בפועל משלוח מנות.
  כך לדוגמה, הנותן בשר בהכשר רגיל לחברו, וחברו אינו אוכל הכשר רגיל אלא רק ׳חלק׳ (גלאט) לא יוצא בזה ידי חובה כי צריך להתאים האוכל לכשרותו כדי לשמח אותו.

האם אפשר לעשות משלוח מנות עם כמה אנשים?

כן, ניתן לעשות שיתוף פעולה ע"י קיבוץ סכום כסף מכל האנשים בשביל ליצור משלוח מנות אחד גדול שבו כולם שותפים ויוצאים בזה ידי חובה.

האם אפשר להביא משלוח מנות ע״י שליח?

כן, אפשר לבקש ממישהו שיבצע את השליחות כמו חבר או חברת משלוחים אך חייב שידע המקבל מי נתן לו בשביל לקיים את המצווה של אהבה ואחווה בין אנשים.

האם אפשר לתת משלוח מנות בעילום שם?

לא, משום שמטרת נתינת המשלוח מנות היא להרבות אהבה ואחווה בין יהודים וממילא לא ניתן שתתרבה אם לא יודעים ממי התקבל.

סעודת פורים – משתה ושמחה

למה עושים משתה ושמחה?

משתה ושמחה הם סעודה גדולה ומכובדת מאוד אותה אנו נוהגים לעשות כדי לשמוח בנס שנעשה לעם ישראל אחרי מעשה המן הרשע, כמו שנאמר: ״כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם, והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב, לעשות אותם ימי משתה ושמחה וכו׳.. (מגילת אסתר)

מתי עושים משתה ושמחה?

סעודת פורים עושים דווקא ביום לאחר קריאת המגילה, ומי שעשה בלילה לא נחשב לו שעשה סעודת פורים.
אם חל יום פורים בשישי משתדלים לעשות את הסעודה מוקדם ככל האפשר על מנת להיכנס לשבת עם תיאבון לסעודת השבת.

מה חשוב שיהיה בסעודת פורים?

בסעודה צריך לבצוע על הלחם ולהוסיף בה מאכלים טעימים ומענגים כסעודת מלכים בשפע כמו בשר, דגים, יין, סלטים, עוגיות, עוגות, שוקולדים וכו׳.

האם מצווה להשתכר?

מצווה גדולה לשתות יין עד דלא ידע, שלא יבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי.
אמנם, אם יודע שיבוא עצמו לידי סכנה או יביא מישהו אחר כמו חבר או אשתו ח״ו, בוודאי אסור. לחלק מהדעות אין מצווה להשתכר ממש אלא גם אם ילך לישון ממילא לא יבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי.
רבי נחמן לימד שפורים הוא חג שבו צריכים להשתכר, שע"י השתכרות לשם מצווה נפתח הדעת וניתן לקבל שפע.

ממה חשוב להיזהר?

כדרך השותים להשתכר ולאבד את הדעת והריכוז, אם השתכר ופגע בחפץ או רכוש של יהודי אחר חייב לשלם עבור נזק זה.
המצווה היא לשמוח באמונה ואהבת ה׳ אך לא לבוא לידי עוללות שהיא שמחה שלא לשם שמים.

תחפושות

למה מתחפשים בפורים?

מנהג התחפושות בפורים הוא מנהג יהודי קדום שעל ידו אנו מתעוררים לשמחה.
על ידי תחפושת מדגישים את ׳ההתהפכות׳ והנס שנעשה לעם ישראל וצריכים לשמוח עד דלא ידע, שע״י תחפושת משמחת ׳לא יודעים׳ את מי שנמצא מאחוריה.

האם חייב להתחפש?

אין חובה להתחפש משום שזהו מנהג ולא הלכה, אע״פ כן ראוי להתחפש ולשמח עצמו ואנשים בזה.

למה יש לשים לב בעניין התחפושות?

אסור לגבר לשים על עצמו תחפושת הכוללות בגדי או חפצי נשים משום ׳לא ישים גבר שמלת אישה׳ המדברת בעניין האיסור בשימוש כלי נשים לגבר.
בנוסף, אין להשתמש בתחפושות לא צנועות אשר עלולות לצער אנשים בשמירת העיניים, בין לגברים ובין לנשים.
מטרת התחפושת היא לשמח, ועל כן תחפושת שמצערת מישהו באופן אישי או אחרים אסורה.

תוספת בתפילה – ׳ועל הניסים׳

מהי תוספת ׳ועל הניסים׳?

בפורים נוהגים להוסיף תוספת בתפילה בשביל להזכיר את המאורע אותו אנו מציינים היום.

איפה מוסיפים ׳ועל הניסים׳?

נוהגים להוסיף בתפילת עמידה (שמונה עשרה) ובברכת המזון.

מתי מוסיפים ׳ועל הניסים׳?

החל מכניסת החג בערבית של חג ועד מנחה שלפני סיום החג.

מה עלי לעשות אם שכחתי להוסיף ׳ועל הניסים׳?

• בתפילת שמונה עשרה
  אם נזכר כשאמר ״ברוך אתה״ קודם שאמר שם ה׳, יאמר ״מודים אנחנו לך" ויוסיף על הדרך 'על הניסים ועל הפורקן וכו׳ בימי מרדכי ואסתר וכו״.
  אם אמר ״ברוך אתה ה׳״, כיוון שכבר הזכיר שם ה׳ חייב לחתום את הברכה כדרכה ויאמר ״הטוב שמך ולך נאה להודות״, ימשיך את התפילה עד הסוף, ולפני שיאמר 'יהיו לרצון אמרי פי' לקראת הסוף ישלים 'ועל הניסים', ולאחר מכן יסיים ב״עושה שלום במרומיו וכו׳״.
  במידה ונזכר לאחר שסיים את תפילת שמונה עשרה ללא ״על הניסים״ – לא חוזר שוב על התפילה. 
  
• בברכת המזון
  אם שכח ולא אמר, אם נזכר כשאמר ׳ברוך אתה׳ קודם שאמר ׳ה׳ על הארץ ועל המזון׳, חוזר ואומר ׳על הניסים׳.
  אם כבר אמר ״ברוך אתה ה׳״, כיוון שהזכיר שם ה׳ ימשיך את ברכת המזון, וכשיגיע ולאמירת ׳הרחמן׳ יוסיף גם ׳הרחמן הוא יעשה עמנו ניסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה׳ ויסיים את ברכת המזון.'
  במידה ונזכר לאחר שסיים ברכת המזון עד סופה ללא ״על הניסים״ – לא חוזר שוב על התפילה ויוצא ידי חובה.

״ שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי, תשעותם הייתה לנצח, ותקוותם בכל דור ודור, ברוך מרדכי היהודי ״
חג שמח!