רבי נתן מעולם לא רצה להתמנות לתפקיד, אך יש לדעת כי מאז ומתמיד רבי נחמן לא הוריש את תפקיד האדמו״ר למישהו אחר ולכן, לא היה מה לקבל במקומו. זאת משום שרבי נחמן ידע שדורות של רבנים משפיעים או ׳משנים׳ כביכול מהדרך המקורית של זה שקדם לו, גם אם בדברים מאוד קטנים.
במקביל, רבי נתן היה בהתבטלות מלאה וחד משמעית לרבי נחמן, הוא ראה את עצמו כתלמיד – ולא כרבי.
דעתו הייתה חזקה בכך, ולמרות שניסו להשפיע עליו או להתנהג אליו בצורה מסוימת כאל רבי – הוא סלד מכך לחלוטין.
הוא המשיך להעביר את מסורת ברסלב בקרב החסידים, תוך נסיעות קשות ומפרכות, הדפיס את הספרים והיה אחראי על המשך קיבוץ אומן ראש השנה, ובכל זאת, בשום אופן לא ראה לעצמו את התפקיד.
