מַעֲלַת הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו – שו (טז)
שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד שֶׁשָּׁמַע מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: “מַיין פַייעֶרְל וֶועט שׁוֹין טְלוּאֶין בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען” הָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ:
באדיבות באתר רבינובוק
