עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת שֶׁיִּזְכֶּה לְהִשָּׁאֵר קַיָּם עַל מַעֲמָדוֹ לְעוֹלָם וְלֶאֱחֹז עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּכָל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וַאֲפִלּוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת חַס וְשָׁלוֹם, לֹא יִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא תְּפִלָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שָׁם אוֹת ב' וְעַיֵּן הִתְבּוֹדְדוּת אוֹת ל"ב ל"ג ל"ד ל"ה):
באדיבות אתר ויקיטקסט
