מצרנות – הלכה ב׳

אות א

ע"פ מ"ש רבינו ז"ל במאמר אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים וכו' (סי' ד'), שע"י ווידוי דברים לפני הת"ח מעלין את המלכות לשרשה וכו'. כי ע"י העבירה מקלקל הצרוף הטוב של אותיות התורה ומכניס אותם בתוך הס"א ח"ו, בתוך מלכות דס"א. כי הדיבור הואבחי' מלכות וכו' וע"י ווידוי דברים מתקן הצירופים ומחזיר המלכות להשי"ת וכו', ועי"ז אתה נכלל בא"ס וזה בחי' זרקא דאזדריקת לאת דאיתנטילת מתמן שמחזיר את המלכות לא"ס בחי' רעוא דרעוין. כי המלכות הוא בחי' רצונות בחי' תמונות אותיות וכל הדברים והישות שבעולם הם מהאותיות היינו ממלכות שרצה הקב"ה שיתגלה מלכותו בעולם ועי"ז ברא את העולם מאין ליש. וע"י שמבטלין את הישות בבחי' התפשטות הגשמיות, עי"ז נכללין כל הרצונות בתוך רצון שברצונות וכו' ושם כולו טוב וכולו אחד. ואח"כ כשחוזרין אל הישות בבחי' והחיות רצוא ושוב אזי מהרשימו הנשאר יודעין כי ה' הוא האלהים בחי' כולו טוב וכו' וכו'. ע"ש כ"ז והבן כי הם דברים ארוכים ועמוקים מאד ע"ש. וזה בחי' וענוים ירשו ארץ. ארץ הוא דינא דמלכותא בחי' מלכות שעולה לשרשה לבחי' אין שעי"ז נתכפרין כל העונות וכו' ע"ש:

אות ב

וכשבחי' מלכות שהוא בחי' ארץ כנ"ל עולה לשרשה בבחי' וענוים ירשו ארץ, זה בחי' נחלה בלי מצרים. כי עיקר התגלות המלכות הוא ע"י הישות ע"י שהוא ית' הוציא את עולמו מאין ליש כנ"ל. ועיקר הישות הוא הארץ שהוא עיקר הגשמיות והישות וכל הדברים יוצאין ממנה כ"ש קהלת הכל הי' מן העפר וכו'. ועיקר התגלות המלכות הוא ע"י תמונות אותיות שהם בחי' צמצומים וגבולים כי כל אות ואות יש לו צמצום וגבול, וכל הישות הנמשכים מהם כולם הם בעלי גבול וצמצום, וזה בחי' מצרים שהם צמצומים וגבולים. אבל ע"י התפשטות הגשמיות שנכללין כל הרצונות והתמונות ברצון א"ס שאין בו תמונה, ושם הוא בחי' בלתי גבול בחי' א"ס, עי"ז נכללת כל הארץ שהיא בחי' מלכות בבחי' נחלה בלי מצרים בבחי' וענוים ירשו ארץ כנ"ל:

וזשארז"ל כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים. כי בשבת נתגלה רעוא דרעווין כידוע שזהו בחי' הסתלקות משה בשבת במנחה ברעוא דרעוין. וע"כ ע"י שבת בחי' התגלות רעוא דרעווין עי"ז זוכין לבחי' נחלה בלי מצרים כנ"ל. כי שבת הואבחי' תשובה שהוא בחי' ווידוי דברים הנ"ל שעולין כל הדיבורים בבחי' מלכות לשרשם כי בשבת עולין כל העולמות לשרשם כי שבת הוא בחי' התפשטות הגשמיות כי אז נתבטלין כל הישות ע"י השביתה ממלאכה ועובדין דחול שהואבחי' ישות כי שובתין ובטלין ממלאכה שזהו בחי' ביטול אל הא"ס ואזי נכלל הכל בא"ס ברעווא דרעוין ואזי זוכין לבחי' נחלה בלי מצרים כי שם אין שום מיצר וגבול כנ"ל כי שם הוא כולו טוב כולו אחד. כי ע"י המצרים והגבולים שהם בחי' צמצומים משם עיקר אחיזת הדינים כידוע ומזה משתלשל אחיזת הס"א מלכות הרשעה. וע"כ זה עיקר ותכלית העבודה של כל המצות לזכות לבחי' התפשטות הגשמיות כדי שיהי' נכלל הואעם כל העולם בשרשם בבחי' רצון שברצונות ששם אין גבול וצמצום כלל ושם כולו טוב ונתבטל כל אחיזת הס"א שאחיזתם למטה דייקא בבחי' צמצום וגבול כנ"ל. וע"כ עיקר המיצר הוא במקום שיש להם איזה אחיזה עדיין וזשארז"ל שיעקב אבינו ע"ה זכה לנחלה בלי מצרים כי באברהם נאמר כי את כל הארץ וכו' וכן ביצחק וכו' כי אברהם ויצחק לא זכו עדיין לבחי' נחלה בלי מצרים כי מאברהם יצא ישמעאל ומיצחק עשו. נמצא שעידיין לא נזכך אצלם זוהמת הנחש לגמרי. ומחמת זה מחמת שהי' בהם אחיזה עדיין להסט"א שהם עשו וישמעאל ע"כ עדיין יש מצרים וגבול לנחלתם כנ"ל. אבל יעקב שהיתה מטתו שלימה ולא הי' בו שום פסול ולא הי' להס"א שום אחיזה בו ע"כ זכה לנחלה בלי מצרים כנ"ל. כי כפי מה שמזדככין מזוהמת הנחש שהם כלל כל החטאים כפי הזיכוך של כל אחד כמו כן זוכה להכלל בא"ס. וזהו בחי' ווידוי דברים הנ"ל שהוא בחי' תשובה שעי"ז נכללין בא"ס:

אות ג

וזהו בחי' דינא דבר מצרא שתקנו חז"ל כדי להרחיב המיצר והגבול של כ"א מישראל כי כל מה שנתרחב גבולו נכלל יותר בבחי' נחלה בלי מצרים ע"י שנתרחב המיצר ונתבטל ביותר אחיזת הס"א שאחיזתה בבחי' מצרים וכל מה שנתרחב ונתרחק המיצר של ישראל ביותר, עי"ז נתבטל ביותר אחיזת הס"א כנ"ל וכנ"ל ביותר בבחי' נחלה בלי מצרים שהוא בחי' כולו טוב כנ"ל. וע"כ סמכו רז"ל דין זה ע"פ ועשיות הישר והטוב לפני ה' אלהיך כי זהו בחי' ישר וטוב כי ע"י דינא דבר מצרא שנתרחב גבול ישראל נכלל ביותר בבחי' כולו טוב שהוא בחי' נחלה בלי מצרים כנ"ל. וזהו בחי' ועשית הישר והטוב לפני ה' אלהיך בחי' ה' הוא האלהים שזהו בחי' כולו טוב כמבואר שם. וזהו בחי' אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים וכו' כ"ש שם. כי מצרים הוא בחי' מצרים ממש, כי מצרים הוא תוקף הסט"א מלכות הרשעה כי כל הגליות מכונים בשם מצרים כמו שכתוב שם. וע"כ הם עיקר המצרים והגבול של הקדושה וע"י דינא דברמצרא שנכללין בבחי' נחלה בלי מצרים שזהו בחי' עשיית הישר והטוב בחי' כולו טוב כנ"ל, זהו בחי' ועשית הישר והטוב לפני ה' אלהיך בחי' ה' הוא האלהים בחי' אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתי מארץ מצרים וכו' כנ"ל:

אות ד

וע"כ כשקונה מהנכרי אין בו דינא דבר מצרא. כי עיקר מה שצריכין להרחיב המיצר הוארק בשביל לבטל אחיזת הס"א שאחיזתם מבחי' המצרים והגבולים כנ"ל בבחי' כל רודפיה השיגוה בן המצרים, בין המצרים דייקא כי משם עיקר אחיזתם כנ"ל וע"כ כשקונה מהנכרי ומרחיק הנכרי מעל גבול ישראל שהוא עיקר המיצר של הקדושה בחי' עשו וישמעאל שהם עירק המצרים של הקדושה כנ"ל, ע"כ זה שמסלק את הנכרי וקונה ממנו שאמרו שם הטעם לא ניחא לך סדליקית מינך אריא כי זה עיקר התיקון של דינא דבר מצרא כדי להרחיב המצר כדי לסלק אחיזת הנכרי והסט"א כנ"ל וע"כ מאחר שמסלק הנכרי מגבולו של ישראל נמצא שנעשה תיקון זה על ידו ע"כ אין בו דינא דבר מצרא:

באדיבות אתר ויקיטקסט