מהו חג סוכות?

חג סוכות הוא אחד משלושת הרגלים אשר נחגג בין ט״ו לכ״א בתשרי.
בחג זה אנו בונים ויושבים בסוכה, מברכים על ארבעת המינים ונוהגים בשמחה רבה ומיוחדת.
בזמן שבית המקדש היה קיים היו עולים עם ישראל לרגל, אל בית המקדש, מקריבים קורבן לה׳ ושמחים יחד.

חג הסוכות מספר את סיפורם של עם ישראל במדבר – לאחר יציאתם ממצרים, היו הולכים במדבר תוך כדי שענני הכבוד מקיפים אותם מכל הצדדים ושומרים אותם מחיות רעות ואויבים בדרך, מתוך השגחה פרטית ואהבה עצומה של בורא עולם לעם ישראל.
הסוכות שבהם אנו יושבים מזכירים לנו את העטיפה המיוחדת של ההשגחה הפרטית ואהבה העצומה של הקב״ה אלינו.

בחג הסוכות אנו נוטלים את ארבעת המינים בתפילה יחד. כל אחת מהם מסמלת סוג מיוחד של יהודים בעם ישראל כאשר השלמות היא כאשר כולם מאוגדים יחד המסמלת את האחדות והחיבור של כל העם.

בנוסף, בחג מיוחד זה, אנו זוכים לארח (לאשפז) אורחים (אושפיזין) מיוחדים.

אנו לומדים על קיום ומשמעות החג מהנאמר בתורה:
אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי (תשרי – כאשר ניסן הוא החודש הראשון), בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל, וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַ-ה' שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה, חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.

אילו שמות נוספים יש לחג הסוכות?

חג האסיף – חג הסוכות נחגג בזמן בו אוספים את היבול החקלאי אל מקומות האחסון לפני בוא הגשם.

זמן שמחתנו – חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים עליו נאמר ״זמן שמחתנו״ כי בחג זה מצווה להיות בשמחה תמיד ואף יותר מהרגיל, בפרט כאשר היו עולים לבית המקדש וחוגגים את שמחת החג תוך אחדות עם ישראל. 

חג – במשנה והתלמוד חג סוכות נקרא ׳חג׳, ללא תוספת המילה סוכות.

מה הם מנהגי חג הסוכות?

• בנייה וישיבה בסוכה
• הדלקת נרות חג
• צדקה לעניים
• לבוש בגדי חג
• סעודה, קידוש וברכת הסוכה
• נטילת לולב וארבעת המינים
• הזמנת האושפיזין
• הושענות
• תפילות הלל ומוסף
• שמחת בית השואבה
• הקבלת פני רבו

הסוכה

מהי סוכה?

סוכה היא מבנה ארעי (זמני) אותו אנו מקימים מחוץ לבית. מבנה הסוכה הוא בעל שלושה דפנות לפחות וגג הנקרא ׳סכך׳.
הסכך עשוי מן הצומח (כמו ענפים גדולים או במבוק) ומונח על הסוכה.
הסוכה היא זכר לענני הכבוד שעטפו את עם ישראל בצאתם ממצרים ועל שום כך אנו בונים אותם גם כיום.

מתי בונים סוכה?

את הסוכה צריך לבנות לפני חג הסוכות כך שתהיה מוכנה בערב החג.
יש נוהגים להתחיל לבנות את הסוכה לאחר שבירת הצום של יום כיפור בלילה, ויש המתחילים לבנות אותה לאחר ראש השנה.

מה עושים בסוכה?

כשם שעם ישראל ישב וחי בסוכות במהלך הליכתם במדבר, כך גם אנו צריכים לבנות סוכה ולחיות בה ממש כאילו הייתה הבית שלנו – ללמוד, לאכול, לישון, לארח, לשיר בסוכה וכו׳. 

בניית הסוכה

מה צריך לדעת לפני שמתחילים לבנות סוכה?

את הסוכה כדאי לבנות במקום ליד הבית כדי שיהיה קל להגיע אליה.
כיום, ניתן לקנות ערכת סוכה מוכנה הכוללת בתוכה מוטות, דפנות סוכה מבד, סכך ושאר החלקים הנצרכים לבניית סוכה בקלות.

מומלץ לקנות סוכה שיש לה תעודת כשרות המאשרת כי הסוכה תקינה מבחינה הלכתית.
יש לשים לב שבמקום בניית הסוכה אין משהו כמו עץ או תקרה שחוסמים את הסוכה מלהיות תחת השמים לגמרי, אחרת המקום אינו ראוי והסוכה פסולה.

איך יוצאים ידי חובת מצוות בניית סוכה?

– את הסוכה אנו צריכים לבנות לשם מצווה, כלומר לבנות עם כוונת הלב ולא בנייה כמעשה סתמי.
עיקר מה שיוצאים ידי חובה בבניית הסוכה היא כאשר שמים את הסכך בכוונה לשם מצוות סוכה.
אם הסוכה עמדה כל השנה או שהיה חסר לה רק סכך ונשארו הדפנות, לפני בוא החג יש להרים את הסכך מעל הסוכה ולשים שוב על מנת לקיים בזה את כוונת המצווה.

יש לשים לב:

– קודם כל בונים את דפנות הסוכה ורק לאחר מכן שמים את הסכך.
– צריך שיהיו מינימום שלוש דפנות ולכתחילה ארבע דפנות לסוכה, ראה מידע בהמשך לגבי בניית סוכה בעלת שלוש דפנות בלבד.

מה הם התנאים המינימליים לסוכה?

גובה: 82 ס״מ, אך לא יותר מ- 9.5 מטר
אורך: 60 ס״מ
רוחב: 60 ס״מ

כיצד בונים את דפנות הסוכה?

בסוכה צריך שיהיו לפחות שלושה דפנות (ורבים נוהגים לכתחילה ארבעה) מחוברות זו לזו, שיהיו יציבות ולא מתנענעות ברוח.

את דפנות הסוכה נוהגים לעשות בדר״כ מעץ או מבד.

רבים מעדיפים לבנות את הדפנות מפלטות עץ וכך בוודאי אין הדפנות יכולות להתנועע ברוח.

ניתן לעשות את הדפנות גם מבדים שיהיו קשורים היטב לעמודי הסוכה ע״י אזיקונים המבטיחים את יציבותם.
במקרה בו משתמשים בסוג בד לשם דפנות, כדי שהדפנות יחשבו עמידות כהלכה, יש לקשור 3 חבלים לאורך כל שלוש דפנות הסוכה. זהו תנאי הלכתי מחייב כדי ליצור שהן יחשבו דופן קיר איתן וחזק כפי שאמור להיות – ראה בהמשך קשירת החבלים – דין ׳לבוד׳.

בנוסף, אם עושים רק שלוש דפנות, כאשר שני דפנות ברוחב רגיל מחוברות זו לזו, השלישית חייבת להיות לפחות ברוחב של 32 ס״מ.

אם עושים שלושה דפנות, ושתי הדפנות הרגילות מקבילות זו לזו ואינן מחוברות, צריך שהדופן השלישית, זו שמחברת ביניהן, תהיה ברוחב 56 ס״מ לפחות. 

במהלך החג לא נשתמש בדפנות הסוכה בשימוש שלא לצורך המצווה של סוכה עצמה.

קשירת החבלים – דין ׳לבוד׳

כאמור, קשירת חבלים היא רק אם הדפנות נעשות ע״י בד, ולכן, במקרה זה יש ליצור מחיצה כשרה הנעשית ע״י קשירת חוטים מתוחים לאורך הדפנות.
יש למתוח 3 חבלים – כל אחד בפחות ממרחק 24 ס״מ (3 טפחים) בין אחד לשני, לאורך דפנות הסוכה.
מתחילים למתוח חוט ראשון מגובה 24 ס״מ מהמוט התחתון שנמצא על הקרקע, ולאחר מכן עוד 2 חוטים כשכל אחד מהם במרחק 24 ס״מ מהקודם. חשוב מאוד למתוח היטב את החוטים שלא ינודו כלל, אחרת, הדבר פוסל את הדפנות מלהיות כשרות.

כיצד להתקין ולעשות סכך?

כאמור, לסוכה אין תקרה אלא סכך, שהם ענפים הבאים מן העצים והאדמה, באמצעותם אנו מסככים את הסוכה בדומה לתקרה.
הסכך לסוכה יכול להיות עשוי מכל דבר שבא מן הצומח כמו ענפי דקל, קני סוף, במבוק וכו׳.
חשוב מאוד שנראה מתוך הסכך קצת מכיפת השמים ולא יהיה חסום לגמרי כמו תקרה, לכן שום דבר כמו עצים או תקרה לא אמורים לחסום מלמעלה את הסכך.
בשביל לייצב את הסכך, רבים שמים מוטות עץ לאורך גג הסוכה כדי שעליהן יהיה אפשר לשים את הסכך באופן מסודר ויציב באופן שלא ירד או יפול מרוחות או מחוסר שיווי משקל.
את הסכך אין לקשור בחומרים מעובדים אל מוטות העץ או לסוכה עצמה. כך לדוגמה, אין להשתמש באזיקוני פלסטיק אלא מן הצומח (מלבד פשתן).

האם אפשר לקשט את הסוכה?

בוודאי. מותר ואף ראוי לקשט את הסוכה ולייפותה, משום הידור מצווה, בבחינת "זה א-לי ואנוהו" – להתנאות לפניו במצוות.
אפשר לתלות קישוטים על דפנות הסוכה, וכן לתלות קישוטים מתחת לסכך.
עם זאת, כאשר תולים קישוטים מתחת לסכך, לכתחילה יש להקפיד שלא יהיו בתוך ארבעה טפחים (כ־32 ס"מ) מהסכך, משום שקישוטים הנמצאים בתוך שיעור זה עלולים להיחשב כחלק מהסכך ולהשפיע על כשרות הסוכה במקרים מסוימים.
לכן, טוב לתלות את הקישוטים במרחק של יותר מ-32 ס״מ מהסכך.

שימוש בסוכה

מה עושים בסוכה?

כשם שעם ישראל ישב וחי בסוכות במהלך הליכתם במדבר, כך גם אנו צריכים לבנות סוכה ולחיות בה ממש כאילו הייתה הבית שלנו – נלמד, נאכל, נישן, נארח, נשיר וכו׳ בתוך הסוכה.    

איך ומתי מברכים לישב בסוכה ומתי לא?

• בסעודת לחם (פת): מברכים בכל פעם שאוכלים לחם בשיעור של כביצה (כ-56 גרם לפחות).
• במזונות: באכילת מזונות (כמו עוגה או איטריות), לפי מנהג עדות ספרד מברכים רק אם קובעים סעודה על נפח של ארבע ביצים (224 גרם), ואילו לפי המנהג האשכנזי מברכים גם על שיעור קטן יותר של כביצה (כ-56 גרם)
• בקידוש (לילה ראשון ושבת/חג): בקידוש של ליל הסוכות או בשבת, מברכים "לישב בסוכה" תוך כדי הקידוש על היין (נוסח הברכה משתלב בקידוש או מיד אחריו לפני ששותים מהיין או טועמים מהפת).
• שינה ויציאה ממושכת: על שינה בסוכה יש מהפוסקי עדות אשכנז שנוהגים לברך (בעיקר כשנכנסים לישון בלילה ולא אכלו קודם). אם יוצאים מהסוכה לזמן רב לצורך שאינו קשור לסוכה (כמו החלפת בגדים בבית או עיסוק ממושך במקום אחר) ויש היסח הדעת – חוזרים ומברכים כשנכנסים שוב לאכול.
• לא מברכים ברכת לישב בסוכה כשנכנסים רק בשביל לאכול או לשתות.

סדר הברכות – ברכה על מאכל, ברכת לישב בסוכה ואז טועמים מהמאכל.

האם מותר להכניס רהיטים ותאורה לסוכה?

כן, מותר להכניס רהיטים כמו שולחנות, כיסאות ומיטות, וכן להתקין תאורה בצמוד לסכך.

מה אסור להכניס לסוכה?

לא נכניס כלים שאינם נחשבים ראויים בהלכה כמו מחבתות וסירים, אלא נביא את האוכל בצורה מכובדת אל שולחן החג בסוכה.
בנוסף, כל דבר אחר שאינו ראוי ומכובד לסוכה לא נכניס אותו אליה.

מי פטור מלהיות בסוכה?

כל אחד צריך לעשות מאמץ כדי שיהיה נעים לשהות בסוכה עד כמה שאפשר במהלך היום.
אמנם, אלו שקשה להם לישון בסוכה, כמו לדוגמה שניסו לישון אך לא הצליחו מסיבות מסוימות – פטורים מלישון בה.

מתי פטורים מלשבת בסוכה? 

בהלכה יש דין הנקרא ׳המצטער מן הסוכה׳ המאפשר לאדם לצאת מן הסוכה כאשר לא מתאפשר לו לשהות בסוכה במצבים שונים כמו – חום גבוהה או קור גדול מדיי שלא ניתן להפיג, במידה ויורד גשם שחודר לסוכה וכו׳.

מתי כבר לא חייב לשבת בסוכה?

מפסיקים לשבת בסוכה החל מליל חג שמחת תורה, ואין לאכול בה יותר במשך חג שמחת תורה.
לפיכך, יש הנוהגים להגיד סדר פרידה מן הסוכה.

הדלקת נרות

האם מדליקים נרות לכבוד החג?

מתוך זהירות יתרה, האישה או גבר שנמצא לבד, מדליקים נרות לכבוד החג בסוכה.
מדליקים לפני כניסת השבת אם חל החג בשבת, או בתוך החג אם חל ביום חול ע״י אש שהודלקה לפני החג.
על נרות אלו נברך:

ברוך אתה ה׳, אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של (אם חל בשבת מזכירים – שבת ו) יום טוב.

ברוך אתה ה׳, אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

קידוש החג

נוהגים לעשות קידוש על כוס יין לפי הנוסח המובא בסידורים ומחזורים לחג סוכות.

נתינת צדקה והכנסת אורחים

האם צריך לתת צדקה ולהכניס אורחים בחג?

כן, מצווה לשמח את העני ברגל (בחג) ועל כן אם אם אינו מארחים עני בחג כפי שהמצווה במקור, יש לתת צדקה לאותם עניים שאין בידם לקנות כל צרכי החג כדי לשמח אותם בזה.

לבוש בגדי חג

האם מייחדים בגדי חג לסוכות?

כן, לאורך כל חג הסוכות, כולל חול המועד, נלבש בגדי חג נאים שאינם בגדי חול רגילים.

תוספת ׳יעלה ויבוא׳

מהי תוספת ׳יעלה ויבוא׳ בתפילה?

במהלך תפילת שמונה עשרה של שחרית, מנחה וערבית של חול המועד וכן בברכת המזון נוסיף את תפילת ׳יעלה ויבוא׳ בתפילת עמידה, בה מציינים את ׳חג הסוכות׳ בהתאמה.

מה לעשות אם שכחתי לומר יעלה ויבוא בתפילה?

• נזכר לפני שסיים את ברכת "רצה" – אומר "יעלה ויבוא" במקום המתאים וממשיך כרגיל.
• נזכר לאחר שסיים "רצה" אבל לפני שסיים "מודים" – חוזר ל"רצה", אומר "יעלה ויבוא", וממשיך משם.
• נזכר לאחר שסיים "רצה" ועבר ל"מודים", אך עדיין לא אמר את "יהיו לרצון" האחרון – חוזר ל"רצה", אומר "יעלה ויבוא", וממשיך משם.
• נזכר לאחר שאמר את "יהיו לרצון" האחרון – חוזר לתחילת העמידה, כלומר מ"ה' שפתי תפתח". אם כבר סיים את כל העמידה – חוזר לתחילת העמידה.

בברכת המזון – לא חוזר לברך במידה ושכח, וכפי שמובא בדיני ברכת ׳יעלה ויבוא׳ בסידור.

ברכת לישב בסוכה

על מנת ללמוד יותר על ברכת לישב בסוכה לחצו כאן.

נטילת לולב וארבעת המינים

מה הם ארבעת המינים?

ארבעת המינים הם – אתרוג, לולב, הדס וערבה.
אנו נוטלים ומברכים עליהם בחג הסוכות. על מצוות נטילת ארבעת המינים אנו לומדים מהכתוב בתורה (ויקרא, כג):
״אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְהוָה שִׁבְעַת יָמִים, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, וְעַרְבֵי נָחַל, וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה׳ שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה, חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ.״

מה מסמל כל אחד מארבעת המינים?

ארבעת המינים מסמלים סוגים שונים של יהודים בעם ישראל, כאשר בסופו של דבר לא משנה איזה סוג אתה מארבעת המינים, כולם מתאגדים יחד להיות שלם – אחדות עם ישראל.

המשמעות הרוחנית של נוכחות הטעם והריח בארבעת המינים מלמדת על סוגי האנשים –
טעם – יהודי שיש בו תורה ומצוות.
ריח – יהודי שיש בו מעשים טובים.

פרי עץ הדר – אתרוג – יש בו טעם ויש בו ריח, מסמל את היהודים שיש בהם תורה מצוות ומעשים טובים גם יחד.

כפות תמרים – לולב – המסמל את פרי התמר, אין בו טעם אך יש בו ריח, מסמל את היהודים שיש בהם תורה ומצוות אך אין בהם מעשים טובים.

ענף עץ עבות – הדס – אין בו טעם אך יש בו ריח, מסמל את שיש בהם מעשים טובים אך אין בהם תורה ומצוות.

ערבי נחל – ערבה – אין בו ריח ואין בו טעם, מסמל את היהודים שאין בהם לא תורה ומצוות ולא מעשים טובים.

כשרות ארבעת המינים

איך נדע שארבעת המינים שלנו כשרים?

לפניכם ההלכות הכלליות של ארבעת המינים, ובמקביל, יש להיוועץ במורה הוראה או רב הבקיא בהלכה במידה וקונים ארבעת המינים שאין עליו הכשר מראש.

אתרוג
לא מורכב – אינו שילוב של מין פרי המגיע מגידול וחיבור של מין פרי עם אתרוג יחד, דבר שנראה כאתרוג, אלא מזן אתרוג אמיתי ומקורי לבד.
שלם – אף חלק מן האתרוג אינו נתלש או ירד בדרך כלשהי ממנו.
פיטם – לחלק מן האתרוגים יש פיטם, הוא החלק התחתון של האתרוג (לא הצד שמחובר לעץ) עליו להיות מחובר לחלוטין ולא קטוע או חסר.
עוקץ – הוא החלק שממנו מחובר האתרוג לאילן, צריך להיות מחובר לאתרוג ולא נתלש או חסר.
הופרשו מעשרות – האתרוג צריך להיות חלק מקבוצה שהופרשה ממנו תרומות ומעשרות.
גוף האתרוג – גוף האתרוג לא חייב להיות יפה ונחשב הידור. בגוף האתרוג יש לשים לב שאין נקבים או חריצים אשר פוסלים אותו.
לפעמים ישנם סוגי כתמים המופיעים על האתרוג שלא בהכרח פוסלים אותו, כמו סוג כתמים הנקראים ׳עלים׳, לכן יש לבדוק אצל מורה הוראה אם קונים ללא הכשר.


לולב
עלה אמצעי (תיומת) – הוא החלק האמצעי הקשה של הלולב, צריך שהיה סגור לחלוטין לכל אורכו.
גובה הלולב – הלולב צריך להיות בגובה לפחות 32 ס״מ.
מנהגים – שאר חלקי הלולב הנמצאים סביב התיומת יכולים להיות צמודים או רופפים סביבו. חלק מעדות אשכנז נוהגים שחלקי הלולב סביב התיומת רופפים וכאשר מנענעים אותם הם זזים. חלק מעדות ספרד נוהגים שחלקי הלולב סביב התיומת יהיו סגורים ו׳מחוברים׳ לתיומת.

הדס
משולש – לאורך כל עמוד השדרה של ההדס צריך שבכל בו חלק יהיו שלושה עלים שנמצאים באותו גובה. 
עלים – ראוי להדר שהעלים לא יהיו פגומים או חסרים.
גובה ההדס – גובה ההדס צריך להיות לפחות 24 ס״מ.

ערבה
טריה – ערבה חיה ולא יבשה.
עלי הערבה – אם רוב עליה יבשו או נתלשו – פסולה.
גובה הערבה – הערבה צריכה להיות לפחות 24 ס״מ.

סרטון הסברה לבדיקת ארבעת המינים:

איך ואיפה קונים ארבעת המינים?

ישנם שתי דרכים לקנות ארבעת המינים – ארוז עם הכשר או קנייה עצמאית בשוק ארבעת המינים שברחובות ישראל השונים.
ארבעת המינים ארוזים – אלו ארבעת המינים שנבדקו וקיבלו הכשר מינימלי עד מהודר לשימוש וברכה עליהם מטעם גוף כשרות. יש לבדוק אם ההכשר טוב וידוע וכן אם ארבעת המינים לא נפתחו קודם לכן ונפגמו. ארבעת המינים שמחירם גבוה מורה בדר״כ על הידור רב יותר. 
שוק ארבעת המינים – רבים אוהבים ללכת לשוק ארבעת המינים שבו מוכרים שונים מוציאים למכירה את ארבעת המינים לציבור כדי שיבחרו לבד, כך שהבדיקה מוטלת עלינו, הקונים, ונוכל לבחור את המתאים לנו ביותר ולפי המחיר הטוב ביותר.

האם גם נשים יכולות ליטול לולב כמו גברים?

נשים יכולות ליטול לולב, למרות שהן פטורות ממצווה זו.
לגבי הברכה על נטילת לולב הדבר משתנה בין עדות ישראל –
מנהג עדות ספרד – לא מברכות על נטילת לולב, עפ״י רוב דעות פוסקי עדות ספרד.
מנהג עדות אשכנז – מברכות על נטילת לולב.

איפה נוטלים לולב וארבעת המינים?

את הלולב נוטלים בבית הכנסת, בסוכה או בכל מקום אחר אשר מכובד לקיים מצווה זו.

איך מנענעים ואוגדים את ארבעת המינים?

לפניכם סרטון קצר להמחשה:

האם מנענעים את ארבעת המינים בשבת?

לא, בשבת לא מנענעים את ארבעת המינים ולא נוגעים בהם.

מה עושים עם ארבעת המינים אחרי סוכות?  

לאחר סיום השימוש בארבעת המינים לצורך המצווה, וכשממילא נגמר זמן המצווה, ניתן לשים בפח. אמנם, מן ראוי לנהוג בהם בכבוד ולעטוף אותם לפני שזורקים.
ישנו מנהג לשמור את הלולב כדי להשתמש בו בשביל לשרוף את החמץ שלפני הפסח.

תפילות הלל ומוסף

מה הן תפילות הלל ומוסף שמוסיפים?

הלל היא תפילה מיוחדת הנאמרת בחלק מהחגים כשבח והודיה לה׳.
בהלל של חג הסוכות ננענע את ארבעת המינים כפי שכתוב בסידור.
תפילת המוסף היא תפילה כנגד קורבן מוסף שהיה נהוג להקריב בימי החג, במקום זאת אנו מתפללים את תפילת המוסף לקראת סוף התפילה.
תפילות הלל ומוסף נאמרות כחלק מתפילת שחרית של חול המועד.
במידה ולא התפללנו אותם כחלק מתפילת שחרית, נוכל להתפלל אותם במהלך היום באופן נפרד, אם כי ראוי להקפיד לעשות זאת יחד בציבור.  

הושענות

מה הן ומתי עושים הושענות?

בתפילת שחרית, לאחר אמירת ה׳הלל׳ נאמר את נוסח ההושענות המופיע בסידורים לסוכות, יחד עם ארבעת המינים, תוך שאנו מקיפים את התיבה פעם אחת במהלך חול המועד, ואילו בהושענא רבה נקיף שבעה פעמים בדומה למזבח ה׳.

לקריאה נוספת, לחצו כאן.

הזמנת האושפיזין

מה הם אושפיזין?

אושפיזין היא מילה בשפה הארמית שפירושה ״אורחים״. האושפיזין הם אורחים רוחניים שבאים לבקר אותנו בסוכה לאורך החג.
לפי ספר הזוהר המנהג נוסד על ידי רב המנונא סבא, שהיה אומר לפני כניסתו לסוכה: ”נזמן לאושפיזין” (- נזמין את האורחים), ולפני שהתיישב לאכול היה אומר: ”בסוכות תשבו שבעת ימים. תיבו אושפיזין עלאין תיבו. תיבו אושפיזי מהימנותא תיבו.” (- שבו אורחים עליונים, שבו.)

מי הם האושפיזין?

האושפיזין הם – אברהם אבינו, יצחק אבינו, יעקב אבינו, משה רבנו, אהרון הכהן, יוסף הצדיק ודוד המלך.

איך ומתי מזמינים את האושפיזין?

כל אחד מהאושפיזין מגיע עפ״י הסדר הנכתב למעלה במהלך ימי החג ונוהגים להזמינם בלילה.
כשמזמינים את האושפיזין אומרים נוסח מסוים אשר ניתן למצוא בתוך סידור לסוכות.
האר״י היה מזמין את האושפיזין עפ״י נוסח זה:
אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין (ומונים את שמות האורחים – אברהם אבינו, יצחק אבינו, יעקב אבינו, משה רבנו, אהרון הכהן, יוסף הצדיק ודוד המלך)
במטו מינך (אמירת שם האורח של אותו יום) אושפזי עילאי דיתבי עמי ועמך כל אושפיזי עילאי (שמות שאר האורחים)”
פירוש המילים: אזמין לסעודתי אורחים קדושים (שם האורח של אותם יום) בבקשה ממך, אורח קדוש, שישבו עמי ועמך כל האורחים הקדושים (שמות שאר האושפיזין).

שמחת בית השואבה

מהי שמחת בית השואבה?

שמחת בית השואבה היא אירועי שירה וריקודים לצד מוזיקה נפלאה ומשמחת שנוהגים בקהילות ישראל במהלך חול המועד סוכות.
כשבית המקדש היה קיים, היו מקריבים קורבנות לבורא עולם במזבח, בצד אחד של המזבח היה מקריבים מדי יום יין, אך פעם אחת בשנה, במהלך חג הסוכות, היו שופכים מים במקום יין באותו מקום. לשם כך, היו הולכים למעיין השילוח, מתוך צהלה ושמחה גדולה, ומביאים את המים כדי לשים אותו במקומו.
כבר במוצאי חג ראשון היו מזדרזים ומכינים את ההכנות לשמחות, וכך, במהלך ימות החג היו עושים ריקודים ושירה גדולים, מרהיבים ושמחים מאוד כמצוות החג להיות שמח בלבד. על שמחה גדולה כל – כך כמו זו בית השואבה היו אומרים ״מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו״. כה גדולה הייתה השמחה עד שלא היו יושנים.

כיום, כשאין בית המקדש לצערנו, אנו עושים שמחה וריקודים זכר לשמחת בית השואבה שהייתה נוהגת בבית המקדש, בתקווה שנחזור לשמוח בבית המקדש במהרה ממש.

הקבלת פני רבו

מהי מצוות הקבלת פני רבו?

בשבתות, ימים טובים ובשלושת הרגלים, וביניהם חג הסוכות, נוהגים ללכת אל רב או צדיק שמורה לנו דרך ברוחניות כמו הלכה, השקפה ולימוד, לשמח ולהוקיר אותו.
מצווה זו נלמדת מהאישה השונמית בדבריה לבעלה לגבי הליכה אל אלישע הנביא.
על כן, נוהגים רבים לערוך אירועים לכבוד רבנים חשובים ופוסקי הלכה ולהקביל את פניהם. אמנם ראוי להוקיר ולשמח גם רב שאינו גדול אך עוזר לנו בהתחזקות הרוחנית במהלך החיים.
על מצווה זו נאמר בגמרא בירושלמי, במסכת עירובין – ״כל המקביל פני רבו כאילו מקבל פני שכינה״.

״בסוכות תשבו שבעת ימים״

חג שמח!