מהו חג שבועות?

חג שבועות הוא חג מתן תורה, היום בו אנו מציינים את קבלת התורה במעמד הר סיני ואת קבלתו שוב ׳מחדש׳ בכל שנה. חג השבועות נחגג בו׳ בסיוון.
התורה מציינת את החג בספר דברים (טז, ט): ״שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות. ועשית חג שבועות לה׳ אלהיך מסת נדבת ליבך אשר תיתן, כאשר יברכך ה׳ אלוהיך״.
בחג זה אנו מציינים את סיום ספירת העומר, לאחר כ-50 ימים בהם התכוננו לקבל את התורה.
אנו חוזרים אל אותו מעמד היסטורי, מתן תורה ע״י משה רבנו בהר סיני, אשר בזכותו נהפכנו לעם.
בחג השבועות אנו שוב מקבלים את התורה כביכול, מתפללים ומבקשים לקיימה ברצון ובאהבה.

אילו שמות נוספים יש לחג השבועות?

• חג הקציר – נקרא כך משום שאנו מודים על התבואה החדשה שצמחה לנו, כמו שנאמר – ״וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה…״ (שמות כג, טז)
• חג הביכורים – נקרא כך על שם קורבן ׳שתי הלחם׳ אותו מביאים מהתבואה החדשה והראשונה (מלשון בכורה) וכן משום שהחל מהחג מתחילים להביא את התבואה החדשה והראשונה מפירות שבעת המינים (חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר) לבית המקדש לכבוד ה׳.
• עצרת – נקרא כך מלשון עצירה וסיום של ספירת העומר מאחרי פסח ועד שבועות.

למה אוכלים מאכלי חלב בשבועות?

התורה נמשלה לחלב, כיוון שהחלב לבן וטהור כך הוא מסמל את התורה הקדושה, ומשום כך נהגו ישראל לאכול מאכלי חלב.

למה קוראים את מגילת רות בשבועות?

נוהגים לקרוא את מגילת רות מכמה סיבות:

• חג השבועות הוא יום פטירת דוד המלך אשר רות הייתה אמו
• המאורעות שקרו במגילת רות אירעו במהלך עונת הקציר ועל כן קוראים אותה בשבועות הנקרא גם ׳חג הקציר׳.
• רות הייתה גרת צדק שקיבלה עליה בלב שלם את התורה, וכמוה, גם אנחנו מקבלים על עצמנו כ׳גרים׳ שוב את התורה מחדש לקבלה ולשומרה. 

מה הם שבעת המינים ואיך הם קשורים לחג השבועות?

שבעת המינים הם שבעה סוגי גידולים (שני סוגי דגנים וחמישה סוגי פירות) שבהם התברכה ארץ ישראל.
המקור להם מופיע בספר דברים, בתיאור שבחיה של הארץ:

"אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ." (דברים ח', ח')

חיטה, שעורה, גפן (ענבים), תאנה, רימון, זית, תמר

הקשר בין שבעת המינים לחג השבועות מבוסס על מצוות הבאת הביכורים שהייתה נהוגה בזמן שבית המקדש היה קיים.

• ביכורים רק משבעת המינים: על פי ההלכה, מצוות הביכורים (הפירות הראשונים שמבשילים ומובאים כמתנה לכוהנים בבית המקדש) חלה אך ורק על שבעת המינים שבהם נשתבחה הארץ. לכן, לא הביאו ביכורים מסוגי גידולים אחרים כמו תפוחים, תפוזים, שקדים וכו׳.
• תחילת העונה בשבועות: חג השבועות נקרא בתורה גם "חג הביכורים" משום שהוא מציין את נקודת הזמן שבה התחילה עונת הבאת הביכורים לבית המקדש (עונה שנמשכה מחג השבועות ועד חג הסוכות).
• ביכורי חיטים: חג השבועות חל בדיוק בתקופת קציר החיטים. בבית המקדש היו מקריבים בחג את "מנחת שתי הלחם" שנאפתה מהחיטה החדשה של אותה שנה, וזה היה האות לפתיחת עונת הביכורים של שאר הפירות.

איך היו בוחרים את הביכורים?

התהליך היה מרגש וחגיגי: החקלאי היה יורד לשדה שלו, וכשהיה רואה תאנה שביכרה (הבשילה ראשונה), אשכול ענבים שביכר או רימון שביכר – הוא היה קושר סביבם חוט גמיא (סוג של קש או סיב) ואומר: "הרי אלו ביכורים".

במהלך החג, היו מעלים את הפירות הללו לירושלים בתהלוכות חגיגיות ומפוארות, מלוות בנגינת חליל ובשירה, כדי להודות לבורא עולם על תנובת הארץ.

מה הם ההכנות לכבוד החג?

• סעודה – מכינים סעודה גדולה ומכובדת לכבוד ליל החג.
  המנהג לאכול מאכלי החלב ביום חג השבועות ואילו בשר בערב החג כיוון שהסעודה בבשר ויין גדולה יותר מאשר מבחלב לרוב האנשים.
• בגדים נאים – לובשים בגדי חג מכובדים.
• מתנה לאישה – מצווה לשמח את האישה ולקנות לה בגד (צנוע) או מתנה חדשה כדי שתשמח בחג. 
• צדקה – אנו מצווים לשמוח בחג וגם לשמח את האנשים העניים בעם ישראל, על כן ראוי לתת צדקה לפני החג לאנשים עניים כדי שישמחו גם הם עם משפחתם בסעודה ע״י צדקה.
• הכנת נר דולק – אם חג השבועות נחגג ביום חול, כיוון שאסור להדליק אש חדשה, מכינים נר דולק מבעוד יום על מנת להדליק אש מאש קיימת לצורך הכנת אוכל, להדלקת נרות שב טרם כניסת השבת וכו׳.
• עירוב תבשילין – נוהגים שלא להכין אוכל מקודש (חג) אל קודש (שבת).
  לדוגמה, אם יום חג השבועות יוצא ביום שישי ולאחר מכן שבת, עלינו לעשות עירוב תבשילין לפני החג המסמל את תחילת ההכנות לשבת מכבר ולא שהתחלנו להכין בתוכו.
  ניתן למצוא את סדר עירוב תבשילין בסידור. 

מה הם המנהגים הקשורים בחג השבועות?

• תחנון – החל מא׳ סיוון עד יב׳ בסיוון אין אומרים תחנון משום שהם ימי שמחה לעם ישראל.
• קישוט בית הכנסת – נוהגים לקשט את בית הכנסת בפרחים ובשמים, כדרך מה שאמר רבי יהושע בן לוי שכל דיבור שהיה מוציא הקב״ה לעולם היה העולם מתמלא בשמים. דיבור אחר דיבור היה מוציא הקב״ה רוח כדי שריחות הבשמים הקודמים ילכו למקום אחר בעולם לטובת הבשמים החדשים של הדיבור החדש.

האם יש מנהג ללמוד תורה כל הלילה של החג?

נהגו עם ישראל להישאר ערים בליל החג וללמוד תורה.
המנהג נלמד מהמדרש המספר כי באותו לילה שקיבלו עם ישראל את התורה המשיכו לישון עד שעתיים מתחילת היום. הגיע הקב״ה להר סיני ומצא אותם ישנים והחל לעורר אותם בקולות, ברקים וקול שופר.
כתוצאה מכך עם ישראל קם בחרדה לקראת מעמד מתן תורה. משה אסף וקיבץ את כולם מתוך המחנה לקראת המעמד הגדול. מהסיבה שהיו עם ישראל יושנים בלילה זה של מתן תורה, נוהגים לעשות ׳תשובה׳ על כך שישנו ונוהגים להיות ערים כל הלילה וללמוד.
סדר הלימוד מופיע בחלק מהסידורים של החג, אך ניתן למצוא אותם גם בנפרד.

לקריאה נוספת

יום טוב

חג שבועות שמח!