לפעמים המתנה האמיתית אינה מה שביקשנו, אלא הכוח להתבטל לדברי הצדיק בתמימות, גם כשאיננו מבינים – ומתוך כך לצמוח ולהשתנות.

עברה כבר תקופה מאז שחזרתי מאומן, וההשפעות עדיין ניכרות. אמרו לי מראש שאת המתנות פותחים בבית, ולפעמים גם כעבור זמן מה. אבל לתומי חשבתי שמתנות הכוונה למתנות. כמו שאני מכירה. עטופות בצלופן. קשורות בסרט. ורודות אם זה לבת תכלת אם זה לבן. מכילות את מה שרק חלמנו ולא היה לנו. למשל אני ציפיתי למתנות מאוד ברורות: עבודה יותר מסודרת. שידוך. רפואה לבן דוד חולה. וכאלה… למעשה אף אחת מהמתנות האלה עוד לא הוגשה לידיי המושטות. אבל אני כבר מבינה שיש כל מיני סוגי מתנות.

ומתנות מרבינו הן כל מה שהוא נותן. גם עצה שהוא נתן לנו לפני 200 שנה והיום אני זוכה לקיים אותה, זו מתנה. באומן זכיתי במתנה מיוחדת שהיא ההתקשרות לצדיק. אח! איזו מתנה נפלאה זו! חשבתי שזה השיא בענין נקודת הצדיק. אבל התבדיתי. רק עכשיו אני קולטת איזו מתנה נוספת ואדירה קיבלתי אחרי שכבר חזרתי. הביטול לצדיק. נראה לי שזה בזכות ובעקבות ההתקשרות. כי רק אחרי שאני מקושרת לצדיק אני יכולה להתבטל אליו. 

אם קודם הייתי שומעת עצה של רבינו, ומתחברת לרעיון, ברור שהייתי רוצה ומשתדלת ליישם. הענין של שמחה, למשל. לא קשה להבין למה כדאי להיות בשמחה. אבל אם היה נשמע לי מוזר ולא הבנתי אז פשוט המשכתי הלאה. בלי להיכנס לזה. מחיאת כף, למשל. קשה לי ממש להבין את הענין. זה לא זורם לי בכלל. מה עכשיו למחוא לעצמי כפיים? ואיך בדיוק זה ממתיק דינים? הזוי מדי! ברור שלא התנגדתי בפה לאף דיבור, אבל לא נכנסתי לזה. פתאום אני שמה לב שמשהו זז בתוכי. תנועה חדשה בנפש שלא הכרתי. פתאום אני פחות מכניסה את השכל שלי, את השיפוטיות שלי, ויותר נותנת לעצמי לקבל כל דיבור של הצדיק בצורה פשוטה ותמימה ממש.

כוחו של הביטול לצדיק

כך קרה, שערב אחד, אחרי שאמרתי כמה פרקי תהילים על הבן־דוד החולה, מצאתי את עצמי מוחאת כפיים. משתדלת לעשות את זה בשקט. שלא יאשפזו גם אותי. אבל מאמינה בכל כוחי שאני פועלת. שאני ממתיקה דינים. הרי רבינו אמר את זה בפירוש! מה זה משנה אם הבנתי או לא??

אבל אבא, איך יכולתי לחשוב שרק מה שאני מבינה הוא נכון? עכשיו אני לא יכולה להבין את עצמי. אם השכל שלי הוא הקובע מה רלוונטי ומה תמוה, הייתי אמורה להיות רבינו בעצמו?! אז איך באמת אפשר בלי ביטול לצדיק? זה כ"כ חסר! רק עכשיו אני מבינה שגם אם הדיבורים מסתדרים לי בהגיון, וגם כשאני מתחברת לרעיון, אני אמורה לעשות את זה מתוך ביטול. לא בגלל שהבנתי. גם אם אני עכשיו רוצה לשמוח, כדאי לי לעשות את זה כי הרב'ה אמר. לא כי אני מבינה. ההבנה שלי היא לא הענין.

איי!! תודה אבא! תודה על המתנה המתוקה הזו שקיבלתי מהצדיק! תודה על הכוח להתבטל. זה מדהים כ"כ! ובעצם, עכשיו אני מבינה שהביטול הזה כ"כ מתוק כי ברור לי לגמרי שכל מה שרבינו אמר, זה הכי לטובתי. הרגעית וגם הנצחית. ואין הרגשה יותר מתוקה מזה, לדעת שאני בידיים הכי טובות. שמתקנות אותי ואת נשמתי. ה'! איזו מתנה מדהימה! אני הולכת איתה עד הסוף.

עברו לא יותר משעתיים מאז ההתבודדות המתוקה הזו, מאז שזיהיתי את המתנה, וכבר עמדתי בפני ניסיון.

אני יודעת שצריך להקפיד על המוזיקה ששומעים. שיש למנגינות השפעה על הנפש. הרבה פעמים עשו לנו הרצאות בסמינר על הנושא הזה. ותמיד הבנתי את זה בשכל. אבל עדיין. היה לי קשה. שום הרצאה או תוכחה לא גרמו לי לקום ולעשות מעשה. יש לי קושי בתחום הזה. אני אוהבת להקשיב לכל מיני זמרים ולא הייתי מסוגלת להפסיק. והנה, כשכולי מוארת מהענין הזה של הביטול, אני רואה איזה עלון בכלל לא של ברסלב, ויש שם מדור של שאלות שבחורים שואלים ועונים להם תשובות. השאלה גורמת לי כיווץ קטן בבטן. כן, זה הנושא שקשה לי איתו. אני כבר מדמיינת מה עונים לו. יכולה לענות בעצמי.

אבל פתאום אני מופתעת, בתשובה מובא דיבור מליקוטי מוהר"ן: "מי ששומע נגינה ממנגן רשע, קשה לו לעבודת הבורא. וכששומע ממנגן כשר והגון, אזי טוב לו." והוא מסביר ומרחיב שם שכמו שאוכל הוא מזון לגוף כך המוזיקה היא מזון לנשמה. אז אם המנגן כשר זה משפיע טוב על הנשמה, ולהיפך. וכמו שלפני שאנחנו מכניסים לפינו דבר מאכל אנחנו בודקים את כשרות המזון, כך צריך לבדוק האם הבעל מנגן אכן כשר וראוי לשמוע אותו.  

מה?? לא שמעתי אף פעם שרבינו אומר את זה!! 

אוי, ה'! דוקא עכשיו זימנת לי לראות את זה, אה? אבל אני מרגישה ש- כן! הפעם אני מסוגלת! אבא'לה, אני מפתיעה את עצמי. זה לא מתאים לי. אבל כן. אם רבינו אומר אז יש לי סיבה אמיתית. אז יש לי כוח. אז ברור לי שזה מה שאני עושה. ולא בגלל שאני מבינה. עובדה שעד היום הבנתי ולא עשיתי. עכשיו אני עושה לא כי הבנתי. כי רבינו אמר. 

אני הולכת לנגן שלי ומוחקת את כל מה שהייתי אמורה למחוק כבר מזמן. והפעם מתוך ביטול. אני שלמה עם זה. ושמחה באמת.

ומרגישה שעליתי עוד שלב בסולם ההתקרבות לצדיק. כן. היתה לי הזדמנות להוכיח לעצמי שיש לי ביטול לצדיק. וזה היה מתוק כ"כ.

מתנה. כבר אמרנו?

רוצה להפיץ את עלון חברות מקשיבות?
צרו איתנו קשר – 054-8492887