מכתב מרבי נתן ישר אליך, מה עושים בזמן מלחמה שמרגישים לבד?

מכתב מרבי נתן שקיבל אהובו ממנו, וגם לו יש מסר עבורנו.
לפעמים אנחנו מבקשים משהו מבורא עולם, מכל הלב, מכל הנשמה, ואיך לומר, לא תמיד רואים תוצאות, לפחות לא בעין.
האם זו סיבה לוותר? להפסיק להתפלל? האם זו סיבה להפסיק את ההתבודדות והקשר עם בורא עולם?
רבי נתן לא משאיר לנו ספקות, ומגלה לנו את דעתו וחכמתו של רבי נחמן בעת שבזמנים מסוימים נראה שאנחנו נשארים לבד חס ושלום.

מכתב מרבי נתן: להמשיך גם כשלא קורה מה שרוצים

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' מָחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים שֵׁם ה' תקצ"ב.
שֵׁם ה' יָגֵן עָלֶיךָ וְיוֹשִׁיעֲךָ וְיַעַזְרְךָ שֶׁתִּזְכֶּה לָבוֹא מְהֵרָה לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ מֵעוֹדְךָ וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר.
וְהִנֵּה מַה מְּאֹד שִׂמַּחְתָּ נַפְשִׁי בְּמִכְתָּבְךָ אֲשֶׁר קִבַּלְתִּי בְּשָׁעָה זֹאת, הֶחֱיִיתַנִי בִּדְבָרֶיךָ בִּרְאוֹתִי שֶׁתּוֹדָה לָאֵל כְּבָר הִתְחַלְתָּ לִרְאוֹת יְשׁוּעַת ה', אֵיךְ הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה תָּמִיד. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אַתָּה צָרִיךְ הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא, בִּפְרָט בְּעִנְיַן הַשִּׂיחָה בֵּינְךָ לְבֵין קוֹנְךָ, גַּם צְרִיכִין לִזְכֹּר מַה שֶּׁאָמַר הוּא זַ"ל (שִׂיחוֹת הָרַ"ן ע) בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: מֶען טָאר נִיט דֶעם אוֹיְבֶּערְשְׁטִין נָאךְ גִיבֶּען [אָסוּר לְוַתֵּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ]. דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מַרְחִיב קְצָת, אָסוּר לְהִסְתַּפֵּק בָּזֶה, רַק לְהִתְחַנֵּן וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ בְּכָל פַּעַם עַל הַשְּׁאָר, מַה שֶּׁחָסֵר לוֹ עֲדַיִן בַּעֲבוֹדַת ה'. בִּפְרָט שֶׁעֲדַיִן חָסֵר לָנוּ הַרְבֵּה הַרְבֵּה, אַךְ אָמַר שֶׁאַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לִהְיוֹת בְּעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, רַק לִשְׂמֹחַ מְאֹד בִּישׁוּעַת ה', בִּפְרָט בְּעֵת שֶׁמַּרְחִיב קְצָת בְּחַסְדּוֹ. וּמַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יוּכַל לְהָבִין מְעַט, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה, לֵידַע תָּמִיד שֶׁעֲדַיִן חָסֵר לוֹ הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד, כִּמְעַט בְּלִי שִׁעוּר, וְאַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. כִּי גַּם בְּעֵת שֶׁצַּר לָאָדָם חַס וְשָׁלוֹם וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פּוֹנֶה אֵלָיו כְּלָל, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וְלִמְצֹא תָּמִיד אֵיזֶה הַרְחָבָה אֲפִלּוּ אָז, בִּבְחִינַת "בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי" וְכוּ'. וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּעֵת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר פָּנָיו קְצָת. וְכִמְדֻמֶּה לִי שֶׁכְּבָר שָׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי שִׂיחָה זֹאת, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֲרָהּ בִּכְתָב הֵיטֵב, אַךְ בָּאתִי כְּמַזְכִּיר, וְאִם תִּזְכֶּה תִּשְׁמַע עוֹד מִמֶּנִּי בָּזֶה, וְגַם שְׁאָרֵי שִׂיחוֹת קְדוֹשׁוֹת הַנּוֹבְעִים מִדְּבָרָיו הַנּוֹרָאִים זַ"ל, שֶׁהֵם כְּמַעְיָן הַנּוֹבֵעַ שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק, מַיִם חַיִּים דְּלָא פָּסְקִין הַמְטַהֲרִין מִכָּל הַטֻּמְאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הַמֻּזְכָּרִים בַּמַּאֲמָר הַקָּדוֹשׁ קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁאוֹמְרִים קֹדֶם כָּל נִדְרֵי, כִּי מְבָאֵר שָׁם שֶׁהֵם מַיִין דְּאוֹרַיְתָא וְכוּ' עַיֵּן שָׁם. יוֹתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַשָּׂמֵחַ בִּדְבָרֶיךָ וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָה שְׁלֵמָה מְהֵרָה.
– נָתָן מִבְּרֶסְלֶב

אפשר לסכם את המכתב מרבי נתן כך – אין ייאוש בעולם כלל, ואסור להפסיק לעולם לדבר עם בורא עולם, לא משנה כמה נדמה לנו שהוא רחוק.