רבי נתן תמיד עודד וחיזק את החסידים, משפחתו וכל הקרובים אליו להיות הכי קרובים לעצמם, לתכלית ומטרת חייהם, שלא לשכוח רגע אחד למה אני פה ומה עלי לעשות כדי להאיר את עצמי והעולם.
רבי נתן: לזכור תמיד את הנשמה והתכלית
המכתב המלא:
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ו' תִּשְׁרֵי תקפ"ד, מִבְּרֶסְלֶב לִטְשֶׁערְקַאס.
רַב שָׁלוֹם לִכְבוֹד אֲהוּבִי בְּנִי, יְדִיד נַפְשִׁי, נִצְמָד בְּקִירוֹת לְבָבִי, הֲלֹא הוּא הַוָּתִיק הַמֻּפְלָג הַנֶּחְמָד, מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
תּוֹדָה לָאֵל בָּאתִי לְשָׁלוֹם לְבֵיתִי בְּיוֹם ג' לְעֵת עֶרֶב, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם הַכֹּל עַל נָכוֹן מֵעִם ה'. וְנָא, בְּנִי, מַחְמַד עֵינַי, הִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל תַּכְלִיתְךָ וְהַחֲזֵק בְּתוֹרַת ה' וְתַתְמִיד בְּלִמּוּדְךָ; וְתִקְבַּע שִׁעוּר לְהִתְבּוֹדְדוּת בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְפָרֵשׁ שִׂיחָתְךָ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְחַנֵּן מִלְּפָנָיו בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים הַרְבֵּה, שֶׁיְּקָרֵב אוֹתְךָ לַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת. וְתִלְמֹד וּתְעַיֵּן הֵיטֵב בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עַד שֶׁתִּהְיֶה בָּקִי בָּהֶם בְּעַל־פֶּה, וְתִזְכֹּר הֵיטֵב אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי בְּבֵיתִי, וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ בְּיָשָׁן תִּשְׁמַע בְּחָדָשׁ, שֶׁתִּזְכֶּה לִשְׁמֹעַ מִמֶּנִּי עוֹד דְּבָרִים רַבִּים כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה הַמְחַיִּין נְפָשׁוֹת רַבּוֹת. וְאָז טוֹב לְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. כִּי אֵין לְךָ זְמַן מֻבְחָר לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה כְּמוֹ עַתָּה, כִּי (שַׁבָּת קנב) יַנְקוּתָא כְּלִילָא דְוַרְדָּא. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי. כִּי יָמֵינוּ כְּצֵל עוֹבֵר. וְהַזְּמַן הוֹלֵךְ וְהוֹמֶה. וְלֹא יִשָּׁאֵר לְךָ כִּי אִם מַה שֶּׁתַּחֲטֹף עַתָּה בְּכָל יוֹם תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְחוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל. וְיֶתֶר מִזֶּה אֵין לְהַאֲרִיךְ. וְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתוּב כָּאן שָׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי כְּבָר. וְגַם כִּי כְּבָר מְבֹאָר הַכֹּל בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם וּמֵהֶם לֹא תָּזוּעַ וְכוּ' וְהָעִקָּר שֶׁיִּהְיוּ הַדְּבָרִים בְּעֵינֶיךָ בְּכָל יוֹם וָיוֹם כַּחֲדָשִׁים. וְתַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, וְאַל תִּפֹּל בְּדַעְתְּךָ חַס וְשָׁלוֹם מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, רַק בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה תִּהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ. אָז תַּצְלִיחַ אֶת דַּרְכְּךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּזְהִירְךָ לְטוֹבָתְךָ הַנִּצְחִית וּמְצַפֶּה לִתְשׁוּבָתְךָ וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִגְמוֹר הַחֲתִימָה לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם.
הַקָּטָן נָתָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב נַפְתָּלִי הִירְץ נֵרוֹ יָאִיר מִבְּרֶסְלֶב– עלים לתרופה, מכתב ה׳
מה איתנו? האם גם אנחנו זוכרים היום מה התכלית שלנו פה בעולם הזה?