תשובה היא לשוב חזרה אל מי שאנחנו – אל הטוב, אל הטהור והאמיתי שבנו, אל הנשמה.
המסע הזה יכול להיות קשה במיוחד, כמעט בלתי אפשרי – לוחש לנו יצר הרע.
רבי נחמן דיבר על כך שתשובה אמיתית היא תשובה שנובעת ישירות מתוך הלב, מרצון אמיתי ועמוק מבפנים שקורה לנו לחזור הביתה, ועל כן, היא חייבת להגיע יחד עם תפילה מהלב. המקום בו הכל מתחיל.
ליקוטי תפילות תשובה ותפילה: להאמין שאפשר לתקן ולהצליח
אם קצת קשה לכם לדבר מהלב ולהתפלל, או שאתם מחפשים השראה למילים ותפילה אמיתית, אנו מזמינים אתכם להצטרף יחד לרבי נתן מברסלב, ולקרוא תפילות על תשובה ותיקון, על הרצון לשנות, על האמונה שהכל אפשרי.
בּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת וְקָרוֹב לְקוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת, קוּמָה בְּעֶזְרָתִי, וְתֵן לִי כֹחַ וּגְבוּרָה וְחָכְמָה וּבִינָה וְשֵׂכֶל וָעֵצָה, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל וּלְסַלֵּק מֵעָלַי כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְכָל הַשְּׁקָרִים וְכָל הַפְּנִיּוֹת, הַבָּאִים עַל הַמֹּחַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה לְבַלְבֵּל אֶת תְּפִלָּתִי חַס וְשָׁלוֹם. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת עֹצֶם רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת בְּלִי שִׁעוּר הַמּוֹנְעִים וּמְעַכְּבִים אֶת תְּפִלָּתִי, וּבִפְרָט כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל בֵּין הָעוֹלָם בְּתוֹךְ בְּנֵי אָדָם הַרְבֵּה שֶׁאָז נוֹפְלִים עָלַי פְּנִיּוֹת וּשְׁקָרִים הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת וּמַה לִּפְעֹל, כִּי רְצוֹנִי וְכוֹסְפִי חָזָק מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ “בִּלְתִּי לַיהֹוָה לְבַדּוֹ”.
וּמָה אֶעֱשֶׂה וַעֲוֹנוֹתַי גָּרְמוּ שֶׁבָּאִים עָלַי פְּנִיּוֹת וּבִלְבּוּלִים גְּדוֹלִים וְרַבִּים מְאֹד. וּמְבַלְבְּלִים אֶת תְּפִלָּתִי מְאֹד מְאֹד בְּכַמָּה וְכַמָּה מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּבִלְבּוּלִים שׁוֹנִים אֲשֶׁר עָצְמוּ מִסַּפֵּר. וּבְעַל כָּרְחִי עוֹלִים עַל דַּעְתִּי כַּמָּה וְכַמָּה פְּנִיּוֹת גַּסּוֹת וְדַקּוֹת גְּלוּיוֹת וְנִסְתָּרוֹת בְּכַמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת וּבְכַמָּה אֳפַנִּים שׁוֹנִים אֲשֶׁר אִי אֶפְשַׁר לְפוֹרְטָם. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם וּבְכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה מִתְחַדְּשִׁים וּמִתְגַּבְּרִים פְּנִיּוֹת וּבִלְבּוּלִים וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת אֲחֵרוֹת, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי מִתְפַּלֵּל לְבַדִּי בָּאִים עַל דַּעְתִּי פְּנִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל בֵּין אֲנָשִׁים רַבִּים וּבִפְרָט בְּעִיר אַחֶרֶת וּבְמָקוֹם אַחֵר, שֶׁאָז מִתְגַּבְּרִים הַפְּנִיּוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים בְּיוֹתֵר מְאֹד מְאֹד, עַד אֲשֶׁר אֵינִי יָכֹל לְדַבֵּר אֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד בַּתְּפִלָּה כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ.
חוּס וַחֲמֹל וְרַחֵם עָלֵי וְעָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי לֶאֱמֶת גָּמוּר, שֶׁלֹּא אֶהְיֶה בִּכְלָל נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת כְּלָל בְּשׁוּם אֹפֶן וּבְחִינָה בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי שׁוּם רָצוֹן וְתַאֲוָה לֹא לִכְבוֹד בְּנֵי אָדָם וְלֹא לִשְׁבָחָם וְהִתְפָּאֲרוּתָם וְלֹא לְמָמוֹנָם וְלֹא לְשׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם כְּלָל. וְלֹא אָשִׂים בִּטְחוֹנִי חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם בֶּן אָדָם כְּלָל, רַק אֵדַע וְאַאֲמִין בְּהָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כִּי מִמְּךָ הַכֹּל, “וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל. כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה. וּמַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם”.
וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, “אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה. תֵּצֵא רוּחוֹ יָשׁוּב לְאַדְמָתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו. אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל יְהֹוָה אֱלֹהָיו”. וְנֶאֱמַר, “בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהֹוָה וְהָיָה יְהֹוָה מִבְטַחוֹ. בִּטְחוּ בַיהֹוָה עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְהֹוָה צוּר עוֹלָמִים. וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ כִּי לֹא עָזַבְתָּ דּוֹרְשֶׁיךָ יְהֹוָה”:
עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי לְבַל אַטְעֶה אֶת עַצְמִי וְלֹא אֲחַפֶּה אֶת הַשֶּׁקֶר בָּאֱמֶת חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם כֹּחַ לְהַבַּעַל דָּבָר וְהַקְּלִפּוֹת לְסַבֵּב מְסִבּוֹת בְּדַעְתִּי, בִּמְזִמּוֹתֵיהֶם וּבְנִכְלֵיהֶם וּבְדַרְכֵי הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁלָּהֶם, לְהִתְגּוֹלֵל וּלְהִתְנַפֵּל עַל דַּעְתִּי לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה תְנוּעָה וְהַמְחָאַת כָּף וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אוֹ לְהוֹצִיא שׁוּם קוֹל וְדִבּוּר בִּשְׁבִיל אֵיזֶה פְּנִיָּה חַס וְשָׁלוֹם, וּלְהַטְעוֹת אֶת עַצְמִי חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ בֶּאֱמֶת אֲנִי צָרִיךְ לָזֶה.
חָלִילָה לִּי מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה, יְהֹוָה הֱיֵה עוֹזֵר לִי, וַחֲדַל וּמְנַע אוֹתִי מִכָּל מִינֵי פְּנִיּוֹת וּשְׁקָרִים, הֵן מִפְּנִיּוֹת שֶׁל שֶׁקֶר גָּמוּר בִּשְׁבִיל הִתְפָּאֲרוּת בְּנֵי אָדָם מַמָּשׁ אוֹ בִּשְׁבִיל מָמוֹנָם חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵן מִפְּנִיּוֹת שְׁקָרִים הַמְצֻפִּים בֶּאֱמֶת.
“לֹא אָשִׁית לְנֶגֶד עֵינַי דְּבַר בְּלִיָּעַל עֲשׂה סֵטִים שָׂנֵאתִי לֹא יִדְבַּק בִּי. לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי רָע לֹא אֵדָע. לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עוֹשֵׂה רְמִיָּה דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי”.
רַק אֶזְכֶּה שֶׁכָּל כַּוָּנָתִי וּתְנוּעוֹתַי בִּתְפִלָּתִי יִהְיֶה רַק לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְבַד בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לֶאֱמֶת שָׁאַתָּה חָפֵץ בּוֹ. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מֵעַלְמָא דְּאָתֵי לָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁיִּתְגַּלֶּה הָאֱמֶת בָּזֶה הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד לָבֹא בְּיוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לָדוּן בּוֹ אֶת עוֹלָמְךָ. “קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא”, כִּי תָבוֹא בְּמִשְׁפָּט עִם כָּל בָּשָׂר, וְאַתָּה עָתִיד לִקַּח דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מֵאִתָּנוּ, וְלָדוּן אוֹתָנוּ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, עַל כָּל דָּבָר גָּדוֹל וְקָטֹן, כִּי אֵין אַתָּה וַתְּרָן כְּלָל, וְאָז לֹא תְּוַתֵּר שׁוּם דָּבָר קָטָן, כִּי “הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב וְאִם רָע”. וְהַכֹּל יִהְיֶה נִזְכָּר לְהָאָדָם אָז.
רוצים להתפלל עוד מתפילותיו של רבי נתן מברסלב? לחצו כאן לספר ליקוטי תפילות.