יש כל כך הרבה אנשים בעולם, האם בורא עולם מקשיב לי?

האם גם אתם מרגישים את הצורך הזה – לעצור את היום, את הזמן, לפתוח את הלב ולדבר עם בורא עולם?
יש לי אבא בשמיים, אני צריך אותו, למה לא לשבת איתו על כוס קפה, לספר את כל מה שעובר?

מיד נדחף יצר הרע (מי הזמין אותו בכלל?) ומדווח לנו שלקדוש ברוך הוא אין זמן – בורא עולם עסוק מדיי! הוא קובע, כאילו הוא הנציג או המזכיר שלו. ולמה שירצה לפנות זמן בשבילך, מה, אתה כל – כך חשוב?
ת'כלס, האם באמת לקב"ה אין זמן בשבילנו? האם צריך לקבועה 'פגישה' או שפשוט לפתוח את הפה ולדבר?

בספרים הקדושים השתפכות הנפש, כ"ה ובשיחות הר"ן, ע' רבי נחמן מתייחס בדיוק לשאלה האם לבורא יש זמן אליי ופותר לנו באחת את כל הספקות:

כְּשֶׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל רוֹצֶה לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיְּקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל מַשְׁלִיךְ כָּל עִנְיָנָיו וְכָל הַגְּזֵרוֹת שֶׁרוֹצֶה לִגְזֹר חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל הָעֲסָקִים שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ עוֹסֵק בָּהֶם כִּבְיָכוֹל.

וְהוּא מַשְׁלִיךְ הַכֹּל וּפוֹנֶה עַצְמוֹ רַק לְזֶה הָאִישׁ שֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּר עִמּוֹ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו, לְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ שֶׁיַּעְזְרֵהוּ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא נִצּוֹלִין יִשְׂרָאֵל מִכָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן (שָׁם, סִימָן ע').

ביאור:

רבי נחמן פותח ועונה על השאלה האם לבורא יש זמן אליי, כי כאשר אחד מישראל, כל יהודי ויהודיה ובכל דרגה ומקום – צדיק, בינוני או רשע, רוצה לדבר עם ה', על כל מה שאנחנו רק רוצים ומבקשים לפתוח את הלב, ובפרט אם יש לנו רצון להתקרב אליו, לפרוק צער וכאב או להודות ולשמוח בדבר טוב שקרה לנו ואנחנו רוצים לספר. אז הקב"ה לא מתעכב ולא אומר לך 'שניה רגע' – רק פתחת את הפה והוא איתך, כאן ועכשיו בכל מקום ומצב.