מהו ראש חודש?

ראש חודש הוא יום אחד, או יומיים כשהחודש מכיל שלושים יום, בו אנו מציינים את תחילתו של החודש החדש. עפ״י הכרזת ראש חודש אנו יודעים מתי חגים, מועדים, תעניות וכו׳ יקרו במהלך החודש. 
ציון ראש חודש נאמר לראשונה בספר שמות (יב, ב): ״הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.״

כיצד קובעים ראש חודש?

קביעת ראש חודש נעשה לפי חידוש הלבנה.
ציון ראש חודש נאמר לראשונה בספר שמות (יב, ב): ״הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.״
רש"י מפרש על פסוק זה את האופן בו אנו יודעים על זמן חידוש החודש – "הראהו לבנה בחידושה ואמר לו כשהירח מתחדש יהיה לך ראש חודש״

מי היה קובע מתי הוא ראש חודש?
במסכת ראש השנה נלמד כי הסנהדרין היו מכריזים על ראש חודש כאשר היו חוקרים שני עדים שהיו באים לפניהם ומעידים כי כעת הוא מולד הירח.
אם דברי העדים היו מתקבלים, הסנהדרין היו אומרים ״מקודש, מקודש״ ובכך באופן רשמי היה נקבע ראש חודש.
מרגע הקביעה, היו יוצאים שליחים מטעם הסנהדרין כדי להעביר את הידיעה ע״י שהיו מדליקים משואות בראשי ההרים, כך היו יודעים שהתקדש החודש.
עם הזמן, קבוצה הנקראת ״שומרונים״, היו מכריזים על ראש חודש לפי טעמם ושלא לפי קביעת הסנהדרין כמצווה בתורה, ומשכך, היו שולחים שליחים שהיו מגיעים לקהילה היהודית בפועל כדי להודיע על ראש חודש.

איך קובעים בימינו ראש חודש?

כיום, שאין סנהדרין בימינו, בזמן הגלות, לא מכריזים כמו פעם.
מזמנו של הלל הנשיא, כאשר ראה לקראת החורבן שלא יהיה אפשר לתקן ראשי חודשים כרגיל, קבע חישוב ראשי חדשים מראש.
כיום נוהגים שבימי שבת שלפני ראש חודש מכריזים על מועד תחילת החודש.

מה הם מנהגי ראש חודש?

• קריאת בתורה והפטרה
• לא אומרים תחנון
• תוספת ׳אלוקינו ואלוקי אבותינו׳
• אמירת ׳ברכי נפשי׳
• תפילת הלל ומוסף
• סעודת ראש חודש
• יום כיפור קטן
• לא להסתפר וליטול ציפורניים

קריאת בתורה והפטרה

בתפילת שחרית נוציא ספר תורה לשם קריאה בתורה בפרשת ראש חודש ונקרא בהפטרת ראש חודש.
בשבת, נוציא ספר תורה נוסף לספר התורה בו קוראים את פרשת השבוע, בשביל לקרוא בפרשת החודש ונקרא בהפטרת ראש חודש. 

תחנון

לא נוהגים לומר בו תחנון בתפילת שחרית ומנחה.

תוספת ׳אלוקינו ואלוקי אבותינו׳

החל מהערב שבו מתחיל ראש חודש, החל מתפילת ערבית עד למחרת בתפילת שחרית ומנחה מוסיפים בתפילת שמונה עשרה את ברכת ׳אלוקינו ואלוקי אבותינו׳ כשאנו מציינים ׳בראש החודש הזה׳. במידה ולא ציינו, יש לעיין בסידור כיצד לנהוג.

אמירת ׳ברכי נפשי׳

נוהגים בקהילות עדות ספרד לומר את תפילת ׳ברכי נפשי׳ בתפילת ערבית וכן כל בכל קהילות ישראל בתפילת שחרית.

תפילות הלל ומוסף

בימים שבהם חל ראש חודש, בתוספת לתפילת שחרית הרגילה, נאמר יחד עם הציבור את ה׳הלל׳ שהיא תפילת שבח והודיה, ותפילת ׳מוסף׳, משום שתפילת מוסף מקבילה לקורבן ׳מוסף׳ שהיו מקריבים בראש חודש.

סעודת ראש חודש

ישנו מנהג לעשות סעודת ראש חודש עם דברי תורה.

יום כיפור קטן

ישנו מנהג לצום בערב ראש חודש ולומר סליחות ל׳יום כיפור קטן׳ כמובא בסידורים.
מנהג זה מקורו במצווה שהקב״ה מצווה את עם ישראל להביא קורבן חטאת בראש חודש, לפיכך הוא נחשב יום דין וכפרה במקביל להיותו יום מועד.
יום כיפור קטן אינו חל בראשי חודשים של תשרי, חשוון, טבת ואייר וכן בימים שבהם ראש חודש חל בשבת או ביום ראשון, שאז מקדימים אותו ליום חמישי.

תספורת ונטילת ציפורניים

על פי צוואת רבי יהודה החסיד, אין נוהגים להסתפר וליטול ציפורניים בראש חודש אף כשחל בערב שבת. אולם למנהג רוב פוסקי עדות הספרדים לא להקפיד על כך. 

חודש שמח!