מהו ראש השנה?
יום א' בתשרי הוא ראש השנה – היום הראשון והחג הראשון בלוח השנה היהודי.
בראש השנה אנו מקבלים את מלכותו של הקב״ה עלינו כמלך על כל העולם. ביום זה גוזר הקב"ה את הדין של כל בריאה בפני עצמה לגבי העתיד שלה במהלך השנה, כולל כל הפרטים, עד הקטנים ביותר, שיקרו ויהיו לכל בריה במהלך השנה הקרובה – לחיים או למוות, לשפע או למיעוט, לרפואה או חולי וכו'.
יום זה נקרא דווקא ׳ראש השנה׳ ולא ׳תחילת השנה׳ משום שיום זה הוא בחינת ׳ראש׳ המשפיע לכל שאר האיברים, כלומר יום אשר משפיע שפע לכל שאר ימות השנה.
ראש השנה מצוין בתורה בתור ׳יום תרועה׳ – יום בו תוקעים בשופר (במדבר כט, א):
״ובחודש השביעי באחד לחודש, מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם״.
למידע על אומן ראש השנה, לחצו כאן.
מתי חל ראש השנה?
כניסת החג ביום כט׳ אלול בשקיעה ונגמר בב׳ תשרי בזמן צאת הכוכבים.
למה חוגגים את ראש השנה במשך יומיים?
בימינו, לכל אחד יש לוח שנה עם כל הזמנים והחודשים מההתחלה ועד הסוף. אולם בזמנים קדומים יותר לא היה לוח שנה מוכן מראש לכל השנה.
באותה תקופה היו קובעים את ראש חודש בזמן ירח מלא ע״י תלמידים שהיו מוסמכים מתלמידי תלמידיו של משה רבנו באותו דור, שידעו איך וכיצד לחשב את תחילת החודש בזמן ירח מלא.
הכרזת ראש חודש היתה יכולה לקרות באופן ספונטני ביום ה-30 בחודש אם היו רואים את הירח כנדרש כדי להכריז על ראש חודש.
אמנם, לא תמיד כך היה – לא תמיד היו רואים את הירח, או שהיה קשה להעביר את השמועה הלאה (שכן פעם לא היו טלפונים) ולכן היו מכריזים על יום ראש חודש נוסף לאחר הירח המלא, וכך נוצר מצב בו שני ימי ראש חודש מחמת הספק.
כך אותו העניין בראש השנה – לא׳ תשרי, שהוא יום טוב, הצטרף יום טוב נוסף מחמת שבזמנים מסוימים לא היו יודעים ולכן היו עושים יומיים של חג.
כיום, למרות שיש לנו לוחות שנה מסודרים, הורו חכמים שלא לשנות מהמנהג של שני חג ואנו עושים כך עד היום.
מה הם מנהגי ראש השנה?
- התרת נדרים
- קברי צדיקים
- תספורת
- מקווה טהרה
- איחולי שנה טובה וכרטיסי ברכה
- תענית בערב חג ראש השנה
- סעודת החג וצלחת סימנים
- הדלקת נרות
- תקיעה בשופר
- תשליך
- פרי חדש
- מיעוט בדיבור ושינה
התרת נדרים
מהו התרת נדרים?
נדר הוא התחייבות למעשה או אי עשיית מעשה, כאשר אדם אומר ׳אני נודר…׳ או גם כשהוא מתכוון לעשות כך ממש בלי להגיד דווקא 'אני נודר…'.
בערב ראש השנה עושים התרת נדרים שעניינה להשתחרר ולבטל את הנדרים שהתחייבנו אליהם במהלך השנה כדי להגיע נקיים וללא מחויבות לנדרים שלא קיימנו בפועל אשר עלולים לעמוד לרעתנו בזמן הדין.
אמירת נוסח התרת נדרים משפיעה בשני אופנים. האחד, התרת נדרים שנדרנו בעבר, והשני, מסירת מודעה לשנה הבאה על הנדרים והשבועות שנידור לעתיד אשר יתבטלו מראש גם כן.
איך עושים התרת נדרים?
סדר התרת נדרים עושים ע״י שלושה יהודים המשמשים ׳בית דין׳ בפני יהודי אחר המבקש התרה, הם קוראים את נוסח התרת הנדרים אשר מבוא בסידורים ומשיבים לנו כי הנדר הותר.
קברי צדיקים
מהו מנהג ללכת לקברי צדיקים לפני ראש השנה?
מנהג ידוע ומקובל ללכת בערב ראש השנה להשתטח על קברי צדיקים בשביל שיבקשו רחמים ויליצו זכות עלינו לקראת יום הדין.
בחסידות ברסלב נוהגים חסידים והמקורבים לנסוע לציון רבי נחמן מברסלב באוקראינה כדי לקבל את מלכות ה׳ בראש השנה בציונו, לעורר רחמים ותיקון לנשמה בזכות הצדיק לפני יום הדין.
למידע על אומן ראש השנה, לחצו כאן.
תספורת
מהו המנהג להסתפר לפני ראש השנה?
בדרך כלל, כשאדם בא לדין, הוא אמור להראות פשוט ולא במראה מכובד, אם כך, למה באמת אנו מסתפרים ונראים טובים בתור מי שעומדים לדין?
התספורת שאנו עושים ובגדי החג שאנחנו לובשים באים לבטא את הביטחון שלנו בה׳ יתברך ולומר שלמרות שאנחנו עומדים לדין קשה על מעשינו, בכל זאת אנו בנים שלו וסומכים עליו שיוציא אותנו זכאים בדין. יחד עם זאת, לא נכון ללבוש בגדים מפוארים מדיי.
מקווה טהרה
מהו המנהג ללכת למקווה טהרה?
בזוהר ובחסידות מובא מעלת וחשיבות ההליכה למקווה טהרה כדי לטבול לקראת התפילה בימי החול והשבתות, ובפרט כפי שמלמד רבי נחמן בתורתו.
אמנם לפני ראש השנה ראוי וחשוב מאוד ללכת למקווה טהרה כדי להיטהר לקראת הימים הקדושים שלפנינו.
ענייניים גבוהים ונשגבים יש במעלת המקווה, על כן ראוי להפריד על כך מאוד.
איחולי שנה טובה וכרטיס ברכה
מה העניין לאחל שנה וחתימה טובה?
ראש השנה הוא יום בו נקבע לאדם דינו בכל תחום ועניין למהלך השנה הקרובה, לכן אנו נוהגים לאחל שנה וחתימה טובה לחברים ולמשפחה מתוך אמונה שהשנה של כל אחד מאיתנו תתברך בדברים טובים ובשורות טובות של שפע והצלחה בכל העניינים.
נהגו במהלך הדורות לשלוח כרטיסי ברכה עם ברכת שנה טובה, אך אין בזה חיוב מצד ההלכה.
תענית ערב ראש השנה
האם נוהגים להתענות בערב ראש השנה?
ישנו מנהג, שאינו חובה, לצום במהלך ערב החג של ראש השנה עד חצות יום.
לעוד מידע בעניין תענית ערב ראש השנה, לחצו כאן.
הדלקת נרות
האם מדליקים נרות לכבוד החג?
כן, לכבוד החג אנו מדליקים נרות הנקראות נרות יום טוב, גם לכבוד יום טוב הראשון וגם לכבוד יום טוב השני.
אפשר להדליק כ-20 דקות לפני השקיעה, אך הנוהגים להדליק בליל החג עצמו או לפני הקידוש בו מברכים ברכת 'שהחיינו', יש להכין אש מנר הדולק קודם כניסת החג על מנת לקחת ממנו ולא להצית אש חדשה.
אם יוצא יום טוב בשבת, נדליק כ-20 דקות לפני השקיעה ואי אפשר להדליק בשבת.
נהוג שהנשים מדליקות, אמנם גם גבר יכול להדליק במידה ונמצא לבד, וכן נכון לשאול כל מקרה לגופו.
ברכת נרות יום טוב:
"ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום טוב"
כשחל שבת ויום טוב יחד נברך:
"ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת יום טוב"
מה קודם, הברכה או ההדלקה?
מנהג בני עדות ספרד הדלקה ואז ברכה, ולמנהג בני עדות אשכנז ברכה ואז הדלקה.
סעודת חג וצלחת הסימנים
מהי סעודת החג?
סעודת החג היא חלק משמחת החג. למרות שאנו נמצאים לפני יום דין אנו עושים סעודה גדולה ומכובדת בליל החג ולאורך כל החג. הסעודה היא חלק מעניין הביטחון בקב״ה שלמרות יום הדין הגדול של ראש השנה אנו מראים את ביטחוננו בה׳ יתברך.
האם יש קידוש מיוחד בסעודת החג?
כן, בסידורים של ראש השנה ניתן למצוא את הקידוש המיוחד על היין שאומרים לכבוד החג.
מהי צלחת הסימנים והמשמעות שלה?
צלחת הסימנים של ראש השנה מורכבת מכמה חלקים:
תמר, רוביא, כרתי, סילקא, קרא, רימון, תפוח בדבש וראש של דג.
לכל מאכל יש סמליות מיוחדת שבהקשר שלה אנו מבקשים מה׳ ברכות לשנה החדשה, לצד כל מאכל נאמר ׳יהי רצון׳ מיוחד.
כיהודים יש לנו את הכוח להשתמש במאכלים לא רק להנאה גופנית של טעם ואכילה אלא גם להעלותם לקדושה מתוך משמעות השם שלהם וכוונת הלב.
על סימנים אלה ישנם עדות המוסיפות סימנים נוספים.
תמר – מסמלת את הרצון שיתמו ויסתיימו כל אויבנו ומבקשי רעתנו
"יהי רצון מלפניך ה׳ אלוקינו ואלוקי אבותינו שייתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו"
רוביא – הוא מין שעועית ויש מנהגים שונים בין העדות לגביו.
מסמלת את הרצון והתפילה לזכות בריבוי זכויות במשך השנה.
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שירבו זכויותינו ותלבבנו"
כרתי – הוא הכרישה, מין צמח.
מסמלת את הרצון והתפילה שיכרתו כל אויבנו ומבקשי רעתנו.
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שייכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו"
סילקא – הוא צמח הסלק, יש האוכלים את העלי הסלק (מנגולד), יש האוכלים את שורש הסלק, וישנם הרואים בו עלי תרד.
מסמלת את הרצון והתפילה שיסתלקו כל שונאינו ומבקשי רעתנו.
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיסתלקו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו"
קרא – דלעת, ויש מחליפים בקישוא לבן.
מסמלת את הקריאה לבורא עולם שיקרע את כל רוע גזר דיננו ברחמים ויראה ויזכור רק את זכויותינו והמעשים הטובים.
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתקרע רוע גזר דיננו, ויקראו לפניך זכויותינו"
רימון – מסמל את הרצון והתפילה שנזכה בשנה הבאה עלינו לטובה להתרבות בזכויות רבות כזרעי הרימון.
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שנהיה מלאים מצוות כרימון"
תפוח בדבש – מסמל את ההתחדשות, שנזכה לפירות של התחדשות בשנה החדשה שיהיו תמיד מתוקים ושמחים.
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתתחדש (או שתחדש) עלינו שנה טובה ומתוקה"
ראש דג – מסמל את רצוננו להיות תמיד ׳ראש׳ וראשון לגזרות ובשורות טובות בכל העניינים ברוחניות וגשמיות
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שנהיה לראש ולא לזנב"
תקיעת שופר
מהו מנהג התקיעה בשופר בראש השנה?
בשני הימים של ראש השנה אנו נוהגים לתקוע בשופר, חוץ מביום טוב ראשון של חג אם הוא חל בשבת. את התקיעות בשופר נוכל לשמוע במהלך התפילות בבית הכנסת, בזמן המיועד להם במהלך התפילה.
למרות זאת, במידה ומסיבה כלשהי לא יכולנו להגיע לבית הכנסת לשמוע שופר במהלך התפילה בבוקר, ניתן גם לשמוע במהלך כל החג עד שקיעת החמה.
פרי חדש
מהו מנהג פרי חדש?
לאחר שהדלקנו נרות יום טוב שני וקדשנו, אנו נוהגים לברך ברכת שהחיינו פעם נוספת. אמנם בפעם זו מוסיפים על השולחן פרי חדש שלא אכלנו בתקופה האחרונה.
אנו עושים מנהג זו משום שיש ספק בהלכה האם מברכים ברכת שהחיינו גם בליל השני. בפסיקת ההלכה הוכרע כי אכן צריך לברך ברכת שהחיינו גם בלילה השני של החג, אולם בכל אופן מוסיפים פרי חדש שממילא צריך לברך עליו ברכת שהחיינו. לאחר הקידוש וברכת שהחיינו נאכל את הפרי מיד.
מיעוט בדיבור ושינה
האם נוהגים למעט בדיבור ושינה במהלך ראש השנה?
כן, למרות שאנו נמצאים בתוך החג ואנו סומכים על הקב"ה שיוציא אותנו זכאים, אנו נוהגים להמעיט בדיבור ככל הניתן, זאת משום שאנו זוכרים שאנחנו נמצאים ביום דין וראוי לשמור על עצמנו מכל מיני פספוסים ביום כזה.
בנוסף, משתדלים להרבות בזכויות ע"י תפילות, לימוד וחיזוק במקום שינה ככלל הניתן.
אילו דברים קרו בראש השנה בהיסטוריה?
נברא אדם הראשון – האדם הראשון נברא ביום השישי לבריאה, בא׳ בתשרי, ואותו החליט הקב״ה כיום ראש השנה לדורות משום שהאדם הוא זה שמכריז על מלכותו של הקב״ה בעולם וממילא נשלמה הבריאה.
חטא עץ הדעת – באותו יום ממש בו נברא האדם, חטא אדם הראשון בחטא עץ הדעת.
לידת יצחק אבינו – לאברהם אבינו לא היו ילדים, כעבור 90 שנות עקרות וציפייה לילד נולד להם בן, יצחק אבינו, בראש השנה.
הפסקת השעבוד – התבטלה גזירת השיעבוד של עם ישראל בידי המצרים.
לקריאה נוספת
תחל שנה וברכותיה, תכלה שנה וקללותיה
