מהו לימוד תורה?

לימוד תורה היא המצווה החשובה ביותר בכל תרי"ג (613) מצוות התורה.
להבנת הדבר, אמרו חכמים ששקולה מצוות תלמוד תורה כנגד כל שאר המצוות ואף שכרה של לימוד תורה שקול כנגד שכר כל המצוות. (פאה א, א, ובירושלמי שם, ובבלי מו"ק ט, ב).
למעשה, סיבת כל הבריאה היא לשם לימוד וקיום התורה שנאמר "כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" (ירמיהו לג, כה)
יהודים בכל העולם, בכל זמן, מסרו נפשם על לימוד וקיום התורה מתוך הבנה שלימוד התורה הוא העוגן הראשי וסיבת הקיום של כל יהודי וכללות עם ישראל.
בספרים הקדושים נלמד כי "קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל חד היא" – הקב"ה, והתורה וישראל – אחד הם.

למה לומדים תורה?

רצון ה'
מצוות לימוד תורה היא ציוויו ורצונו של בורא עולם ולכן אנו עושים רצונו בפשטות.

חיזוק האמונה
הקשר של עם ישראל, וכל יהודי בפרט, תלוי בחיזוק כוח האמונה בבורא עולם.
בעצם לימוד התורה אנו לומדים לבוא לידי מעשה, עשיית המצוות בפועל, המחזקים את האמונה שלנו. היא אינה נשארת תיאורתית אלא נראית בפועל על פני המציאות.

ספר הוראות ומדריך לחיים
לכל אחד מאיתנו יש נשמה, איתה הגענו לעולם בשביל לעבור תיקון, להצליח אתגרים, לגדול, ולנצל את הכוחות שלנו כדי להאיר את העולם.
העולם מלא אתגרים, נסיונות ומכשולים, שבדרך עלולים לגרום לנו לאבד אמונה וכוח בעצמנו ליפול לייאוש.
כדי להצליח את המסע ולעשות את השליחות, עלינו ללמוד איך נכון לחיות בעולם ולהצליח.

התורה היא ספר הוראות ומדריך לחיים עבור היהודי, בעל נשמה, שעובר כאן מסע בעולם. התורה  לא מלמדת אותנו רק על ההיסטוריה היהודית אלא גם שימור ערכים, מוסר ודרכי חיים, התמודדות נכונה מול ניסיונות העולם ותאוות המונעות אותנו מלהתחבר לעצמנו, משפיעה אור, חכמה וכוח לבנות ולתקן את הנפש כדי ליצור כלי אישי לקבלת שפע רוחני וגשמי לבנייה אישית והארת העולם, והרבה יותר מכך.
מצוות התורה הוא ביטוי רצון ה' מאיתנו, הם אמצעי להתקרב לבורא עולם משום שאור הבורא מלובש במצוות ובעת עשיית המצוות מתאחדת נשמתנו עם אור הבורא.

קיום והארת העולם
העולם נברא בשביל שילמדו את התורה ויעסקו בה, כפי שנאמר:  "כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" (ירמיהו לג, כה)
הפסוק מלמד שבורא עולם אומר בעצמו כי ללא בריתו, התורה שנתן לעם ישראל, שיעסקו בה יומם ולילה, אין לו כל צורך בחוקות (השארות תמידית של) השמים והארץ.
בנוסף, אמרו חכמים (מסכת שבת פח, א), שמראשית הבריאה היתה הבריאה חוששת לקיומה משום "שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה – אתם מתקיימים, ואם לאו – אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו".

חיזוק והמשכת המסורת
לאורך כל ההיסטוריה, אבותינו מסרו את נפשם, את כל חייהם וממונם, אפילו כשהיו צריכים להיהרג על כך, בשביל לשמור את התורה והמצוות.
שמירת התורה והמצוות הוא הסוד שבגללו עם ישראל חי ושרד תמיד, למרות החורבן והרדיפות, את כל מה שהוא עבר במהלך ההיסטוריה.
הדביקות באמת, במסורת ישראל היא זו שמשאירה אותנו להיות עם הנצח, כשם שהאמת לעולם נשארת כך הוא מי שהולך אחריה, אף הוא נשאר לנצח ועל כן מוטלת אחריות על כל אחד בעם ישראל להמשיך את דרך אבותינו.

שכר לעולם הבא
הנשמה שלנו ירדה לעולם באופן זמני, כאורחת, כדי לעשות את השליחות שלו ולחזור חזרה אל מקומה בעולם העליון. הנשמה היא החיים שממשיכים לחיות גם לאחר המוות של הגוף החומרי והזמני.
כדי לזכות בחיי העולם הבא יש לנשמה לקבל זאת בשכר. על ידי לימוד התורה באים לידי קיום המצוות וזוכים לחלק בעולם הבא. ללא לימוד תורה וקיום המצוות לא מקבלת הנשמה שכר לעולם הבא.

מה הם חלקי התורה?

חמישה חומשי תורה, נביאים, כתובים, משנה, גמרא, הלכה, מדרשים, אגדות

מהו לימוד חסידות?

לימוד החסידות הוא לימוד הפנימיות של התורה ומצוותיה. לימוד החסידות אשר קשור לתנועת החסידות, באה לתת אור, צבע וחיות חדשים בתוך האמונה והלימוד הרגיל והמוכר.
ספרו הראשי של רבי נחמן מברסלב – ליקוטי מוהר"ן – הינו ספר חסידות מרכזי ויסודי שעוזר לרבים, גדולים וקטנים כאחד, להפיח עוצמות חדשות בקיום המצוות ולימוד התורה תוך התחברות הדעת והלב לנוכחות הבורא בכל שלבי ואירועי החיים.

איך אפשר להצליח בלימוד תורה אם לא לימדו אותי?

לצערנו, רבים לא זוכים ללמוד תורה מקטנות. למרות זאת, כדאי לקנות ספרי הלכה, חסידות ומוסר וכו' מבוארים כלומר, ספרים שמובא ונוסף בהם פירושים והסברים ברורים לתוכן הנלמד בספר.
בנוסף, ניתן ללכת לשיעור קרוב או לצפות בשיעורים באינטרנט.
שלא כמו פעם, היום קל יותר לגשת ללמוד תורה, גם אם לא למדנו בעבר, וכן מוטל עלינו להשתדל ללמוד לפי הרמה האישית וכמיטב יכולתנו.

אין לי הרבה זמן ללמוד, מה הכי חשוב שאלמד?

הכלל הוא שצריך שהלימוד יבוא לידי מעשה כמו שנאמר בספר דברים (ה, א) "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", וכן "לשמור ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה" (מתוך סידור התפילה). לכן, לימוד ההלכה, שהוא הלימוד המעשי של קיום המצוות בפועל, הוא החשוב ביותר על פני לימודים אחרים בתורה.
כך לדוגמה, נכון ללמוד הלכה על פני לימוד גמרא. בכל אופן, ראוי בשבתות וחגים להאריך בלימוד בתחומים נוספים כמו מוסר, חסידות וכו'.

מה זה לקבוע עיתים ללימוד תורה?

עיתים הוא מלשון 'עת' – זמן.
על כל יהודי יש מצווה לקבוע זמן מראש ללימוד התורה כל בוקר וערב באופן קבוע.

למה יש מחלוקת בהלכה ואיך פוסקים למעשה?

לפני שנענה על השאלה, יש להדגיש – כיום, לאחר פסיקת הלכה לכל קהילות ישראל ע"י רבי יוסף קארו, מחבר ספר שולחן ערוך, קיום המצוות באופן כללי ברור לכולם. כל מחלוקת שיש בהלכה, הינן חלק מהלימוד ההיסטורי, ומתרכז באיך לקיים בפרטים מסוימים את המצווה ולא איך לקיים מצוות באופן כללי.
כך לדוגמה בעניין הדלקת חנוכיה – לכולם ברור שצריך להדליק 8 נרות בפועל, אך בתקופת בית שמאי ובית הלל היו מחלוקת איך להדליק:
לדעת בית שמאי יש להדליק מלכתחילה 8 נרות ולהוריד בכל יום אחד, ואילו לדעת בית הלל יש להדליק שמונה נרות, אך על ידי הוספה של נר אחד כל יום עד שיהיה שמונה נרות ביום האחרון של החג.

בעקבות חורבן בית המקדש, הפסקת הסנהדרין (בית דין המונה 71 דיינים הפוסק הלכה ומשפט בעם ישראל) וגלות עם ישראל ברחבי העולם – התבטלה הסמכות להכריע הלכה כמו מקודם.

קודם סוף בית המקדש השני ההלכה הייתה ברורה ופשוטה לכולם, אולם עם סוף תקופת בית שני והפסקת הסנהדרין בעקבות כך, נתרבו המחלוקת בפסיקת ההלכה בין בית שמאי ובית הלל.
המחלוקות התרבו בשל "שרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צורכן – רבו מחלוקת בישראל, ונעשית תורה כשתי תורות." – תלמידי הלל ושמאי, ממשיכיהם, לא שימשו (חונכות ולמידת דרכי הלימוד) כנדרש וממילא התרבו המחלוקות בעם באופן ביצוע ההלכה, ונעשית התורה כאילו יש לה כמה אופנים לנהוג בה.

בית שמאי נהגו להחמיר בקיום ההלכה ובפרטיה, ואילו בית הלל נהגו שלא להחמיר. כל המחלוקות שנחלקו הם לשם שמיים, ועל שניהם נאמר "אלו ואלו דברי אלוקים חיים".

וכך, לאורך ההיסטוריה, נתרבו המחלוקות בפרטים מסוימים של ההלכה, כפי שדנה בכך הגמרא בתלמוד.

אולם, יש לדעת כי מחלוקת בהלכה הינה מצב של לכתחילה בהלכה ולא בדיעבד.
הריטב"א (רבי יום טוב בן אברהם אשבילי) שואל כיצד ייתכן מחלוקת ועונה בשם רבני צרפת: "כשעלה משה למרום לקבל תורה הראו לו על כל דבר ודבר מ"ט פנים לאיסור ומ"ט פנים להיתר, ושאל להקב"ה על זה, ואמר שיהא זה מסור לחכמי ישראל שבכל דור ודור ויהיה הכרעה כמותם, ונכון הוא לפי הדרש ובדרך האמת יש טעם וסוד בדבר."

כלומר, הקב"ה כבר מורה למשה שיש כמה וכמה טעמים לאיסור והיתר בכל דבר, ועוד יותר מכך, מחלוקת בהלכה עתידה שכבר תהיה בישראל, ומי שיכריע בביצוע ההלכה הוא החכמים הפוסקים שבכל דור.

הרשות לפסיקת הלכה נתונה בידי חכמים שבכל דור, כפי שנאמר:
”כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹהיךָ בּוֹ. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט.וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה' וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל.” (דברים יז ח)

פסיקת ההלכה למעשה, כפי שמקובלת על כלל עם ישראל, נעשתה בידי רבי יוסף קארו, מחבר הספר שולחן ערוך, בו נכתב למעשה כל פרטי ההלכה לקיום המצוות השונות, אליו התווספו הנהגות עדות אשכנז הנקראות 'הגהות' בידי רבי משה איסרליש (הרמ"א).

מאז ועד היום, הולכים כל עם ישראל, מכל עדה שהיא עפ"י הוראות השולחן ערוך ללא עוררין.

לפסיקת הלכה למעשה יש כללים, ועל הפוסק להיות בקיא ומלומד בכל הכללים והמקורות בשביל לפסוק הלכה. לקריאה נוספת בעניין, לחצו כאן.

מהו לימוד תורה לשם שמיים?

לימוד לשם שמיים הוא לימוד תורה שנעשה אך ורק מכוונה טהורה –
לקיים רצון ה' ,הדבקות בו, זיכוך הנפש והמידות. ללא נגיעות אישיות ותחרות עם אגו.

מתי צריך להפסיק מלימוד תורה?

הכלל הוא שיש לבטל תורה רק כדי לקיים מצווה שאי אפשר לעשות אותה על ידי אחרים וכעת הגיעה זמנה.
כך לדוגמה, יש להפסיק ללמוד תורה אם הגיע זמן הנחת תפילין, שמיעת מגילה וכו'.
במקביל, אם ההורים מבקשים עזרה, כל זמן שהדבר לא יכול להידחות יש לעזור להורים. 
דוגמה נוספת, שצריך להשתתף בלוויית המת, ואין שם מספיק אנשים שישתתפו בהלוויה ויכבדו את המת כראוי, עליו להפסיק את לימודו וללוות את המת. אבל אם יש שם מספיק אנשים, מוטב שימשיך ללמוד.

כמה שעות צריך להקדיש ללימוד תורה?

כל זמן שאפשר ללמוד ולא עסוקים בעיסוקים אחרים יש ללמוד.
ואם אינו יכול להשקיע שעות פנויות שיש לו בלימוד התורה כגון שאינו יודע ללמוד, שאין לו עם מי וכו' – יש להיוועץ ברב שידריך את לימוד התורה.

האם חייב לחזור על לימוד תורה שלמדנו כבר?

בהחלט, מובא במסכת סנהדרין (צט, א): "רבי יהושע בן קרחה אומר: כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה, דומה לאדם שזורע ואינו קוצר. רבי יהושע אומר: כל הלומד תורה ומשכחה דומה לאישה שיולדת וקוברת".
וכן נאמר בספר דברים (ד, ט): "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים" (מנחות צט, ב).

מה צריך לעשות כדי לזכות בתורה?

חכמת התורה אינה כשאר חכמות העולם, שבשבילן צריך בעיקר ללמוד ולהבין.
חכמת התורה היא אור רוחני שמצריך מהנפש הלומדת להיות עם 'כלי' טהור וראוי לקבל את החכמה. הכלי הזה הוא הלב.
מי שיש בו מידות רעות כמו כעס, עצבות וכו' לא יצליח לספוג אל נפשו את החכמה כך שהיא תהיה משמעותית בחייו ולפעול על פיה, משום שרגשות אלה ממלאים מקום גדול בנפש ומצמצמים את הלב מלהכיל את האור.

מכל המידות הרעות, דווקא מידת הגאווה היא הגרועה ביותר, מדוע?
נאמר בספר ישעיהו (נה, א): "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" – במים הכוונה לתורה. במסכת תענית (ז,א) נלמד שהתורה נותנת חיים לעולם כמו מים, וכן כמו שמים נוזלים וזוחלים למקום נמוך, המסמל צניעות וענווה, כך התורה אינה נקלטת במוחם של אנשים בעלי אגו גבוה ומנופח. רק מי שהוא בעל ענווה וצניעות יכול לקבל על עצמו את מלוא האור של התורה.

יחד עם זאת, זה לא אומר שאם אנו יודעים ומכירים בעצמנו שאנו בעלי גאווה אין לנו מקום ללמוד, כי דווקא לימוד התורה מזכך את הנפש ממידות רעות.

האם נשים חייבות בלימוד תורה?

באופן כללי נשים אינן חייבות בלימוד תורה כמו גברים, אמנם, ישנן הלכות ולימוד ששייך להן ועליהן ללמוד אותן כמו צניעות, שבת, חגים וכו'.