מה הם תפילין?

תפילין הן תשמיש קדושה המשמשים לקיום מצווה הנחת תפילין.
התפילין, וביחיד תפִלה, מורכבות מתפילין של יד ותפילין של ראש המלובשים יחד על מנת לקיים את מצוות התפילין.
התפילין מונחות מדיי בוקר במהלך תפילת שחרית, אמנם ניתן להניחם גם באופן נפרד במהלך היום.
מקור קיום המצווה הוא מהפסוק בספר שמות (יג, ט) – "וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך".
התפילין הן לא רק מצווה אלא סמל יהודי חשוב לאורך הדורות. יהודים רבים נלחמו ואף מתו על קיום מצווה זו גם בשעת סכנת מוות.

ממתי אפשר להניח תפילין?

מניחים את התפילין ביום ולא בלילה בימי חול, החל מזמן עליית השחר, ולכתחילה נכון רק מזמן הנץ החמה.
לבדיקת זמני היום, לחצו כאן והגדירו את מקומכם המדויק.

עד מתי אפשר להניח תפילין ביום?

ניתן להניח תפילין עד זמן השקיעה לפי שעות זמניות.
אם נזכרנו שלא הנחנו תפילין בזמן בין השמשות, אפשר להניח בלי ברכה, אבל לאחר צאת הכוכבים לא מניחים כלל.
לבדיקת זמני היום, לחצו כאן והגדירו את מקומכם המדויק.

מתי לא מניחים תפילין?

לא מניחים בימי שבת, חג וחול המועד.
זאת משום שהתפילין הן "אות" של קשר בינינו לבין בורא עולם בימות החול ואילו בימי החג והשבת, הן בעצמן האות בינינו לבין בורא עולם.

למה מניחים תפילין?

תפילין הן ״אות״ מלשון סמל, בינינו לבין הקב״ה.
אות התפילין מחבר אותנו בתפילה לבורא עולם לאורך כל היום, בפרט בעולם שלנו, עולם שעובד ללא הפסקה, מלא תאוות ובלבולים.
תפילין היא מצווה חשובה הנאמרת בתורה בספר דברים (ו, ו-ט) – ״והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום… וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך״.
התפילין שאנו מניחים עוזרות לנו לזכור את יציאת מצרים, גילוי אהבתו של הקב״ה אלינו בדרך של מעל הטבע.

כיצד מניחים תפילין?

סרטון הדרכה למנהג עדות אשכנז:

סרטון הדרכה למנהג עדות ספרד:

למי שאינו יודע להניח תפילין, מומלץ לראות אופן הנחת תפילין מספר פעמים.
במידה ויש קושי בהנחת התפילין מומלץ לפנות לחבר, בן משפחה או רב שיעזור בלמידה.

למה עושים 7 כריכות סביב היד?

– מספר שבע מופיע בטקס הנישואין – כך לדוגמה אומרים 'שבע ברכות', ומנהג חלק מהקהילות הכלה מסובבת את החתן שבע פעמים.
התפילין הם סימן לאהבה השוררת בין בורא העולם (החתן) ובין עם ישראל (הכלה) ומשם כך אנו כורכים שבע פעמים על הזרוע.

– במקביל ל-7 המילים הנאמרים בפסוק "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון".

– מטרת התפילין היא לאחד בין המוח החושב בראש לבין הלב המכיל רגשות, במטרה לאחד ולייחד אותם לעבודת הבורא.
אנו עושים זאת באמצעות הנחת תפילין של ראש, ליד המוח, ותפילין על היד, ליד הלב.
לפי הקבלה, רגשות האדם כוללים בעיקר שבע רגשות (המכונים גם 'ספירות'). משום כך כורכים את רצועות התפילין שבע פעמים.

למה מניחים דווקא על היד החלשה?

נאמר ״וקשרתם לאות על ידכה״.
מכאן למדו חכמים – יד כהה, כלומר יד החלשה.

באיזה יד עלי להניח תפילין?

מי שכותב ביד ימין — מניח תפילין על יד שמאל.
מי ששמאלי — מניח על יד ימין.

חשוב לדעת שאם מזמינים תפילין עבור מישהו שמניח תפילין על יד ימין, יש לציין זאת אצל מי שאתם קונים. 

מה הן ברכות התפילין?

תפילין של יד:
יש להניח קודם תפילין של יד וטרם ההידוק והקשירה לברך:
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להניח תפילין

תפילין של ראש:
למנהג עדות אשכנז בלבד, יש לברך גם על תפילין של ראש:
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצוות תפילין
לאחר מכן לומר בלחש:
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

למה מניחים תפילין על הראש ולא בין העיניים כפי שנאמר ״בין עיניכם״?

לכאורה, מובן מן הפסוק כי יש לשים תפילין בין העיניים, למרות זאת, חכמים מלמדים את פירוש הפסוק בדיוקו –
כאשר שמים את התפילין על הראש, באמצע, התפילין נמצאות בין שני 'חוטי הראיה' המקושרים לשני העיניים:

תשומת לב בהנחת תפילין

– יש להניח את התפילין על הראש, באופן שהתפילין לא עוברות את קו צמיחת השיער במצח, כלומר שאינן 'זולגות' אל מרחב המצח כלל.
– בשעת הנחת התפילין כופנו צריך להיות נקי מצורך ביציאות גדולות והפחה, לכן חשוב מאוד להתפנות בבוקר ולהיות נקיים לשם מצוות תפילין.
– יש לשים לב לא "לשכוח" את התפילין כשהם עלינו בהשפעת הסחות דעות שקורים סביבנו ולא להיכנס איתם למקומות לא צנועים.
– אין להשאיר עלינו את התפילין בידיעה שייתכן כי נלך לישון או נרדם.
בדורות עברו נהגו להניח תפילין לאורך כל היום אך תוך כדי ירידת הדורות נוהגים להניח תפילין בעיקר בתפילת שחרית.

האם צריך לברך שוב על תפילין לאחר שהורדנו?

החולץ תפילין על דעת לחזור ולהניחן, אינו צריך לברך עליהן שוב, אבל אם חלצן ונכנס לבית הכסא (שירותים), גם אם היה בדעתו לחזור ולהניחן, חוזר לברך שוב.
המניח תפילין פעם נוספת במשך היום, כגון ללמוד עימהם, מברך על הנחתן, ואפילו אם מניחן כמה פעמים ביום, מברך בכל פעם שהסיח דעתו מהם.

מבנה, מראה והחומר מהן עשויות התפילין

התפילין עשויות בהמה טהורה (בעלת סימני טהרה על פי התורה) מעור בהמה גסה (שור או פרה) או מעור בהמה דקה (כבש או עז). מראה התפילין הן קוביה מרובעת לחלוטין, צבען שחור ואליהן מחוברת רצועות עור שחורות על מנת להלביש את התפילין על היד והראש.
ישנן שינויי גדלים לפי הלכה ומנהגים.

התפילין של ראש מחולקות לארבע בתים (חלקים) העשויים מאותו עור בהמה אחת שאיתה נעשה התפילין של ראש, בהן מונחים הפרשיות בפנים.
דרך כל אחד מן הבתים עובר חוט. בתפילין של ראש נמצא שני סימני "ש" המייצגת את האות הראשונה משם ש-ד-י (אחד משמותיו של ה').
"שין" בעלת שלושה ראשים בולטת בדופן הימנית של הבית של ראש ואילו "שין" של בעלת ארבעה ראשים בולטת בדופן השמאלית של הבית של ראש.

מה משמעות של "ש" אלו?
כתיבת ה"ש" על התפילין היא הלכה למשה מסיני ונאמרו לו מספר טעמים – האחת מהן היא בשם רבי אליה שפירא, הידוע על שם ספרו ה"אליה רבה", המביא בשם ספר "ברוך שאמר", ששלושת ראשי ה"ש" בצד ימין הם כנגד שלושת האבות (אברהם, יצחק ויעקב), וארבעת ראשי השי"ן השמאלי הם כנגד ארבע האמהות (שרה, רבקה, רחל ולאה).

פרשיות התפילין

אלו הן פרשיות התפילין:

"קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר" (שמות יג, א-י).
וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַדֶּשׁ-לִי כָל-בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל-רֶחֶם, בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל–בָּאָדָם, וּבַבְּהֵמָה: לִי, הוּא. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם, זָכוֹר אֶת-הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, כִּי בְּחֹזֶק יָד, הוֹצִיא יְהוָה אֶתְכֶם מִזֶּה; וְלֹא יֵאָכֵל, חָמֵץ. הַיּוֹם, אַתֶּם יֹצְאִים, בְּחֹדֶשׁ, הָאָבִיב. וְהָיָה כִי-יְבִיאֲךָ יְהוָה אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ; וְעָבַדְתָּ אֶת-הָעֲבֹדָה הַזֹּאת, בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה.

שִׁבְעַת יָמִים, תֹּאכַל מַצֹּת; וּבַיּוֹם, הַשְּׁבִיעִי, חַג, לַיהוָה. מַצּוֹת, יֵאָכֵל, אֵת, שִׁבְעַת הַיָּמִים; וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ, וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר–בְּכָל-גְּבֻלֶךָ. וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה, עָשָׂה יְהוָה לִי, בְּצֵאתִי, מִמִּצְרָיִם. וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָה, בְּפִיךָ: כִּי בְּיָד חֲזָקָה, הוֹצִאֲךָ יְהוָה מִמִּצְרָיִם. וְשָׁמַרְתָּ אֶת-הַחֻקָּה הַזֹּאת, לְמוֹעֲדָהּ, מִיָּמִים, יָמִימָה.

"וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ" (שמות יג, יא-טז)
וְהָיָה כִּי-יְבִאֲךָ יְהוָה, אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ, וְלַאֲבֹתֶיךָ; וּנְתָנָהּ, לָךְ. וְהַעֲבַרְתָּ כָל-פֶּטֶר-רֶחֶם, לַיהוָה; וְכָל-פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה, אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים–לַיהוָה. וְכָל-פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה, וְאִם-לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ; וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ, תִּפְדֶּה. וְהָיָה כִּי-יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ, מָחָר–לֵאמֹר מַה-זֹּאת: וְאָמַרְתָּ אֵלָיו–בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים. וַיְהִי, כִּי-הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ, וַיַּהֲרֹג יְהוָה כָּל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר אָדָם וְעַד-בְּכוֹר בְּהֵמָה; עַל-כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיהוָה, כָּל-פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים, וְכָל-בְּכוֹר בָּנַי, אֶפְדֶּה. וְהָיָה לְאוֹת עַל-יָדְכָה, וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ: כִּי בְּחֹזֶק יָד, הוֹצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרָיִם.

"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים ו, ד-ט)
שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, יְהוָה אֶחָד. וְאָהַבְתָּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם–עַל-לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל-יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת, בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל-מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ.

"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" (דברים יא, יג-כא)
וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְו‍ֹתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם–לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם; וְסַרְתֶּם, וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, לָהֶם. וְחָרָה אַף-יְהוָה בָּכֶם, וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר יְהוָה, נֹתֵן לָכֶם. וְשַׂמְתֶּם אֶת-דְּבָרַי אֵלֶּה, עַל-לְבַבְכֶם וְעַל-נַפְשְׁכֶם; וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל-יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת-בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל-מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם, וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם–כִּימֵי הַשָּׁמַיִם, עַל-הָאָרֶץ.

בתפילין של ראש – כל פרשייה מוכנסת בקלף בפני עצמו.
בתפילין של יד – כל הפרשיות על קלף אחד.

בתפילין של ראש, לאחר שהושלמו כתיבת הפרשיות, נוהגים לגלגל כל קלף מהסוף להתחלה ולקשור משיער של בהמה טהורה. כיום נוהגים לקשור בחוט שערה של זנב עגל. אחר כך שוב קושרים בשערות לרוחב ומכניסים את הפרשיות לתוך בית התפילין.
לאחר מכן, לוקחים גיד של בהמה טהורה, דופקים עליו עד שהוא מתפורר להרבה חוטים, שבעזרתם תופרים את התפילין.
בתפילין של ראש הפרשיות נכנסות בכל אחת מן ארבעת התאים הנקראות "קציצה" עפ״י המנהג של אותו תפילין (רש״י או רבנו תם).
חל איסור על פי ההלכה להשתמש בדבק.

רצועות התפילין

ישנם רצועות מסוגים שונים, כשההבדל ביניהם הוא בסוג העור ממנו הן עשויות ודרך העיבוד שלהן.
לפי ההלכה, רצועות העור חייבות להיות שחורות מבחוץ, במקביל, יש רצועות אשר צבען הוא שחור גם מהחלק הפנימי, ויש שיטות שנכון להחמיר שיהיו שחורות בשני הצדדים. 

אורך רצועות התפילין של ראש צריכות לרדת מטה במידה "שיהיו תלוים לפניו ויגיעו עד הטבור או למעלה ממנו מעט"

אורך רצועות התפילין של יד צריכות להיות באופן שיספיקו להקיף את הזרוע, להימתח על אצבע אמצעית ולכרוך ממנה על אצבע האמה (אצבע אמצעית) שלשה כריכות ולקשור.

הרצונות אמורות להיות קשורות לתפילין – קשר התפילין של הראש אמורה להיות קשירה היוצרת צורת האות ד' וקשר התפילין של יד נראות כמו י'.
להכוונה בעניין, יש לגשת לבקיא במלאכת קשירת התפילין או לחנות בה מוכרים תפילין לעזרה.
עפ"י רוב, התפילין מתקבלות כאשר צורת הד' בתפילין של ראש וצורת הי' בתפילין של יד כבר מוכנות קודם לכן.

זמנים מיוחדים בעניין הנחת תפילין

אבלות:
האבלים פטורים מלהניח תפילין משום שהן קרויות פאר.
האבל אינו מניח תפילין ביום הראשון של האבלות בלבד משום ששם עיקר הצער, ביום השני של האבלות הוא מניחים כרגיל.
מה קורה אם נדחה יום הקבורה למחרת?
אם לא הספיק לקבור את מתו ביום הפטירה, אלא למחרת. וכגון שנפטר ביום ראשון וקברוהו בלילה לאחר צאת הכוכבים שהוא כבר ליל יום שני , או שקברוהו למחרת ביום שני, אזי ביום שני יניח תפילין בצנעה בלא ברכה.

תשעה באב
נהגו רוב עדות אשכנז וספרד לא להניח תפילין בתפילת שחרית של תשעה באב עד לצהריים בתפילת מנחה. בתפילת מנחה מניחים תפילין.
אמנם, מנהג חלק קטן מבני עדות ספרד להניח תפילין בבוקר בתפילת שחרית וחולצים אותם לפני אמירת קינות.

ראש חודש
בראש חודש נוהגים להניח תפילין רק במהלך תפילת שחרית. אחרי הקדיש שלפני מוסף מורידים את התפילין ולא מתפללים איתם בתפילת מוסף.

מה ההבדל בין תפילין רש״י לרבנו תם?

למעשה, מבחינה חיצונית, שניהם נראים אותו דבר, אך ההבדל המהותי ביניהם הוא מיקום הפרשיות בתוך התפילין.
לסדר הנחתן בתוך התפילין יש חשיבות הלכתית ועל כן רבים נוהגים להניח שני סוגי תפילין – סוג רש״י וסוג רבנו תם.
לשיטת רש״י, יש לסדר את הפרשיות בתפילין הראש כך: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע", "והיה אם שמוע".
לשיטת רבנו תם, "קדש", "והיה כי יביאך" "והיה אם שמוע" ו"שמע".

וכפי שנאמר קודם, כל אחד מחויב קודם בתפילין של רש"י ולאחר מכן של רבנו תם.

מחלוקת זו בין רש"י לרבנו תם אינה דבר של מה בכך, ובהיסטוריה היהודית, כאשר נמצאו תפילין, עוד טרם תקופת רש"י ורבנו תם, התגלה כי היו חלק שסדרו את פרשיות התפילין בפנים לשיטה של רש"י וחלק לשיטה של רבנו תם.

מה הן תפילין קטנות?

תפילין קטנות הן תפילין רגילות שגודלן קטן מהרגיל. מניחי תפילין קטנות הם אנשים הנוהגים להתפלל עפ״י נוסח האר״י, בדר״כ בקרב בני עדות ספרד.

למרות שיוצאים ידי חובה ללא כל ספק בתפילין בגודל רגיל, יש המניחים תפילין קטנות אלו משום שבזה מהדרים בקיום ׳והיום לטוטפות ״בין עיניכם״׳, משום גודלן הקטן הן ממקומות היטב בראש במיקום של בין 'חוטי הראיה' המקושרים לשני עיניים.

איזה סוג תפילין עלי להניח?

כל אחד מאיתנו צריך להניח ״תפילין רש״י״ – בהם יוצאים ידי חובה למעשה עפ״י ההלכה בהנחת תפילין.
לפיכך יש לבחור תפילין אשכנזי  / ספרדי, עפ״י העדה שלכם, שהם מסוג רש״י.
רבי נחמן הנחה את חסידיו להניח תפילין רבנו תם החל מגיל 13, ולא כמו שהיה נהוג בעבר שרק תלמידי חכמים מיוחדים מניחים תפילין אלו.

כיצד נעשה ייצור התפילין?

מתי התפילין פסולות?

בעיות בכתב הפרשיות
– חסרה או מיותרת אפילו אות אחת.
– אות שאינה כתובה כהלכה (שלא נראית צורתה, דיבוק אותיות, קרע בדיו וכדומה).
– סדקים או התקלפות בדיו מכל סיבה שהיא.
– הכתב אינו על קלף כשר או שאינו נכתב לשמה.

פגם בפרשיות עצמן
– רטיבות שנכנסה וגרמה למריחת אותיות.
– קרע בקלף.
– סדר לא נכון של הפרשיות.

בעיה בבתים
– שינוי צורה מהותי בבית – קימוט, עיוות או קרע.
– בתים שאינם מרובעים כהלכה.
– רצועות או בתים שלא נצבעו כהלכה.

בעיה ברצועות
– קרע ברצועות או שחיקה חמורה.
– הרצועות אינן שחורות, או שירד צבע בצורה משמעותית.
– קשר שאינו כהלכה.

מה עושים אם יש ספק?
אם עולה חשש כלשהו — אפילו קטן — מביאים את התפילין לסופר סת"ם מומחה לבדיקה.

איך שומרים על התפילין?

על התפילין, כאמור, יש לשמור מאוד ולתחזק היטב עקב היותן עדינות, הנה כמה עצות:
– כדאי לקנות נרתיקים מיועדים לתפילין (ולטלית), כמו כן מומלץ מאוד מאוד לקנות מגן לתפילין של היד מפני שחיקה – לחצו כאן לדוגמה.
– יש לשמור את התפילין במקום מוצל וקריר, באופן שאינו חשוף ללחות, מים וחום העלולים לגרום לפגיעה בתפילין.
– כדאי לקנות טוש שחור המיוחד לצביעת תפילין על מנת לשמור על צבע השחור של התפילין מהתורה – לחצו כאן לדוגמה.
– לשמור על הרצועות שלא יגררו על הרצפה.

כל כמה זמן בודקים את התפילין?

את התפילין נוהגים לבדוק כל כמה שנים (בדר"כ בין 2-3), ויש הנוהגים לבדוק אף כל שנה.

הידעת?

הילה עם תפילין