מַעֲלַת הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו – שח (יח)
דִּבֵּר עִם אֶחָד שֶׁהָיָה אִישׁ פָּשׁוּט לְגַמְרֵי, וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ כֹּחַ לְעוֹרֵר אֲפִלּוּ אָדָם גָּדוֹל לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי עֵץ קָטָן יָכוֹל לְהַדְלִיק וּלְהַבְעִיר עֵץ גָּדוֹל מְאֹד. וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: “אַשְׁפֶּעְנְדַאלֶע קֶען אַקְלָאץ אוּנְטֶער צִינְדְן”. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תַּעֲנִית ז.): לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה כְּעֵץ, לוֹמַר מָה עֵץ קָטָן מַדְלִיק אֶת הַגָּדוֹל, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה וְכוּ’:
באדיבות באתר רבינובוק
