עִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁעָלָיו – שצב (א)
אָמַר אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַחְלְקוּ עָלַי מֵאַחַר שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ חָדָשׁ שֶׁעֲדַיִן לֹא הָלַךְ אָדָם בּוֹ מֵעוֹלָם מִזְּמַן קַבָּלַת הַתּוֹרָה וְכוּ’, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא דֶּרֶךְ יָשָׁן מְאֹד אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חָדָשׁ לְגַמְרֵי:
באדיבות באתר רבינובוק
