סיפר רבנו לעניין שטות העולם הזה שכל בני העולם עובדים ומשתדלים בשביל פרנסתם ונדמה להם שרק מחמת השתדלותם הם חיים וקיימים. ובאמת מקבלים פרנסתם רק מידו הרחבה יתברך. שפעם דרו בבניין שני עשירים. אחד קמצן גדול ואחד מכניס אורחים ובעל צדקה גדול. פעם בא עני אחד אל הקמצן וביקש ממנו נדבה כדי שיוכל לשבור את רעבונו. אמר לו העשיר: הנה יש לי עצים שצריך לחתכם לחתיכות קטנות ובכן עבוד אצלי ואתן לך אחר כך אכול עבור עבודתך. בלית ברירה עבד אצלו העני עבודה מפרכת זו. כשסיים עבודתו אמר לו העשיר שיפנה לבית שכנו העשיר הנדבן השוכן בבניין ושם יתנו לו מבוקשו. הלך העני לתומו לבית הכנסת האורחים כי סבר שהעשיר שעבד אצלו משלם עבור אכילתו. ותכף בהכנסו קבלו העשיר בעל הצדקה בכבוד גדול ונתן לו לאכול כדרכו. באמצע האכילה שמע המכניס אורחים איך שהעני מתאנח ואומר אני עבדתי היום קשה! שאלו המכניס אורחים על עסק עבודתו וסיפר לו כל המעשה שעבד אצל העשיר השכן ושלחו לתמורת עבודתו לאכול כאן. נענה לו המכניס אורחים ואמר לו: רבי יהודי עבדת בחינם ואתה אוכל בחינם.
