מה קורה ברגע הגאולה של הכלה ואיך כל זה קשור לעם ישראל?
היא הייתה מאושרת עם שמלת הכלה. סביבה המוני אורחות, חברות ודודות. הרגע היפה בחייה הגיע למרות שחששה שלא תזכה לדרוך בו על כמעט ארבעת העשורים שמאחוריה. פיה לא פסק מלברך, להלל, להתפלל. היא אפילו לא הבחינה במבטים העצבניים שיורו לעבר פתח האולם. מבטים שהלכו והתעצמו ככל שנקפו הדקות. האיש שאמור לשאת אותה הערב, החתן המהולל, נעלם. לא הגיע. האיחור הקטן נהיה איחור בינוני, ועתה – התחיל זמנן של החששות. תשובות ללמה ומתי – אין לאף אחד לתת. מתוך הבהלת יוצא לו דוידי הקטן. נדחק ונדחף ומפלס את דרכו היישר לעבר דודה הכלה, מושך בשולי שמלתה וקורא בקול גדול: "דודה! הוא לא מגיע! החתן לא מגיע!" לשבריר שנייה היא נוחתת למציאות.
רואה את פניהן הדאוגות של אמה וחמותה. את נשיכות השפתיים ואת הלחשושים. פחד מנסה ללפות את ליבה. ואם באמת הוא התחרט? ואם הכול היה לשווא? אבל היא לא נכנעת. לא מגיע? אחרי שחיכתה לו כל כך הרבה זמן? זה לא יכול להיות. "הוא חייב להגיע, דוידי, הוא יגיע!" מכריזה בביטחון ומשלחת את האחיין הדאוג. כמה דקות המתנה נוספות חולפות והדמות הנכספת מופיעה בפתח האולם מתנשפת. בשעה טובה ומוצלחת נשברת כוס. מקודשת!
הוא חייב להגיע והוא יגיע!
ליל הסדר ה'תשפ"ה. כולנו ישבנו שם בשולחן וחיכינו לו, למבשר. שיבוא. שבשורת הגאולה כבר תזדמר בפינו בשיר חדש. אין לנו תשובה אחרת לכאוס הגדול בארצנו. אין לנו תשובה אחרת למצוקות ולכאבי הלב מבית ומחוץ. מכל מקום שמסתכלים – מכל כיוון שהוא – הוא חייב להגיע! "בשפוך חמתך" הדריכות עלתה לשיא. ולא רק בגלל האזעקה שהרעידה את הלב בכניסת החג, ועדיין לא הסדרנו את הנשימה עד הסוף. אבל כשפתחנו את הדלת לא ראינו כלום. רק ביזיון אחד גדול.
עבריות אנחנו, וכמו אברהם העברי, עוברות על כל הקושיות. או לפחות משתדלות לעבור. יש לנו אמונה חזקה בלב: "הוא חייב להגיע, והוא יגיע!" אין על כך שום שאלה. ואנחנו נסבול את הביזיון של כל יום נוסף בגלות, ונמשיך לצפות ולייחל לגאולה בעקשנות יהודית בכוח האמונה הטבועה בנו, ובתוך כך, בתוככי ההסתרה שבתוך ההסתרה, כשהמציאות קודרת, והחושך יכסה ארץ, נזכור את דבריו של רבי נתן: "משיח שלי כבר הגיע!". יש דרך לקבל גם בגלות המרה רגעים של גאולה.
גאולה: רק תנו לי את לבכם
כשנשבה רוח הסערה, התינוק היקר נחטף מתוככי הארמון, ובת המלכה, אמו, רדפה אחריו להשיגו. כשרוח הסערה הנוראה של הגלות נושבת בעוצמה, הצדיקים הקדושים לא עוזבים אותנו לבדנו, הם רודפים אחרינו, להשיגנו, להחיותינו בשבעה משיבי טעם, מתווים לנו דרך חדשה להתקרב לאבא שבשמיים. כבר בלתי אפשרי להתקרב לבורא עולם בדרכים הישנות, ואין לנו דרך לחדש את כוחנו ולהתקרב אליו יתברך בדרכים הללו, הכול התבלבל, ולכן אנחנו חייבים את הדרך החדשה שהם מנחילים.
רבינו הקדוש אמר: ""תנו לבבכם לי, ואוליך אתכם על דרך חדש, שהוא הדרך הישן שדרכו בו אבותינו מעולם" (הקדמה להשתפכות הנפש) עכשיו בימי העומר, ימים של המתנה, של התקדשות ותיקון המידות, זה הזמן לתת את הלב, לקיים העצות הקדושות שנתן לנו רבי נחמן. העלון הזה, נועד שנבקש יחד את הדרך הזאת. שנמצא כל פעם מחדש עוד מרגליות ואבנים טובות להכניס לבית פנימה מאוצרותיו של הרב'ה, עוד עצות ודרכי התחזקות שיעזרו לנו במהלך היום-יום. עוד שמחה ועוד אמונה. שניתן לעצמנו רגעים קדושים של "משיח שלי כבר הגיע". אמן, שנזכה לכך כמה שיותר!
רוצה להפיץ את עלון חברות מקשיבות?
צרו איתנו קשר – 054-8492887 / 03-3134270