לפני מספר ימים, ציינו עם ישראל את יום ההילולא של הצדיק הקדוש, כ״ק האדמו״ר הראשון של חב״ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, הידוע בשל ספרו הקדוש והחשוב ׳התניא׳.
רבי שניאור זלמן מלאדי ורבי נחמן מברסלב חיו למעשה באותה תקופה ונפגשו זה עם זה.
אנו מביאים לפניכם תיעודים חשובים מהקשר ההדוק בין רבי נחמן מברסלב, לבין האדמו״ר הראשון של חב״ד:
הקשר בין רבי נחמן מברסלב לבעל התניא
רבי נחמן מברסלב מתרשם ממס׳ החסידים של רבי שניאור זלמן מלאדי
"אמר רבינו [ר' נחמן] לאנשים שלו על הרב [בעל התניא]: תנו כבוד לשר האלף. ושאל רבינו [ר' נחמן] זצוק"ל את הרב [בעל התניא]: האם אמת מה שאומרים עליכם שיש לכם שמונים אלף חסידים?!". (1) (2)
חולק אחד נגד רבי נחמן מברסלב ובעל התניא, רבי שניאור זלמן מלאדי
הקשר בין רבי נחמן מברסלב לרבי שניאור זלמן מלאדי היה חזק, הם נהגו לתמוך באופן הדדי אחד בשני, ולמעשה כך אירע כאשר חלק רבי ברוך ממעזיבוז, נכדו של הבעש"ט, על שניהם יחד:
בשנת תקס"ד (1804) הצאר הראשון הטיל איסור שהשפיע על עסקיהם של יהודים דבר שהביא לגירוש של אלפי יהודים, והמשמעות הייתה גירוש כשישים אלף יהודיות מהכפרים. בעלי אחוזות מסוימים לא המתינו ובאופן מידי, החלו לגרש את היהודים.
בספר 'חזון בנימין בן יוסף' מסופר המקרה (וינה תרל"ז עמ' 59):
"יושבי הכפרים נשלכו כדומן על פני חוצות הם נשיהם זקניהם וטפם גם יחד, והשוטרים והשופטים שונאיהם מטלטלים אותם טלטלה בלי חמלה ורחמים, ובעל הנכסים אדוניהם כנושים נוגשים באו לקחת מהם גם את הסוס, והשור, השה והגדי שהחיו בם איש את נפשות ביתו. וכך תמו לגווע האומללים האלה ברעב ובצמא מחורב שמש יומם, ומקור וקפאון לילה".
מי שהחל לפעול לעזור לאותם יהודים שסבלו, היה כ"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, שלא הסתפק רק בשליחים להם הורה ללכת, אלא נסע בעצמו למסע ההתרמה שחרג מאזור שהיה נתון להשפעתו ברוסיה שהסתעף לאזורי אוקראינה.
בעל התניא רצה להיפגש עם רבי ברוך ממז'בוז' כדי ליישב את המחלוק. בחורף תק"ע (1810) יצא בעל התניא למסעו, ובדרכו לרבי ברוך ביקר אצל רבי נחמן מברסלב. על פי מסורת חב"ד קיבל רבי נחמן את בעל התניא בכבוד גדול ואמר לו -"פעטערבורך האט איר שוין געפאטערט, פעטער ברוך האט איר נאך ניט געפאטערט" (מהמאסר כבר נפטרת, מדוד ברוך [אח אמו של רבי נחמן] טרם נפטרת).
אחת מהסיבות שרבי נחמן תמך בבעל התניא, כיון שגם הוא שרוי במחלוקת עם דודו רבי ברוך.
למרבה הצער, המפגש בין רבי ברוך לבעל התניא לא צלח.
רבי נחמן נוסע לרבי שניאור זלמן מלאדי לאחר הנסיעה מארץ ישראל
רביז"ל הבטיח לתלמידי המגיד ממעזריטש זי"ע שהיו בארץ ישראל שתיכף ומיד כשיחזור לחוץ לארץ הוא לא יסע לביתו, אלא יסע ישר אל בעל התניא זי"ע והוא יסדר את הוויכוח שהיה אז בעניין הצדקה של ארץ ישראל וכו', ואף שעבר רביז"ל תלאות גדולות על הדרך חזרה מארץ ישראל, כמובא באריכות בספר "שבחי הר"ן" ובספר "פעולת הצדיק", עם כל זאת רביז"ל החזיק בדיבורו ונסע ישר אל בעל התניא זי"ע.
רבי נחמן הפליג בגדולת רבי שניאור זלמן מלאדי
בעל התניא זי"ע אחר שיצא מהבית סוהר בפטרבורג שמסר אותו איזה 'רב' קל וריק ופוחז וכו', ונסע בעל התניא זי"ע לבקר כמה צדיקים וביניהם שבת בשבת אצל רבי נחמן מברסלב שהפליג מאוד מאוד במעלתו.
החולק על רבי נחמן כחולק על רבי שניאור זלמן מלאדי
בעל התניא זי"ע אמר בשעה שיצאו במחלוקת על רביז"ל "מי שחולק עליו חולק עליי", והפליג במעלת רביז"ל מאוד מאוד
שידוכים ביניהם
יש אומרים, שבין הדברים רמז לו רבי נחמן לרבי שניאור זלמן מלאדי, שבבוא היום ישתדכו צאצאיהם זה בזה. דבריו נתקיימו כעבור שנים רבות [בקיץ תקע"ז], כשנכדו של אדמו"ר הזקן – הר"ר אהרן מקרימנטשוג, בנה של הרבנית פריידא בת רבי שניאור זלמן מלאדי – נשא (בזיווג שני) את הרבנית חיה, בתו הקטנה של רבי נחמן מברסלב (3)
סיפורו של רבי נחמן על רבי שניאור זלמן מלאדי לרבי נתן
בתחילת התקרבותו של רבי נתן מברסלב – תלמידו הגדול של רבי נחמן – לרבו, סיפר לו רבי נחמן (בחודש אלול תקס"ב) שלוש מעשיות; המעשה השני, מהרב רש"ז מלאדי ז"ל, שהיה לו תלמיד שאמר שמונה שנים תורה על תורה אחת מהרב (ובזה רימז מיד על מהרנ"ת ז"ל שירבה מאד לחדש בתורתו הק' [של מהר"נ]) (4)
רבי נחמן ממליץ על ספר התניא
פעם אחת דיבר רבי נחמן עם אנשיו, בראש־השנה, ואמר שאין ללמוד ספרים של דרושים ומוסר אלא רק אותם ההולכים על־פי דברי רז"ל בגמרא ומדרשים וספרי הזוהר הק' וספרי האר"י ז"ל, וכן כל הספרים שחיברו הצדיקים הסמוכים לדורותינו שהם בנוים על יסודות הררי קודש על־פי דברי הבעש"ט ז"ל, שהם ספרי הרה"ק מפולנאה וספר ליקוטי אמרים, וחשב עוד כמה ספרים כאלה שטוב ללמדם. (5)
אף שאין לדעת בבירור אם כוונתו ל'לקוטי אמרים' מתורות הרב המגיד ממזריטש, או ל'לקוטי אמרים – תניא', אבל עינינו הרואות שספר התניא שגור על לשונו של הגה"ח הר"ר נחמן אבד"ק טשעהרין – הוא השליט במרחבי תורת מוהר"ן ומפליא בביאורה – ולא זז מחבבו בספרו 'דרך חסידים', ואתו עמו דרושי הסידור של אדמו"ר הזקן המובאים שם לרוב. (6)
רבי שניאור זלמן מלאדי להגנת רבי נחמן
על רבי שניאור זלמן מלאדי מסופר, שבשעה שנתעוררה המחלוקת הגדולה על רבי נחמן מברסלב, רצה הרבי לעמוד לימינו ולהגן על כבודו של רבי נחמן. (7)
ובלשון אחר נמסר, שאדמו"ר הזקן שלח להכריז שכל החולק על רבי נחמן הוא כחולק על אדמו"ר עצמו.
(8)
מקורות:
(1) מאמרה של רפופורט אלברט, התנועה החסידית אחר שנת 1772 עמ' .250
(2) בספר בעל התניא לע' אטקס עמ' 14.
(3) 'דער אוצר פון יראת שמים', ירושלים תשל"ט, עמ' ל׳.
(4) 'אבני"ה ברזל', אות ו. ונרמז בקצרה בס' 'כוכבי אור' (אנשי מוהר"ן, אות ג)
(5) 'חיי מוהר"ן', ב, נ.י. תשכ"ה, עמ' 38 (במהדורת ירושלים תשנ"ו: עמ' שפט)
(6) ראה בס' 'דרך חסידים' בערך "יסורין וישועה", שמביא בסמיכות את ה'ליקוטי אמרים' (מהמגיד ממזריטש) ואת ה'ליקוטי אמרים תניא'. ובערך "יראה ועבודת ה'" (אותיות שכז-שמז) מביא הוא קיצור מכל פרקי ס' ה'תניא', תוך כדי שהוא משלב לעתים (בתוך בסוגריים) ביאורים קצרים משלו לדברי ה'תניא'. גם בספרו 'פרפראות לחכמה', בביאור תורה סד שב'לקוטי מוהר"ן', כותב: וכמבואר גם בליקוטי אמרים תניא פרק מ"ח עיין שם.
(7) 'בית רבי', עמ' סו "בשם אחד מהרבנים מנכדי רבינו"
(8) 'שבחו של צדיק' (ירושלים תשנ"ה, עמ' קטו), בשם הרה"ח ר"ע זליג סלונים, שכך שמע בהיותו בליובאוויטש מהרבנית מרת רבקה (אשת הרב מוהר"ש)