רבי ישראל הבעל שם טוב – נעים להכיר
רבי ישראל ממז'יבוז, המכונה הבעל שם טוב, הוא מייסד תנועת החסידות.
משנתו החסידית מפיכה חיים, התחדשות ואמונה בקרב כל עם ישראל ונותנת דרך חדשה ונעימה למצוא ולהיפגש עם בורא עולם, לא רק בענייני הקודש אלא גם במציאות היום – יום, בסידורים והעיסוקים הרגילים של החיים.
רבי ישראל נודע בתמימות ופשיטות ליבו באמונה, אותה הנחיל דרך משנתו החסידית שהופצה במרחבי אירופה בין קהילות ישראל מאז ועד היום. משנתו עוסקת בעמקי נפש האדם ונותנת נפח, עומק, רגש ותיקון ללומדים בה ומתמסרים לעבודתו.
בזמנים הקשים של הגלות, בירידת הדורות שכולנו חווים, רבי ישראל הבעל שם טוב מציע לנו להיזכר וללמוד שבורא עולם נמצא איתנו, מלווה אותנו, נוכח כל רגע, ואם רק נרצה – נוכל כנגד כל הסיכויים להיות אנשים מאמינים וחזקים מול כל החושך.
אנו מזמינים אתכם לקרוא על קורות חייו ולגלות את תורתו בשיעורים והמאמרים שיש באתר.
מה היה לפני רבי ישראל הבעל שם טוב?
מצבם של יהודי אירופה, לפני שנולד רבי ישראל – הבעל שם טוב, היה רע מאוד.
כ-50 שנה לפני שנולד רבי ישראל הבעל שם טוב נפגעו היהודים באופן אכזרי במיוחד, במה שנקרא וכתוב עד היום בספרי ההיסטוריה כ׳פרעות ת״ח ות״ט׳. בפרעות אלה פרץ מרד ה׳קוזקים׳ נגד האצילים הפולנים, כתוצאה מכך, יהודים רבים נפגעו אנושות והמצב הרוחני והגשמי של יהודי אירופה הפך גרוע ממש.
אם זה לא מספיק, מצב הקהילה היהודית בפני עצמו לא היה טוב.
במהלך השנים קמו יהודים משיחי שקר, כמו שבתאי צבי, שניצל את תמימותם של יהודים כדי להפיק לעצמו תועלת. משגילו כי משיחי שקר היו, האכזבה וחוסר האונים הציף את ליבם.
באותם זמנים, היו יהודים שלא ידעו קריאה וכתיבה ולכן לא היו יודעים להתפלל או ללמוד. מי שאז נחשב בדרגה גבוהה היו אלו דווקא האנשים שהיו נוהגים בצומות ותעניות קשים ומפרכים.
יהודים רבים לא היו יכולים להרשות לעצמם דרגה שכזו והם חשו רחוקים ומתרחקים במהרה.
וכך, לאט – לאט, ליבם של עם ישראל התחיל להירדם ולהתנתק מבורא עולם.
ברוך הבא לעולם!
איך הגיע רבי ישראל – הבעל שם טוב לעולם?
הוריו של רבי ישראל בעל שם טוב, רבי אליעזר והרבנית שרה היו עקרים, הם לא יכלו לחבוק ילד משלהם כלל עפ״י טבע. למרות זאת, פרנסה טובה דווקא הייתה להם.
הם נהגו להכניס כל יהודי שהיה עובר אצלם אל ביתם בהכנסת אורחים מכובדת ועשירה, עם כל הלב!
למרות שעפ״י טבע לא יכלו שהיה להם פרי בטן, משמים רצו לנסות את הרב והרבנית, לראות האם בכל זאת יהיו זכאים לקבל שלא עפ״י טבע, בזכות מצוות הכנסת האורחים החשובה שלהם.
פעם אחת, לאחר כניסת השבת, בעוד אורחים רבים יושבים אצל רבי אליעזר בהכנסת האורחים כמיטב המסורת, הגיע אורח בבגדי חול והיה ניכר כי עבר את גבול השבת כדי להגיע, כלומר הוא חילל שבת.
רבי אליעזר ראה את האורח ושמח, אך מנגד ראה כי האורחים רואים בכוונתו להכניס מחלל שבת אל ביתו, איזו בושה היא לו לעשות דבר כזה מול האורחים. רבי לא אליעזר לא התבלבל, הוא הכניס את האורח כאחד האורחים החשובים במאור פנים ודאג לו לכל צרכו בחמימות ואהבה.
האורח נשאר עד ליום ראשון אחר הצהריים, כפי שהיה נוהג רבי אליעזר בהכנסת האורחים, הוא ליווה אותו עד שיצא לדרך.
לפני שנפרדו בא האורח אל רבי רבי אליעזר ואמר לו –
״דע לך, כי אני הוא אליהו הנביא, בזכות זה שעמדת בניסיון ולא חסת על כבודך לארח אורח שחילל שבת ונהגת בו באהבה וכבוד תזכה ע״י מצווה זו של לפרי בטן.
לפני שנפרדו, מסר אליהו הנביא לרבי אליעזר דברים שיאמר לתינוק הנולד בהגיעו לגיל שנתיים וחצי ונפרדו.
כעבור זמן השמחה גדלה – תינוק חדש למשפחה, כנגד כל הסיכויים, ממש כמו שהבטיח אליהו הנביא!
וכך, בי״ח באלול תנ״ח, בעיר טלוסט שבאוקראינה, נולד לו בנו יחידו של רבי אליעזר, ישראל.
מדוע נקרא ישראל? רבי פנחס מקוריץ אמר, שרבי ישראל הבעל שם טוב נקרא על שם עם ישראל כדי לעוררם מהעילפון שהיו שרויים בו באותו זמן.
ממש כמו אדם שקורים בשמו על מנת לעוררו, שאז הוא נהיה יותר מודע, כך תפקידו של רבי ישראל הוא להעיר ולמשוך רוח חדשה של התעוררות וחיות באמונה ע״י תורת החסידות אותה הוא ילמד לעולם, הוא ילמד ויקרא לכל נשמה להכיר ולהבין שוב שהיא יכולה להתחזק ולהתחבר לבורא עולם בכל מקום וזמן שהיא נמצאת.
לגדול ולאהוב כל יהודי
רבי ישראל אמנם נולד, אך התייתם במהרה. אמו נפטרה בעת שנולד ואביו נפטר בילדותו בגיל 5.
אביו, רבי אליעזר, מסר לו את הדברים שהיה צריך לומר לו, ובין היתר אמר לו –
כל דבר שיש לך לומר תפנה לבורא עולם. אל תפחד משום דבר בעולם. אהוב כל יהודי, לא משנה מה, תמיד תזכור, כל יהודי הוא חשוב וצריך לאהוב אותו.
דבריו של אביו נכנסו בליבו כחצי אש חמים, לאהוב כל יהודי באשר הוא, להיות דבוק בבורא עולם ולא לפחד מכלום חוץ מה׳ היה חקוק בליבו ממש.
במהלך השנים הראשונות, בגלל יתמותו, היה חי על חשבון הקהילה שדאגה לו לצרכיו הגשמיים, בנוסף, בני העיר מסרו אותו למלמד כדי שיוכל ללמוד.
כבר בילדותו, ממש כמו רבי נחמן, היה יוצא להתבודדויות, אי – שם מעבר להרים, היה שופך ומדבר עם בורא עולם בפשטות ותמימות.
כשהתבגר יותר, השכיר את שירותו כעוזר מלמד לילדים צעירים כדי להביאם אל בית המדרש.
כשהיה מוליכם לבית הכנסת, היה נוהג לומר עם הילדים בדרך ׳אמן יהא שמיה רבה׳ וקדושה בכוונה אמיתית, במתיקות, מכל הלב.
בדרכים היו כלבים וסכנות שונות. במהירות ובביטחון היה מגן על הילדים לבלי פגע, בזכות אמונתו החזקה בבורא עולם.
כמה אהב רבי ישראל את הילדים. תלמידו, המגיד ממזריטש אמר פעם – ׳הלוואי שהיו מנשקים את ספר התורה באותה אהבה שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ה"חדר" כשהיה עוזר למלמד׳.
מחנה הנסתרים
לימים, בגיל 14, נכנס לחבורת מחנה הנסתרים, אשר הייתה תחת הנהגת רבי אדם מרופשיץ.
טרם פטירתו של רבי אדם, נתגלו לו בחלום ואמרו לו כי עליו למסור את הכתבים שברשותו לרבי ישראל משום שהיו שייכים לשורש נשמתו והם למדו יחדיו.
בגיל 18 מונה רבי ישראל בעל שם טוב למנהיג מחנה הצדיקים הנסתרים.
בגיל 26 נתגלה אליו אחיה השילוני (נביא בתקופת המלוכה בישראל) והם למדו תורה יחד במשך כ- עשר שנים.
בזמן שלמדו יחד לימד אותו אחיה השילוני תורת הנגלה, הנסתר והקבלה כלפי שנלמדת בגן עדן.
התגלות רבי ישראל הבעל שם טוב
בגיל 36, הגיע העת, רבי ישראל הבעל שם טוב מתגלה לעיני כל כצדיק בהוראת רבו אחיה השילוני, זמנו של רבי ישראל לחולל מהפכה הגיע.
רבי ישראל נדד במסעות רבים ברחבי אוקראינה, בין קהילות יהודיות ומיד הפך לבעל שם נודע ומיוחד במינו תוך שהוא עוסק בפדיון שבויים, לימוד התורה ופנימיות התורה, יראת שמיים ואפילו ריפוי חולים להמון העם, גדולים וקטנים, לא משנה מי, העיקר יהודי הוא, בדרך להאיר את עם ישראל ולקשור את ליבם שוב לבורא עולם מתוך חיות והתחדשות מיוחדת.
בשנת ת"ק, התיישב רבי ישראל בעיר מזי'בוז, שם התרכזו סביבו אלפי 'חסידים' ושומעי לקחו, ביניהם גדולי תלמידי החכמים שבדור וצדיקים שחברו אליו כדי ללמוד את שיטתו יוצאת הדופן ומעוררת ההשראה.
מתלמידיו אלו יצאו תלמידים ותלמידי תלמידים אשר מלמדים עד היום את שיטתו הרוחנית כעבודת ה' ותיקון הנפש עד ימינו אנו.
סיפורים רבים סופרו על הבעל שם טוב כאשר בכולם ניתן למצוא אמונה, פשיטות ותמימות ודביקות באמת, בכל מקום וזמן בבורא עולם.
מופתים, ניסים גלויים והשגחה פרטית מעל הטבע נמצאים בסיפורים אשר מלמדים על דרכו התמימה והמיוחדת להעיר את נשמות עם ישראל. הוא העיד על עצמו כי הניסים שעשה לא היו ע"י שמות קדושים או בדרכים עילאיות אחרות אלא הכל בדרך האמונה הפשוטה והתמימה וביטחון בה' יתברך לבדו.
כך לדוגמה, בסיפורים רבים מסופר על כך שהורה לעזוב את מושכות הסוסים ולתת להם לנסוע כרצונם, לפתע ובאורח פלא, החלו הסוסים לנסוע במהירות עצומה הנקראת 'קפיצת הדרך' שהיא הגעה ליעד טרם הזמן באורך ניסי.
קפיצה אל המשיח בעולמות עליונים
בראש השנה תק"ז, עשה רבי ישראל עליית נשמה לעולמות עליונים.
כשעלה, הגיע להיכלו של משיח ופגש בו. כשראה אותו רבי ישראל שאל אותו –
אימתי קא אתי מר – מתי יגיע כבודו?
השיב לו המשיח – לכשיפוצו מעינותיך חוצה – לעת שתורתך תתגלה בעולם וינהגו על פיה, אז אגיע!
דברים אלה מובאים ב'אגרת הגאולה' כפי שנכתב ותואר בה ארוכות אירוע עליית הנשמה.
הפרידה מרבי ישראל הבעל שם טוב
בחג הפסח, בשנת תק"כ, חלה הבעל שם טוב בקיבתו ונחלש מאוד.
לאחר תקופה, בליל חג השבועות, התאספו לידו כל תלמידיו ואמר תורה נפלאה.
בבקורו של חג ביקש לפנות לחברא קדישא והורה להם כיצד לקבור אותו.
רבי ישראל הצליח להתחזק מעט אך לא לזמן רב.
תלמידו, רבי נחמן מהורדנקא, התחיל לשפוך שיחות לפני ה' יתברך בבקשה שירפא אותו ממחלתו ולא יעזוב את העולם. ידע רבי ישראל כי תפילתו של רבי נחמן מהורדונקא מרעישה את השמים אך לא תפעל את פעולתה.
הגיע רבי נחמן מהורדנקא אל רבי ישראל והלה השיב לו כי לא יתפלל עוד ויעזוב את נשמתו במנוחה שכן זוהי העת ללכת ולהיפטר מן העולם.
זמן מה עבר, עוד הספיקו לשמוע תלמידיו האוהבים עוד כמה דברי תורה נפלאים.
בעת שנפטר היה נראה כי שני השעונים שבחדרו עמדו מלכת.
וכך, בו' בסיוון, יום רביעי, היום הראשון לחג השבועות, כשהוא בן 61, נפטר רבי ישראל הבעל שם טוב מהעולם.
רבי לייב קסלר סיפר שראה את יציאת נשמתו "כמו שלהבת מראה תכלת" ואמר ש"בשעת יציאת נשמתו זרחו פניו כבקבלת שבת עם קבלת ה'נשמה יתירה'".
אמנם בגופו אינו איתנו, אך נשמתו ותורתו ממשיכה לנוע ולפרוץ חומות של ליבות ישראל הסדוקים והנואשים ולחבר מחדש נשמות ישראל לאבינו שבשמים. תורתו מלווה את העם היהודי מאז ועד היום.
לימים, רבי נחמן מברסלב, יהיה נינו ומי שימשיך את דרכו הטהורה של רבי ישראל הבעל שם טוב בפשיטות ותמימות במקביל לתלמידיו הנוספים.
תנועת החסידות
רבי ישראל הבעל שם טוב הוא הוגה תורת החסידות.
התלמידים אשר נצמדו אליו, כמו גם פשוטי העם, הם אלו שהמשיכו את תורתו והפיצו אותה הלאה.
תלמידי הבעש"ט, כמו רבי דוב בער המגיד ממעזריטש, אשר נחשב כממשיכו הראשי של הבעל שם טוב בדור השני של תנועת החסידות יחד עם תלמידים חשובים נוספים, לימדו יהודים אחרים בדורות לאחר מכן והעירו את רוחם ונשמתם.
לימים, לאור תורת החסידות הפכו יהודים רבים לצדיקים וחשובים, חלקם ניצלו מהתבוללות ורבים זכו לתשובה שלמה.
מתלמידיו ומתלמידי תלמידיו של הבעל שם טוב קמו חצרות רבות אשר פרוסות על כל רחבי יהדות מזרח ומערב אירופה כמו אוקראינה, הונגריה, פולין וכו'.
ישנן מס' נקודות אשר עליהם מבוססת תורת החסידות:
הצדיק
בתורת החסידות ישנה חשיבות רבה מאוד לצדיק.
כשם שהבעל שם טוב היה צדיק שממנו קבלו יהודים רבים כוחות ודרך נכונה להיטהר ולעבוד את ה' בשמחה ובשלמות, כך מלמדת תורת החסידות כי על כל יהודי לדבוק בצדיק הגדול ביותר שמוצא על מנת שיוכל לכוון אותו בעבודת ה' האישית שלו, לכוון, לייעץ וללוות את היהודי בדרכו ועולמו האישיים, ללמד אותו תורה שתעזור לו לקבל כלים מעשיים לתיקון פנימי של הנפש, ולהעצים את אהבה ה' ועשיית המצוות בשלמות.
הצדיק מתפלל בעדנו ומברך אותנו לישועה ברוחניות וגשמיות.
בחסידות ברסלב נקודה זאת חזקה וברורה מאוד במשנת רבי נחמן.
השגחה פרטית
רבי ישראל לימד וחינך את תלמידיו כי הבורא אינו 'נגמר' ח"ו כאשר איננו מצליחים למצוא אותו במצבים הקשים של החיים אלא הוא נמצא ונוכח תמיד. בכל דבר ודבר, בכל תנועה ותנועה. עלינו לחפש ולמצוא אותו בכל מקום ובכל זמן, כי אין מקום פנוי ממנו.
הבורא הוא האור כמו החושך, ומאיר לכל יהודי שמחפש ורוצה למצוא אותו.
עד כדי כך, שאפילו עלה שיורד אל פני האדמה ונוחת במקום מסוים, נוחת בהשגחה פרטית ומדויקת.
כל הפרטים עד הקטן והאחרון שבעולם נמצאים תחת השגחתו ואהבתו של הבורא תמיד ללא הפסקה.
על הפסוק 'ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית' מלמד הבעש"ט כי הבורא אינו מחדש פעם אחת ביום את העולם, כי אם כל רגע ורגע מחדש בורא כל בריאה ובריאה שוב ושוב באהבה אין – סופית ומרצון להיטיב בחסד מושלם.
שמחה
נהוג לומר בשם הבעש"ט – 'עצבות נועלת שערי שמיים, תפילה פותחת שערים נעולים והשמחה בכוחה לשבר חומות'
שמחה היא מפתח לעבודת ה', גילוי עצמי והעצמת הכוח הרוחני בתורת החסידות,
משום שההיפך ממנה, העצבות, נועלת את הלב ולא נותנת לאור וחיות הבורא להיכנס ולמלא אותנו בחסד, רחמים, כוח וחכמה.
מצווה אחת שיהודי עושה בשמחה, מאשר כמה מצוות שלא בשמחה, משפיעה ועושה רושם אחר לגמרי מאשר מספר מצוות מצער.
השמחה שחסידים הרגישו בעבודת הבורא, עפ"י תורת החסידות, הביאו אותם ליצור ניגונים אשר רובם התלבשו על פסוקים אשר נתנו בהם חיות חדשה, עוצמות מדהימות וקשרו אותם לבורא עולם ברגעים הקשים בחייהם.
רוב השירים בתרבות היהודית הם שירים חסידיים אשר הושפעו מאוד מרוח העבודה של תורת החסידות.
כל יהודי חשוב!
רבי ישראל בעל שם טוב מלמד שכל יהודי הוא חשוב, ואין אפילו אחד, לא משנה כמה חוטא ורשע הוא יהיה, שחס ושלום אינו חשוב ואהוב לה' יתברך, אלא כל יהודי חשוב וקדוש בפני עצמו, על כן יש לאוהבו אהבה אמיתית וללא תנאי כמו שהבורא אוהב כל יהודי.
ביז' באדר תע"ד, כשהיה הבעש"ט ביער, התגלה אליו אליהו הנביא לראשונה, כשהיה לבדו וגילה לו שבשמים יש יותר נחת רוח כאשר יהודי פשוט מברך את ה' ומודה על פרנסתו מכל הייחודים והכוונות שצדיקים עושים.
לכן, דרכו של הבעש"ט הייתה תמיד לקרב כל יהודי לבורא עולם ולעורר אותו להודות ולברך את ה' בכל פעם שיוכל.
הוא עודד ועזר אפילו ליהודי שאינו יודע קרוא וכתוב להודות לה' במילים שלו, כי בוודאי הדבר מלא חשיבות וקדושה בעצם ההודיה הפשוטה וכוונתו האמיתית מהלב בפשיטות ותמימות.
כח המחשבה
כוח המחשבה לוקח חלק עצום בתורת החסידות וכפי שנהג לומר הבעש"ט – "במקום שאדם חושב שם הוא כולו".
הבעל שם טוב מלמד שאם נשתמש בכוח המחשבה כדי לחשוב ולעורר את עצמנו להרגיש רגשות טובים כמו שמחה, ומחשבות טובות כמו אהבת ה' – נוכל להתרומם ולתקן את עצמנו אפילו ברגעים והמצבים הקשים ביותר.
להפוך רע לטוב
מה שמביא את האדם לדבוק ברע או להיחלש ברוחו היא המחשבה שבאמת ישנו רע אמיתי לבדו בעולם. הבעש"ט מלמד שבאמת אין כל רע אמיתי במציאות – אין רע יורד מן השמים, וכל מה שקורה לנו ולכל אחד הם חסדי הבורא אשר מתגלגלים אלינו במצבים וצורות שונות. אנו נוטים לשפוט את המציאות לרעה בגלל חוסר כלים באמונה והשגחה פרטית.
לכל דבר 'רע' יש ניצוץ קדוש שמחייה אותו כי ל'רע' אין שום חיות ועצמאות מצד עצמו.
כל מציאות של 'רע' שבו אנו נפגשים היא שיעור שבורא עולם מנסה להעביר לנו כדי לתקן ולהחזירו לטוב האמיתי והגלוי.
תורת החסידות נותנת כלים לפיתוח האמונה, הכרה בהשגחה הפרטית והיכולת למצוא את הטוב הסמוי שמניע את 'הרע'. היא נותנת לנו את הכוח לגלות את הטוב שב׳רע׳ כביכול, באופן ש'הרע' נעלם, בכך קל יותר להכיל מצבים קשים, לתקן אותם והלגיע לשורש בדרך לתיקון הנפש, חיזוק האמונה ועבודת ה'.
ספרי הבעל שם טוב
אין בידינו ספרים שכתב הבעש"ט בעצמו, אמנם תלמידיו ותלמידי תלמידיו אחריו ליקטו, אספו וקיבצו את אמרותיו ודרך הנהגתו בספרים שנדפסו וניתנים ללמידה מאז ועד היום.
כך לדוגמה, הספר תולדות יעקב יוסף שנכתב ע"י רבי יעקב יוסף מפולנאה, צוואת הריב'ש (רבי ישראל בעל שם טוב) אשר מכילה את דברי תורתו של הבעש"ט עפ"י מה שאסף רבי ישעיה מיאנוב, הספר דגל מחנה אפרים שנכתב ע"י נכדו רבי משה חיים אפרים, וכן ספר כתר שם טוב אשר בו רוכזו ליקוטי התורות שלימד הבעל שם טוב עפ"י נושאים.
רוצים ללמוד עוד על תורת הבעל שם טוב בשפה ברורה ומובנת? לחצו כאן.