הגיע הזמן להתחזק בענווה ולהתגבר על הגאווה עם עצותיו של רבי נחמן מברסלב, לקריאה עכשיו!

על הגאוותנים נאמר ״אמר הקדוש ברוך הוא אין אני והוא יכולים לדור במקום אחד״.
על אנשים שנוהגים בענווה, בורא עולם מוכיר ומביא להם שפע, כי הגאווה הורסת את כלי השפע והענווה עוזרת למלא אותו.
אנו מזמינים אתכם ללמוד ליקוטי עצות ענווה וגאווה מאת רבי נחמן מברסלב בשביל לעזור לעצמכם לכבוד על מידות חשובות אלו!

כמה חשוב לדעת מתי אנחנו בענווה ומתי אנחנו בגאווה, כי זה אחד מעיקרי העבודה הרוחנית של יהודי, להיות תמיד בענווה מול בורא עולם כדי להיות קרוב, בוטח ומאמין בו!

מה ההבדל בין ענווה, גאווה ושפלות?

ענווה – לדעת מה אני שווה, מה הערך שלי, היכולות והמתנות שיש בי מתוך הכרה שבורא עולם הוא זה שנתן לי אותם במתנה.
גאווה – לדעת מה אני שווה, מה הערך שלי, היכולות והמתנות שיש בי ולשכוח שבורא עולם הוא זה שנתן לי אותם ולהשוויץ בהם כאילו היו שלי.
שפלות (ענווה פסולה) – לא לדעת מה אני שווה, מה הערך שלי, היכולות והמתנות שיש בי, וממילא לא להצליח לעבודת את ה׳ ולהיות מחובר לעצמי.

לקריאה עכשיו: ליקוטי עצות ענווה וגאווה

א. עַל־יְדֵי גֹּדֶל הָעֲנָוָה שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת עַד שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אַיִן, עַל־יְדֵי זֶה הוּא יָכוֹל לְכַפֵּר עֲווֹנוֹת (ד ז').

ב. עַל־יְדֵי עֲנָוָה זוֹכִין לְהִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת וְנִכְלָלִין בָּאֵין סוֹף, וְיוֹדֵעַ שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו כֻּלָּם הֵם לְטוֹבָתוֹ שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא (שָׁם ט').

ג. עַל־יְדֵי גַּאֲוָה בָּא עֲנִיּוּת (שָׁם ט').

ד. עַל־יְדֵי עֲנָוָה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה. כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּרְגִּישׁ שִׁפְלוּתוֹ וְקַטְנוּתוֹ וּפְגָמָיו הַמְּרֻבִּים, וּמֵבִין שֶׁבְּוַדַּאי רָאוּי לוֹ לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה (ו, ב').

ה. אֲפִלּוּ מִי שֶׁהִתְעַנָּה וְסִגֵּף אֶת עַצְמוֹ, אַל יִתְגָּאֶה וְיַחֲשֹׁב, שֶׁכְּבָר הוּא צַדִּיק וְיָכוֹל לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹנוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל תְּפִלּוֹת, כִּי צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת שֶׁאַחַר כָּל הַתַּעֲנִיתִים וְהַסִּגּוּפִים עֲדַיִן נִּשְׁאֲרוּ כָּל תַּאֲווֹתָיו קְשׁוּרִים בְּגוּפוֹ, וְגַם זֻהֲמַת תַּאֲוַת אָבִיו מִשְּׁעַת הַהוֹלָדָה, גַּם זֶה קָשׁוּר בְּגוּפוֹ עֲדַיִן. וּכְשֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל זֶה בְּוַדַּאי יִפֹּל עָלָיו חֲרָדָה גְּדוֹלָה וְלֹא יִטְעֶה שֶׁהוּא צַדִּיק. וְיִשְׁתַּדֵּל לְהָבִיא וּלְהָשִׁיב כָּל הַתְּפִלּוֹת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי רַק הֵם יוֹדְעִים לְהִתְפַּלֵּל וּלְהַעֲלוֹת הַתְּפִלָּה כָּרָאוּי, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָם וּמְשַׁגֵּר תְּפִלָּה סְדוּרָה בְּפִיהֶם (י, ד').

ו. אֵלּוּ הַבַּעֲלֵי גַּאֲוָה הַמּוֹנְעִים עַצְמָם וַאֲחֵרִים, מִלֵּילֵךְ לְצַדִּיקִים לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, הֵם מְעַכְּבִין תַּאֲוָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (שָׁם).

ז. לְבַטֵּל הַגֵּאוּת שֶׁהִיא עֲבוֹדָה זָרָה, הָעִקָּר הוּא עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים (שָׁם ה').

ח. עַל־יְדֵי בִּטּוּל הַגַּאֲוָה, הַחָכְמָה עַל תִּקּוּנָהּ, וְזוֹכִין לְחַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים, וְנִמְתָּקִין הַדִּינִים, וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה וּלְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּלְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה בְּנִגְלֶה וְנִסְתָּר וְלִבְחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ (שָׁם ח' ט').

ט. גֵּאוּת הִיא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל־יְדֵי גֵּאוּת אֵין יְכוֹלִין לִפְתֹּחַ פֶּה וְאֵין לוֹ כְּלֵי הַדִּבּוּר לְדַבֵּר דִּבּוּרִים הַמְּאִירִים. וּכְשֶׁהַתּוֹרָה בָּאָה לְתוֹךְ פִּיו, לֹא דַּי שֶׁאֵין דִּבְרֵי הַתּוֹרָה מְאִירִין לוֹ לְהַחֲזִירוֹ לַמּוּטָב, אֶלָּא שֶׁגַּם הַתּוֹרָה עַצְמָהּ נִתְגַּשֵּׁם וְנִתְחַשֵּׁךְ שָׁם מִפִּיו (יא, ב').

י. גֵּאוּת וְנִאוּף תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה, וּכְשֶׁשּׁוֹמֵר הַבְּרִית וְנִצּוֹל מִגֵּאוּת, זוֹכֶה לְאוֹר הַמֵּאִיר לוֹ לִתְשׁוּבָה עַד שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעֻמְקָהּ (שם ג').

יא. יֵשׁ עֲנָוָה שֶׁהִיא תַּכְלִית הַגַּדְלוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא עָנָו מֵחֲמַת שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַגַּדְלוּת מְבֻזָּה מְאֹד, עַל־כֵּן הוּא עָנָו כְּדֵי לְהִתְיַקֵּר וּלְהִתְכַּבֵּד. נִמְצָא שֶׁהוּא עָנָו בִּשְׁבִיל גַּדְלוּת וְכָבוֹד. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְרַחֵק מֵהַגַּדְלוּת בְּתַכְלִית עַד קָצֶה אַחֲרוֹן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ, כִּי הַגַּדְלוּת הִוא בְּחִינַת שֶׁבַע בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעַל־יְדֵי זֶה גָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם וְעַל־יְדֵי זֶה עֲדַיִן לֹא חָזַרְנוּ לְאַרְצֵנוּ, מֵחֲמַת שֶׁרוֹדְפִים אַחַר הַכָּבוֹד עַל־יְדֵי הַגַּדְלוּת (שָׁם ז').

יב. אֵין אָדָם זוֹכֶה לְתוֹרָה אֶלָּא עַל־יְדֵי שִׁפְלוּת, שֶׁיְּשַׁבֵּר גַּאֲוָתוֹ מֵאַרְבַּע בְּחִינוֹת שִׁפְלוּת. כִּי צָרִיךְ לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ, וְלִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּעֶרְכּוֹ, וְלִפְנֵי קְטַנִּים מִמֶּנּוּ, וְלִפְעָמִים שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ קָטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים. וְצָרִיךְ לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ כְּנֶגֶד מַדְרֵגוֹת עַצְמוֹ וְיִדְמֶה בְּעֵינָיו שֶׁהוּא לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתוֹ (יד, ה').

יג. צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִכָּל הַדְּבָרִים, שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם. וְהֵם שְׁלשָׁה דְּבָרִים: חָכְמָה, גְּבוּרָה וַעֲשִׁירוּת, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁבֵּר גַּאֲוָתוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְלִהְיוֹת עָנָו וְשָׁפָל בְּכֻלָּם (שָׁם).

יד. כְּפִי שֶׁמְּשַׁבֵּר גַּאֲוָתוֹ כֵּן הוּא זוֹכֶה לְתוֹרָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְקָרֵב רְחוֹקִים לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּדֵּל וְנִתְעַלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמַעֲלֶה הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ וְזוֹכֶה לְיִרְאָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִשְׁלוֹם בַּיִת, שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִתְפִלָּה וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי, שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת (שָׁם).

טו. עַל־יְדֵי גַּדְלוּת נוֹפְלִים בִּתְפִיסָה (כב, יא).

טז. כְּשֶׁהַדּוֹר אֵינָם שׁוֹמְרִים אֶת פִּיהֶם, עַל־יְדֵי זֶה נִכְשָׁלִים חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֵׁרֵי הַדּוֹר בְּגֵאוּת. עַל־כֵּן צְרִיכִין אֵלּוּ כְּשֵׁרֵי הַדּוֹר לְהִתְבּוֹנֵן מְאֹד בְּהַגְּדֻלָּה וְהַהִדּוּר וְהַחֲשִׁיבוּת, שֶׁמַּגִּיעַ לָהֶם לְכָל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ מְעַט אוֹ הַרְבֵּה, לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ. שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בְּגֵאוּת שֶׁהִיא גָּלוּת הַשְּׁכִינָה חַס וְשָׁלוֹם (נח. י').

יז. כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ יוֹתֵר, דְּהַיְנוּ לְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינַת אֱלֹהוּתוֹ לַתַּחְתּוֹנִים שֶׁיִּשְׁכֹּן עִמָּנוּ, שֶׁזֶּהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ מִיּוֹם שֶׁבָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ, וְכֵן לְהַמְשִׁיךְ אֲנָשִׁים אֵלָיו לְקָרְבָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְהַמְשִׁיךְ הַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת וּבְרָכוֹת לְיִשְׂרָאֵל. וּכְמוֹ כֵן הוּא זוֹכֶה לְהִמָּשֵׁךְ וּלְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת (ע).

יח. עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת זוֹכִין לַעֲנָוָה בֶּאֱמֶת, דְּהַיְנוּ לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ וּלְהַכִּיר חֲשִׁיבוּת יִשְׂרָאֵל וְלִמְסֹר נַפְשׁוֹ בַּעֲדָם כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (עט).

יט. עִקַּר הָעֲנָוָה, שֶׁיַּחֲזִיק הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתוֹ, שָׁפָל מִמַּה שֶׁהוּא, וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יֵצֵא מִמְּקוֹמוֹ לְהַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ (שָׁם).

כ. עַל־יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת עַל־יְדֵי זֶה אֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ וְלִדְחוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, דְּהַיְנוּ לְקַפֵּחַ פַּרְנָסָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם (שָׁם).

כא. עַל־יְדֵי עֲנָוָה נִצּוֹל מִנִּאוּף, אֲבָל עַל־יְדֵי גַּדְלוּת מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע בְּתַאֲוָה זֹאת, [וְעַיֵּן לְעֵיל] (קל).

כב. סְגֻלָּה לְהִנָּצֵל מִגַּדְלוּת, לְכַבֵּד אֶת הַיָּמִים טוֹבִים וּלְקַבְּלָם בְּשִׂמְחָה וּבְהַרְחָבַת הַלֵּב כְּפִי יְכָלְתּוֹ (קלה).

כג. הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי מְבַטֵּל הַגַּדְלוּת, עַל־כֵּן זֶה סִימָן אִם הוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק בֶּאֱמֶת אָז יֵשׁ לוֹ שִׁפְלוּת (שָׁם).

כד. עַל־יְדֵי עֲנָוָה שֶׁהוּא אַיִן מַמָּשׁ, עַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְתוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד. אֲבָל בְּלֹא זֶה קָשֶׁה שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד, תּוֹרָה וּגְדֻלָּה (קסב).

כה. כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם גַּדְלוּת, סִימָן שֶׁיָּבוֹא לוֹ צָרָה רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְכֵן לְהֵפֶךְ, כְּשֶׁהוּא עָנָו וְשָׁפָל, יָבוֹא לְכָבוֹד גָּדוֹל (קסח).

כו. מֵעִנְיַן חֶרֶב הַגַּאֲוָה שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הַגֵּרִים וְכוּ' [עַיֵּן כָּבוֹד אוֹת כ"ח] (ח"ב, ה', ה).

כז. עִקַּר כְּבוֹד וּגְדֻלַּת הַמַּלְכוּת, אוֹ מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל הוּא עַל־יְדֵי עֲנָוָה, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְהַמֶּלֶךְ וְהַמּוֹשֵׁל עֲנָוָה בְּיוֹתֵר, מִתְפַּשֵּׁט מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ בְּיוֹתֵר (טז).

כח. בְּעִנְיַן הַהַכְנָעָה טוֹעִים הָעוֹלָם הַרְבֵּה [וְעַיֵּן בִּפְנִים]. וּצְרִיכִים לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד מֵעֲנָוָה פְּסוּלָה וּלְהִתְפַּלֵּל לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה הַרְבֵּה שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ (לח).

כט. עִקַּר הַתְּחִיָּה לֶעָתִיד שֶׁיִחְיוּ וְיָקוּמוּ בִּתְחִיָּה, יִהְיֶה רַק לְהַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד, הַיְנוּ שֶׁרַק הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִהְיֶה נִחְיֶה וְיָקוּם בִּתְחִיָּה לֶעָתִיד. כִּי עִקַּר הַתַּעֲנוּג הַנִּפְלָא שֶׁהֵם חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְקַבֵּל, כִּי אִם הַשִּׁפְלוּת וְהָעֲנָוָה הָאֲמִתִּית שֶׁל כָּל אֶחָד, הוּא לְבַדּוֹ יִזְכֶּה לִחְיוֹת וּלְקַבֵּל הַתַּעֲנוּג וְהַחַיִּים שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא (עב).

ל. בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מֻשְׁרָשׁ הַשִּׁפְלוּת וְהָעֲנָוָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר, אֲבָל זֹאת הָעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת נֶעְלָם אֵצֶל כָּל אֶחָד בִּבְחִינַת מִיתָה, וְעַל־כֵּן אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ זֹאת הַשִּׁפְלוּת, וְעַל־כֵּן הוּא רָחוֹק מֵעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת הַזֶּה. אֲבָל עַל יְדֵי שֶׁמִּתְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי וְרוֹאֶה אוֹתוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבוּשָׁה וּתְשׁוּבָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה שֶׁיִּהְיֶה נִחְיֶה אֶצְלוֹ הַשִּׁפְלוּת וְהָעֲנָוָה הַזֹּאת וְאָז זוֹכֶה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ"ל (שָׁם).

לא. צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְשִׁפְלוּת וַעֲנָוָה בֶּאֱמֶת, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל מַה הִיא עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי,כִּי בְּוַדַּאי אֵין זֶה הַתַּכְלִית שֶׁיִּהְיֶה נִבְזֶה וְעָצֵל שֶׁקּוֹרִין [שְׁלֵים מַזְלְנִיק]. כִּי הָעֲנָוָה הִיא עִקַּר הַחַיִּים שֶׁל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר וְהוּא כָּל תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא, וּבְוַדַּאי אֵין זֶה הַתַּכְלִית שֶׁל עוֹלָם הַבָּא לִהְיוֹת נִבְזֶה וְעָצֵל וְכוּ' חַס וְשָׁלוֹם. עַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ לִזְכּוֹת לַעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים וְעִקַּר הַתַּעֲנוּג שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, כַּנַּ"ל (שָׁם).

לב. כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם בְּעַצְמוֹ שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, יֵדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת וְיַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ וְיִהְיֶה בִּבְחִינַת מָה, וַאֲזַי יַחֲזֹר לֵילֵךְ לוֹ כְּסֵדֶר (פב).