ועתה ישראל מה ה׳ אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה כו׳ לאהבה כו׳ ולדבקה כו׳. פירוש כמו השר, אפילו הוא גדול שבכל שרי המלוכה, בעומדו לפני המלך הוא בעיניו כמו קטן ואינו רוצה שיעשו לו שום כבוד מחמת גדלו ושררתו כמו שעושים לו כשהוא בביתו בפני עצמו, כי אז עושים לו כבוד ובושים ויראים ממנו. אמנם שהוא לפני המלך, הוא וכל מידותיו נתבטלו מפני יראתו ובשתו מפני המלך. וזהו שכתוב מה ה׳ שואל מעמך, פירוש שתהיה במדרגת מה על ידי לדבקה בו.
כתר שם טוב
הבעש״ט פותח תורה זו בפסוק הידוע (דברים י, יב) – ״ וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה׳ מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ״.
בפשטות, נלמד מהפסוק שבורא עולם מבקש מאיתנו להיות מחוברים ודבוקים בו, ללכת בדרכים ישרות ולעבוד אותו מכל הלב והנשמה, כמו ילד שלא מוכן לעזוב את היד של אבא ורוצה ללכת לכל מקום איתו ולהידמות לו במעשיו.
אבל, במקביל לכך, לכל אחד מאיתנו יש ׳אגו׳ – רצון עצמי שלא מעט פעמים סותר את הרצון של בורא עולם. כך לדוגמה, לא מעט פעמים אנו מוצאים שהאגו שלנו גורם לנו לכעוס ולענות למישהו שנמצא מולנו, זאת בניגוד לרצון הבורא לוותר על הכעס ולמצוא דרכים נכונות לדבר.
אם כך, מה עלינו לעשות בשביל לדעת להתגבר על האגו שלנו? האם באמת נסכים להקריב את הקשר הבלתי סופי שלנו עם בורא עולם בשביל אגו נפוח וזמני? כיצד נוכל לעזור לעצמנו לוותר על האגו?
בשביל לענות על כך ממשיל הבעל שם טוב משל –
בבית המלוכה יש מלך ושרים. אך כל שר, לא משנה כמה גדול וכמה שליטה יש בידיו, לא ימצא פתאום להתרברב מול המלך ולהתנשאות מעליו, שהרי ממנו קיבל את הכבוד. ויותר מזה, הוא מכבד ויודע שהמלך טוב ממנו – הוא מכיר במעלותיו של המלך.
בבית של השר עצמו אין לו שום בעיה שיכבדו אותו, הרי המלך לא נוכח, והוא השר ובעל הבית גם יחד.
הנמשל הוא, כשאנו ניצבים במצב בו האגו שלנו דוחף אותנו לעשות דברים בניגוד לרצון הבורא, אבא שלנו, וכתוצאה מכך נתרחק ממנו חלילה ונצער אותו, עלינו לזכור את היותנו קטנים מאוד לידו, למרות שהאגו שלנו מנפח אותנו.
להיות קטן? קשה לי לחסום את האגו!
ועדיין נשאלת השאלה, ברגע שאנו מתמלאים באגו, קשה מאוד להוריד את האוויר שיצר הרע הכניס בנו ולהרגיש קטנים, אם כך מה עלינו לעשות?
הבעל שם טוב מלמד שהבחירה להיות קטן ולהתבטל מול בורא אינו רק מטרה, אלא גם רצון וצורך אמיתי בלב.
הרצון שלנו להיות גדולים וחזקים, מלאי כבוד ושליטה, הנובעים מהאגו האישי, מגיעים משורש בו אנו חושבים שאנו יכולים להסתדר, להבין או לנהל דברים לבד. איננו צריכים עזרה מלמעלה, מהמלך, שרואה את הכל בצורה ברורה יותר.
אך אם נתבונן, נוכל לראות שיש לכל אחד מאיתנו צורך לפעמים להרגיש קטן, רק ככה אני יכול להרגיש עטוף באהבה ולזכור את מי שבאמת אוהב ודואג לי – בורא עולם.
ברגעים בהם אנו רוצים מאוד להוכיח את עצמנו, מתוך האגו שלנו, שאנחנו יודעים טוב יותר, וכעת טוב לכעוס או להיות בעצבות, נזכור שאנו מוותרים על הקרבה, האהבה והחמלה של בורא עולם בשביל הנאה רגעית של כעס, עצבות או כל עבירה אחרת.
האם שווה לנו לעבור דרך ארוכה של תיקון הפגם, להתמודד עם חוסר כבוד מול הטעויות שעשינו הנובעות מהאגו, רק בשביל להתרחק מבורא עולם לרגע אחד של ׳אני יודע טוב יותר׳?
אפשר לנשום עמוק, להודות בזה שממש בא לנו עכשיו להראות שאנו צודקים, ובכל זאת לוותר, מתוך הבנה שהתמורה לא שווה את זה – להתרחק מבורא עולם ואהבתו אלינו.
בזמנים בהם אנו משתוקקים להראות לעצמנו ולעולם שאנו יודעים טוב יותר מכולם, בואו ניזכר שוב שלהיות ילד קטן של אבא זו זכות. שלפעמים טוב להרגיש קטן ולבטל את עצמנו, לא שווה לעזוב לאבא ׳את היד׳ בשביל לגלות בדרך הקשה שטעינו ולחוות חוסר ביטחון וריחוק.
להגיד ׳לא׳ לאגו, גם כשאנו בטוחים שאנו מבינים עד הסוף – זה פשוט לא לקחת סיכון ולגלות שוב שטעינו אחרי שבורא עולם כבר אמר לנו שזה טעות.