איך פתאום נכנסו למצרים פרטית משלנו? איך נראה המצרים שלנו בפנים? אז איך יוצאים ממצרים שלנו?!

ליקוטי הלכות, אורח חיים, פסח, הלכה ז, אות יא:

וְזֶה הָעִנְיָן שֶׁל יְצִיאַת מצרים נַעֲשֶׂה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן, כִּי בְּכָל עֵת שֶׁהָאָדָם מְשֻׁקָּע, חַס וְשָׁלוֹם, בְּגָלוּת הַנֶּפֶשׁ כָּל אֶחָד כְּפִי שֶׁנִּתְפַּס בַּעֲווֹנוֹתָיו וּבְתַאֲווֹתָיו, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְיֵשׁ לִפְעָמִים שֶׁהָאָדָם מְשֻׁקָּע בְּגָלוּת הַנֶּפֶשׁ כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת לוֹ שׁוּם עֵצָה קְדוֹשָׁה אֵיךְ לָצֵאת מִן הַחֹשֶׁךְ וְהַגָּלוּת, כִּי כָּל מַה שֶּׁיִּתְּנוּ לוֹ אֵיזֶה עֵצוֹת יָבוֹאוּ הַחוֹלְקִים עַל הָאֱמֶת וִיקַלְקְלוּ אוֹתָהּ עַל-יְדֵי עֵצוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהֶם הַנִּמְשָׁכִין מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל,

אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לַחֲמֹל עָלָיו וּלְגָאֳלוֹ וּלְהַנְטוֹתוֹ לִתְחִיָּה לְהַכְנִיס בּוֹ הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה לְבַל יִהְיֶה נִדְחֶה חַס וְשָׁלוֹם, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּדַעְתּוֹ עֶצֶם הָאֱמֶת קֹדֶם שֶׁמְּגַלֶּה לוֹ הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְעַל-יְדֵי עֶצֶם הָאֱמֶת זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה. וְעַל-יְדֵי זֶה נִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְלַאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת וְאַחַר כָּךְ הֵם מוֹרִים לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלֵךְ בָּהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה עַל-פִּי עֵצוֹת הַתּוֹרָה כְּפִי אֲשֶׁר הוֹרוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וכו'

ביאור:

בכל דור צריך לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.

מפרט רבי נתן ואומר – "וְזֶה הָעִנְיָן שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם נַעֲשֶׂה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן וכו'".
למה התכוונן רבי נתן? וכי אנחנו במצרים?

בפנימיות הדברים, מצרים מסמלת את המיצר וההגבלה על הנפש והנשמה שלנו.
הטבע של הנפש והנשמה הוא לשמוח, להאיר את העולם ולממש את הפוטנציאל האדיר והייחודי שיש בתוכנו, מתוך חיבור אמיתי וטהור לבורא עולם ולעצמנו.
מצרים מסמלת את הדברים שמונעים וחוסמים אותנו להוציא את הכוחות שלנו ולהתחבר לעצמנו ולבורא עולם.

איך פתאום נכנסו למצרים פרטית משלנו?
רבי נתן מלמד שיצר הרע לא רק שולח אלינו אנשים 'חכמים וחזקים' שיתנו לנו עצות והשפעות רעות שיובילו לכישלונות. הרבה יותר מזה, יצר הרע משתמש בכישלונות והנפילות שעברנו כדי לשכנע אותנו לאמץ תפיסות, הרגשות ומחשבות שליליות שמנהלים אותנו מבפנים ומובילים לכישלונות נוספים. כל אלה מיצרים ומגבילים את היכולת שלנו להתחבר לכוחות הנפש והמחשבה שלנו, להיות מחוברים לחיים מלאי תכלית ומשמעות, להפסיק להיות מחוברים לבורא עולם ולאור הגדול שהוא רוצה לתת לנו.

אותם תפיסות, הרגשות ומחשבות שליליים נהפכו להיות הרגל בנפש שלנו, מתקבעים בתוכנו, וגורמים לנו להגיב מתוך ייאוש, צמצום וחוסר אמונה לניסיונות והתמודדויות. כל אלה משעבדים אותנו ליצר הרע ולדמות החלשה שהוא ורצה ליצור בתוכנו.
כך אותנו הדבר אצל אבותינו במצרים. מתחילה, עם ישראל לא היה משועבד לפרעה, אלא לאט לאט הוא הצליח להרגיל אותם למציאות של צער ודיכאון, מה שגרם להם להיחלש, להפסיק להתנגד ולהיות מנותקים מאמונה וחיבור לעצמם.

איך נראה המצרים שלנו בפנים?
אם מנהלים אותך רגשות שליליים כמו עצבות, דכאון, כעס וכו' לעיתים קרובות במהלך היום – יום ובכל מיני מקרים שונים.
אם מנהלות אותך תפיסות שליליות שונות לגבי עצמך כמו 'אני חלש מדיי בשביל להצליח', 'הכישלונות שלי מראים שאני לא שווה כלום', 'אין ספק שגם היום הכל יראה אותו דבר' וכו'
אם אתה מוצף במחשבות שליליות כמו 'לא יצא ממני שום דבר', 'בורא עולם שכח ממני', 'עדיף לי כבר להתייאש' וכו'.
אלה סימנים המראים על המצרים האישיים שלנו.

אז איך יוצאים ממצרים שלנו?!
מלבד תפילה ודיבור עם בורא עולם, מילים אישיות היוצאות מכל הלב לבורא עולם שחשוב תמיד לעשות –
כשבורא עולם רואה שאנו פותחים את הלב, מתוך רצון להתגבר ולעשות תשובה, בורא עולם מאיר בליבנו את האמת – האמונה והחיבור בבורא עולם. הרצון שלנו בלב מתחזק, והוא שולח לנו את צדיק האמת ושליחים טובים וטהורים שנותנים לנו עצות ולימוד נכונים וטובים כדי להתקרב לבורא עולם ולהתגבר על כל המכשולים.