על החודש
בלוח השנה היהודי תמוז הוא החודש העשירי, ולפי זמן יציאת בני ישראל ממצרים הוא החודש הרביעי. כמו כל חודשי השנה העברית שקיבלו את שמם במהלך גלות בבל, ניסן הוא שם חודש בשפה האכדית – "דומוזי" שפירושו חום והסקה.
במקביל, רש"י מסביר כי תמוז פירושו היסק, מלשון חימום והסקה גם כן, במקביל זוהי תקופת הקיץ.
בדברי הנביא יחזקאל אנו מוצאים את המקור לשם החודש – "הנה שם הנשים יושבת מבכות את התמוז, ויאמר אלי עוד תשוב תראה תועבות גדולות מאלה"
תמוז היה מעין עבודה זרה שהיו מתיכים את עיניו העשויות מתכת על מנת לראות אותו בוכה כביכול, הנביא יחזקאל מאשים את הנשים בחוסר דעתן.
בלוח החקלאי העתיק שנמצא בגזר, נקרא חודש זה בשם "ירח זמר" שבו בוצרים וזומרים את הגפנים.
בחודש זה אנו מציינים את צום יז' בתמוז בו קרו חמישה דברים: נשתברו הלוחות, בטל התמיד, הובקעה העיר, שרף אפוסטמוס את התורה, והועמד צלם בהיכל ה'.
מזל החודש
סרטן
מזל סרטן בא באופן סמלי בחודש תמוז, כי בתקופה זו מתרבה סרטן המים.
מחמת שהעבודה זרה 'תמוז' התרחבה והתעמקה בעם ישראל כמו סרטן, נענשו עם ישראל ונחרב בית המקדש.
חגים ומועדים בחודש
אירועים היסטוריים
א' בתמוז – נראו ראשי ההרים בעקבות ירידת מפלס המים לאחר המבול
ג' תמוז – יהושע בן נון ניצח במלחמה את חמשת המלכים במקדה: "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ, בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן. וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד"
ה' בתמוז – יחזקאל הנביא רואה את נבואת מעשה מרכבה על נהר כבר
ו' בתמוז – נטבחו יהודי טולצ'ין והומל (כיום באוקראינה ובלארוס) במסגרת גזרות ת"ח–ת"ט.
ו' בתמוז – טבח יהודי אומן
ט' בתמוז – נפרצו חומות ירושלים על ידי הבבלים
ט' בתמוז – שריפת התלמוד הגדולה בפריז
י"ז בתמוז – שבירת לוחות הברית על ידי משה בתגובה לחטא העגל
י"ז בתמוז – יום הבקעת חומות ירושלים בתום המצור על ירושלים ערב חורבן בית שני
י"ז בתמוז – בוטל קורבן התמיד
י"ז בתמוז – שרף אפוסטמוס את התורה
י"ז בתמוז – הועמד צלם בהיכל
י"ח תמוז – משה עולה להר סיני להתפלל על בני ישראל לאחר חטא העגל
י"ט תמוז – משה השמיד את עגל הזהב ועלה להר סיני ארבעים יום וארבעים לילה כדי להתפלל לה' שיסלח לבני ישראל על חטא העגל.
כ' תמוז – צאצאי דוד משבט יהודה הביאו עצים לבית המקדש השני לצורך העלאת אש על מזבח העולה
כ"ג תמוז – כיבוש העיר ירושלים על ידי הצלבנים במסגרת מסע הצלב הראשון, וטבח בתושבים היהודים והמוסלמים בעיר.
ימי הילולא ופטירת צדיקים
יוסף הצדיק בן יעקב – א' תמוז
רבי נחמן מהורודנקא – ב' תמוז
הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מחב״ד – ג' תמוז
רבנו תם – מבעלי התוספות – ד' תמוז
הלב שמחה – רבי בונם שמחה אלתר מגור – ז' תמוז
האמרי נועם – רבי מאיר מדז'יקוב – ח' תמוז
האדמו"ר מצאנז – רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם – ט' תמוז
בעל הטורים – רבי יעקב בן אשר – י"ב תמוז
האור החיים – רבי חיים בן עטר – ט"ו תמוז
הצדיק משטפנשט – רבי אברהם מתיתיהו פרידמאן – כ"א תמוז
האדמו״ר מקרלין – רבי שלמה מקרלין – כ"ב תמוז
הרמ״ק – רבי משה קורדובירו – כ"ג תמוז
הרב יוסף שלום אלישיב – כ"ח תמוז
התנא רבי יוחנן הסנדלר – כ"ט תמוז
רש"י – רבי שלמה יצחקי – כ"ט תמוז
