מהו חג שבועות?

חג שבועות הוא חג מתן תורה, נחגג בו׳ בסיוון.
התורה מציינת את החג בספר דברים (טז, ט): ״שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות. ועשית חג שבועות לה׳ אלהיך מסת נדבת ליבך אשר תיתן, כאשר יברכך ה׳ אלוהיך״.
בחג זה אנו מציינים את סיום ספירת העומר, לאחר כ-50 ימים בהם התכוננו לקבל את התורה.
אנו חוזרים אל אותו מעמד היסטורי, מתן תורה ע״י משה רבנו בהר סיני, אשר בזכותו נהפכנו לעם.
בחג השבועות אנו שוב מקבלים את התורה כביכול, מתפללים ומבקשים לקיימה ברצון ובאהבה.

אילו שמות נוספים יש לחג השבועות?

1. חג הקציר – נקרא כך משום שאנו מודים על התבואה החדשה שצמחה לנו כמו שנאמר ״וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה…״
2. חג הביכורים – נקרא כך על שם קורבן ׳שתי הלחם׳ אותה מביאים מהתבואה החדשה והראשונה (מלשון בכורה) וכן משום שהחל מהחג מתחילים להביא את התבואה החדשה והראשונה מפירות שבעת המינים (חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר) לבית המקדש לכבוד ה׳.
3. עצרת – נקרא כך מלשון עצירה וסיום של ספירת העומר מאחרי פסח ועד שבועות.

מה הם ההכנות לכבוד החג?

סעודה – מכינים סעודה גדולה ומכובדת לכבוד ליל החג.
חלק מהאנשים נוהגים לאכול מאכלי החלב ביום חג השבועות ואילו בשר בערב החג כיוון שהסעודה בבשר ויין גדולה יותר מאשר מבחלב לרוב האנשים.
בגדים נאים – ראוי להכין בגדים מכובדים לחג
מתנה לאישה – צריך לשמח את האישה ולקנות לה בגד (צנוע) או מתנה חדשה כדי שתשמח בחג. 
צדקה – נאמר בתורה שצריך לשמוח במהלך החג ולשמח גם כן את האנשים העניים בעם ישראל, על כן ראוי לתת צדקה לפני החג לאנשים עניים כדי שישמחו גם הם עם משפחתם בחג בסעודה ע״י צדקה.

הכנת נר דולק – אם חג השבועות נחגג ביום חול, כיוון שאסור להדליק אש חדשה, מכינים נר דולק מבעוד מועד על מנת להדליק אש מאש קיימת כבר להדלקת נרות שבת, הכנת אוכל וכו׳.
עירוב תבשילין – נהגו שלא להכין אוכל ודברים מקודש (חג) אל הקודש (שבת) לדוגמה, אם יום חג השבועות יוצא ביום שישי ולאחר מכן שבת, עלינו לעשות עירוב תבשילין לפני החג המסמל את ההכנות לשבת שהתחילו קודם לחג ולא בתוכו. ניתן למצוא את סדר עירוב תבשילין בסידור. 

מה הם מנהגי חג השבועות?

תחנון – החל מא׳ סיוון עד יב׳ בסיוון אין אומרים תחנון משום שהם ימי שמחה לעם ישראל.
קישוט בתי הכנסת – נוהגים לקשט את בית הכנסת בפרחים ובשמים כדרך מה שאמר רבי יהושע בן לוי שכל דיבור שהיה מוציא הקב״ה לעולם היה העולם מתמלא בשמים, ודיבור אחר דיבור היה מוציא הקב״ה רוח כדי ריחות הבשמים הקודמים ילכו למקום אחר בעולם לטובת הבשמים החדשים של הדיבור החדש.
אכילת מאכלי חלב – התורה נמשלה לחלב, כיוון שהחלב לבן וטהור כך היא התורה הקדושה ונהגו ישראל לאכול מאכלי חלב.

מגילת רות – נוהגים לקרוא את מגילת רות, ביחיד או בציבור. אנו נוהגים לקרוא מגילת רות מכמה סיבות:
חג השבועות הוא יום פטירת דוד המלך אשר רות הייתה אמו.
שנית, המאורעות שקרו במגילת רות קרו במהלך עונת הקציר ועל כן קוראים אותה בשבועות הנקרא גם ׳חג הקציר׳.
וכן, רות הייתה גרת צדק שקיבלה עליה בלב שלם את התורה, וכמוה, גם אנחנו מקבלים על עצמנו כ׳גרים׳ שוב את התורה מחדש לקבלה ולשומרה. 

האם יש מנהג ללמוד תורה כל הלילה של החג?

כן, נהגו עם ישראל להישאר ערים בליל החג וללמוד תורה.
אנו לומדים את המנהג מהמדרש המספר שבאותו לילה שקיבלו עם ישראל את התורה המשיכו לישון עד שעתיים מתחילת היום. הגיע הקב״ה להר סיני ומצא אותם ישנים והחל לעורר אותם בקולות, ברקים וקול שופר.
עם ישראל קם בחרדה לקראת מעמד מתן תורה. משה אסף וקיבץ את כולם מתוך המחנה לקראת המעמד הגדול. מהסיבה שהיו עם ישראל יושנים בלילה זה של מתן תורה, נהגו לעשות ׳תשובה׳ על כך שישנו ונוהגים להיות ערים כל הלילה וללמוד.
סדר הלימוד מופיע בחלק מהסידורים של החג, אך ניתן למצוא אותם גם בנפרד.

לקריאה נוספת

יום טוב

חג שבועות שמח!