מהו חג פורים?
פורים (מלשון ׳גורלות׳ בשפה הפרסית) הוא חג שנחגג בחודש אדר (או באדר ב׳ בשנה מעוברת) בו אנו מזכירים את הנס שקרה לעם ישראל שניצלו ממוות כללי מידיי המן הרשע מזרע עמלק אשר רצה להשמיד את עם ישראל תחת מלכותו של מלכות אחשוורוש. למרות כל הסיכויים והסכנה הגדולה ניצלו עם ישראל בזכות תפילותיהם ומעשיהם של מרדכי היהודי ואסתר המלכה.
מתי חוגגים את פורים?
חג הפורים נחגג עפ״י ביד׳ או טו׳ באדר (או אדר ב׳ בשנה מעוברת) – תלוי באזור מגוריכם.
עפ״י ההלכה, ביד׳ באדר חוגגים את חג הפורים ונוהגים בו כל המנהגים אלו הנמצאים בערים שהיו פרוצות, ללא חומה, מימות יהושע בן נון לדוגמה אשדוד, תל אביב, הוד השרון וכו׳.
לעומת זאת, בטו׳ באדר יחגגו היהודים אשר יושבים בערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון כמו ירושלים.
תענית אסתר
תענית אסתר הוא צום שנוהג החל מהזריחה של יום יג׳ באדר (או יג׳ באדר ב׳ בשנה מעוברת) עד ליל יד׳ באדר – ליל חג הפורים, הלילה בו קוראים לראשונה את המגילה.
להמשך קריאה על תענית אסתר, לחץ כאן.
מה הם מנהגי חג פורים?
- קריאת מגילה
- נתינת זכר למחצית השקל
- מתנות לאביונים
- משלוח מנות
- משתה ושמחה
- תחפושות
- תוספת בתפילה – ׳ועל הניסים׳
קריאת המגילה
מתי קוראים את המגילה?
תושבי הארץ – קוראים את המגילה בליל החג (יג׳ באדר בלילה) וכן בבוקר (יום יד׳ באדר)
תושבי ירושלים – קוראים את המגילה בליל החג (יד׳ באדר בלילה) וכן בבוקר (יום טו׳ באדר)
עד מתי אפשר לקרוא מגילה?
קריאת המגילה של הלילה היא כל הלילה עד הזריחה וצריך להתחיל לפני הזריחה.
קריאת המגילה של הבוקר היא כל היום עד השקיעה שהוא צאת החג.
איך קוראים במגילה?
לכל אחד מן השומעים צריכה להיות מגילה. רבים נוהגים לקרוא ממגילה שנכתבה, אך אפשר לקרוא גם ממגילה מודפסת.
לפני שהחזן (מי שקורא את המגילה לכולם בקול) מתחיל לקרוא מברך שלוש ברכות: על מקרא מגילה, שעשה ניסים לאבותינו, שהחיינו.
מי שבידו מגילה כתובה יכול לברך ברכות אלו לעצמו גם כן.
את המגילה נקרא בישיבה ונקפיד לשמוע מילה במילה אחרי החזן משום שאם פספסנו לקרוא אפילו מילה אחת אין יוצאים ידי חובת הקריאה וייתכן שצריך לקרוא שוב.
לאחר סיום הקריאה מברך החזן את ברכת ׳האל הרב את ריבנו׳ ובכך מסתיימת קריאת המגילה.
בשביל לצאת ידי חובת קריאת מגילה יש לקוראה גם ביום וגם בלילה, אם פספס אחת מהן לא יצא ידי חובה קריאת מגילה.
זכר למחצית השקל
מהו זכר למחצית השקל?
כשבית המקדש היה קיים היו נוהגים לתת כסף בשווי ׳מחצית השקל׳ עבור קניית קורבנות התמיד להקרבתם בבית המקדש. אמנם משחרב בית המקדש ואין קורבן התמיד המשיכו מנהג זה של תרומת ׳מחצית השקל׳ אך קראו לו ׳זכר למחצית השקל׳ משום שאינו ניתן לשם קורבנות התמיד כמו פעם אלא לזיכרון המנהג.
מתי נותנים?
מתחילים לתת ׳זכר למחצית השקל׳ החל מראש חודש אדר (ובשנה מעוברת החל מראש חודש אדר ב׳) וישתדל לתת לפני קריאת המגילה כמו שנאמר: ״גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים הקב״ה את שקלי ישראל לשקליו״ מגילה יג, ב
כמה נותנים?
מטבע ׳מחצית השקל׳ שווה 9 גרם כסף טהור ועל כן,
מנהג עדות ספרד לתת סכום של בין 25 – 35 ש״ח לפי ערך הכסף כיום.
מנהג עדות אשכנז לתת מטבע של חצי שקל ישראלי (50 אגורות) ויוצאים בזה ידי חובה.
ניתן לתת יותר מסכום הכסף שעל פי המנהג.
למי נותנים?
׳זכר למחצית השקל׳ נותנים למוסדות של תורה כמו בתי כנסת, ישיבות, בתי מדרש וכו׳, שזה מהווה תחליף לקורנות שהיו מכפרים על עם ישראל, ועוד אמרו חז״ל גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת הקורבנות (מגילה ג, א)
מה עושים אם לא נתנו בחג?
בדיעבד, ניתן לתת את דמי ׳זכר למחצית השקל׳ גם לאחר החג עד סוף חודש אדר.
מתנות לאביונים
מה זה מתנות לאביונים?
מתנות לאביונים היא נתינת מתנה ליהודיים עניים שיכולותיהם הכלכליים חסרים וקשים כדי לעשות סעודת פורים ולשמוח יחד עם שאר עם ישראל, כמו שנאמר:
״לעשות אותם ימי משתה ושמחה, ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים״ מגילת אסתר
למי נותנים מתנות לאביונים?
כל יהודי שהוא בגדר עני, נצרך לאנשים ומצבו הכלכלי קשה.
צריך לתת לשתי אביונים וכך יוצא ידי חובת המצווה.
ניתן גם לתת לשתי אביונים שיש להם קרבה משפחתית כמו איש ואישה או אב ובן.
מתי נותנים מתנות לאביונים?
את המתנות לאביונים צריך לתת ביום פורים עצמו ולא לפני כן, לאחר קריאת המגילה.
יחד עם זאת, ניתן לתת לאביונים קודם הזמן ובלבד שיתנה איתם שישתמשו בזה רק כשיגיע יום הפורים עצמו שהוא שעת חיוב הנתינה.
מה נותנים מתנות לאביונים?
ניתן לתת כסף או מאכל בלבד אך לא חפצים אחרים.
כמה נותנים מתנות לאביונים?
אם נותן כסף צריך שיהיה כשיעור של סעודה כמו מנת פלאפל.
לדוגמה, אם מנת פלאפל עולה 20 ש״ח, עלינו לתת 20 ש״ח לכל אביון.
האם גם אביון בעצמו נותן מתנה לאביונים אחרים?
כן, גם עני בעצמו צריך לתת לעני אחר.
משלוח מנות
מה זה משלוח מנות?
משלוח מנות היא נתינת כמה סוגי מאכל לחבר או ליהודי רחוק שפגענו בו לרגל חג הפורים. לאחר ניצחון המן נתנו היהודים זה לזה סוגי מאכל לשמח, וכמו שנאמר ״ומשלוח מנות איש לרעהו״ מגילת אסתר ואנו נוהגים כך בהלכה עד היום.
למה נותנים?
כשנותנים משלוח מנות בזה אנו מגלים אהבה והערכה כלפי חבר או יהודי חשוב בחיים שלנו. הוקרה זו חשובה דווקא בחג הפורים משום שהמן אמר על עם ישראל ״ישנו עם אחד מפוזר ומפורד״ מגילת אסתר ובנתינת המשלוח מנות אנו מראים את ההיפך, את הקרבה, החיבור והאחדות בעם ישראל.
בנוסף, ישנם אנשים עניים אשר מתביישים מאוד לבקש צדקה או אוכל כדי לקיים את סעודת החג ואנו עוזרים להם לשמוח בחג גם ללא בקשתם.
מתי נותנים?
משלוח מנות נותנים ביום פורים לאחר קריאת המגילה. אם יכול לתת לפני סעודת פורים עדיף, אך לא מעכב.
מי שרוצה לתת לחברו אך לא יכול לתת לו באותו יום, יכול לתת לו לפני החג בתנאי שיאמר לו כי יזכה בו (ישייך זאת אליו ולא יהנה ממנו) עד יום פורים עצמו לאחר קריאת המגילה.
למי נותנים?
מספיק לתת ליהודי אחד בשביל לצאת ידי חובה, שנאמר ״איש לרעהו״.
מומלץ לתת ליהודי שפגענו בו, הורים, רב חשוב או מישהו שאנחנו רוצים להוקיר אותו.
ראוי להוסיף ולהרבות משלוחי מנות אם יש יכולת לתת ליהודים נוספים.
מה הוא צריך לכלול?
– אוכל ולא חפצים:
אפשר לתת מיני אוכל כמו ממתקים, בשר, קטניות וכו׳, אך לא חפצים כמו בגדים, שעון וכו׳.
– שני סוגי מאכל או שני מיני מאכל:
שני סוגים של מאכל כמו במבה וקולה או בשר ואורז, או שני מיני מאכל כמו לשון וצלעות (ששניהם בשר אך מינים שונים בו) או קולה ויין (ששניהם משקים אך שונים בטעמם)
– דבר שהמקבל אוכל:
אם לדוגמה המקבל אינו אוכל אורז מכל סיבה שהיא והנותן רוצה לתת בשר ואורז, לא יצא ידי חובה משום שהמקבל לא אוכל אורז.
– בשר שהמקבל סומך על הכשרות שלה:
הנותן בשר בהכשר רגיל לחברו, וחברו אינו אוכל הכשר רגיל אלא רק ׳חלק׳ (גלאט) לא יוצא בזה ידי חובה כי צריך להתאים האוכל לכשרותו כדי לשמח אותו.
האם אפשר לעשות משלוח מנות עם כמה אנשים?
כן, אם כל אחד יביא כסף בשביל לקנות משלוח מנות אחד גדול למישהו שרוצים לתת לו יצאו בזה ידי חובה.
האם אפשר להביא משלוח מנות ע״י שליח?
כן, אפשר לבקש ממישהו שיבצע את השליחות כמו חבר או חברת משלוחים. במידה ומבקשים מילד קטן צריך לוודא שהוא אכן הביא.
האם אפשר לתת בעילום שם?
לא, משום שמטרת נתינת המשלוח מנות היא להרבות אהבה ואחווה בין יהודים ולא ניתן שתתרבה אם לא יודעים ממי התקבל.
משתה ושמחה
למה עושים משתה ושמחה?
משתה ושמחה הם סעודה גדולה ומכובדת מאוד שאותה אנו נוהגים לעשות כדי לשמוח בנס שנעשה לעם ישראל אחרי מעשה המן הרשע וכך נאמר: ״כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם, והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב, לעשות אותם ימי משתה ושמחה וכו׳.. מגילת אסתר
מתי עושים?
סעודת פורים עושים דווקא ביום לאחר קריאת המגילה, ומי שעשה בלילה לא נחשב לו שעשה סעודת פורים.
אם חל יום פורים בשישי משתדלים לעשות את הסעודה מוקדם ככל האפשר על מנת להיכנס לשבת עם תיאבון לסעודת השבת.
מה חשוב שיהיה בה?
בסעודה צריך לבצוע על הלחם ולהוסיף בה דברים טעימים ומענגים כדי שתהיה כסעודת מלכים בשפע כמו בשר, דגים, יין, סלטים, עוגיות, עוגות, שוקולדים וכו׳.
האם מצווה להשתכר?
מצווה גדולה לשתות יין עד דלא ידע, שלא יבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי.
אמנם, אם יודע שיבוא עצמו לידי סכנה או יביא מישהו אחר כמו חבר או אשתו ח״ו, בוודאי אסור. לחלק מהדעות אין מצווה להשתכר ממש אלא גם אם ילך לישון ממילא לא יבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי.
מנהג ברסלב להשתכר ממש.
ממה חשוב להיזהר?
אם פגע בחפץ או רכוש של יהודי אחר מחמת שהשתכר חייב לשלם עבור נזק זה.
המצווה היא לשמוח באמונה ואהבת ה׳ אך לא לבוא לידי עוללות שהיא שמחה שלא לשם שמים.
תחפושות
למה מתחפשים בפורים?
מנהג התחפושות בפורים הוא מנהג יהודי קדום שעל ידו אנו מתעוררים לשמחה.
על ידי תחפושת מדגישים את ׳ההתהפכות׳ והנס שנעשה לעם ישראל וצריכים לשמוח עד דלא ידע, שע״י תחפושת משמחת ׳לא יודעים׳ את מי שנמצא מאחוריה.
האם חייב להתחפש?
אין חובה להתחפש משום שזהו מנהג ולא הלכה, אע״פ כן ראוי להתחפש ולשמח עצמו ואנשים בזה.
למה יש לשים לב?
תחפושות לנשים שאין צנועות ומצערות אנשים בשמירת העיניים אינן תחפושות שמותר להתחפש בהם.
לגברים אסור להשתמש בבגדי וכלי נשים כתחפושת משום ׳לא ישים גבר שמלת אישה׳ המדברת בעניין האיסור בשימוש כלי נשים לגבר.
מטרת התחפושת היא לשמח ועל כן תחפושת שמצערת מישהו באופן אישי או אחרים היא אסורה.
תוספת בתפילה – ׳ועל הניסים׳
מהי תוספת ׳ועל הניסים׳?
במועדים שונים, כמו גם בפורים, נוהגים להוסיף תוספת בתפילה על מנת להזכיר את המאורע שאותו אנו מציינים היום.
איפה מוסיפים ׳ועל הניסים׳?
בכל מקום בתפילה בו נדרש להוסיף שם הוא יופיע.
ההוספות מצטרפות בברכה המזון ובתפילת שמונה עשרה.
מתי מוסיפים ׳ועל הניסים׳?
החל מכניסת החג בערבית של חג ועד במנחה שלפני סיום החג.
מה עלי לעשות אם שכחתי להוסיף ׳ועל הניסים׳?
בתפילת שמונה עשרה –
אם נזכר כשאמר ״ברוך אתה״ קודם שאמר ״ה׳ הטוב שמך ולך נאה להודות״, יאמר ״מודים אנחנו לך הניסים ועל הפורקן וכו׳ בימי מרדכי ואסתר וכו׳״ וימשיך על הדרך.
אבל אם אמר ״ברוך אתה ה׳״, כיוון שכבר הזכיר שם ה׳ חייב לחתום את הברכה כדרכה ויאמר ״הטוב שמך ולך נאה להודות״, ימשיך את התפילה עד הסוף, ולפני שיאמר ״עושה שלום במרומיו וכו׳״ יאמר מודים אנחנו לך על הניסים.. בימי מרדכי.. ונודה לשמך הגדול סלה״ ולאחר מכן יסיים ״עושה שלום במרומיו״.
במידה ונזכר לאחר שסיים את תפילת שמונה עשרה ללא ״על הניסים״ – לא חוזר שוב על התפילה ויוצא ידי חובה.
בברכת המזון –
אם שכח ולא אמר, אם נזכר כשאמר ׳ברוך אתה׳ קודם שאמר ׳ה׳ על הארץ ועל המזון׳, חוזר ואומר ׳על הניסים׳. אם כבר אמר ״ברוך אתה ה׳״, כיוון שהזכיר שם ה׳ ימשיך את ברכת המזון וטוב שיוסיף באמירת ׳הרחמן׳ גם ׳הרחמן הוא יעשה עמנו ניסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה׳ ויסיים את ברכת המזון.
במידה ונזכר לאחר שסיים את ברכת המזון עד סופה ללא ״על הניסים״ – לא חוזר שוב על התפילה ויוצא ידי חובה.