מהו חג סוכות?

חג סוכות הוא אחד משלושת הרגלים אשר נחגג בין ט״ו לכ״א בתשרי.
בחג זה אנו בונים ויושבים בסוכה, מברכים על ארבעת המינים ונוהגים בשמחה רבה ומיוחדת. בזמן שבית המקדש היה קיים היו עולים עם ישראל לרגל, אל בית המקדש, מקריבים קורבן לה׳ ושמחים יחד.
חג הסוכות מספר את סיפורם של עם ישראל במדבר – לאחר יציאתם ממצרים, היו הולכים במדבר תוך כדי שענני הכבוד היו מקיפים אותם מכל הצדדים ושומרים אותם מחיות רעות ואויבים בדרך, מתוך השגחה פרטית ואהבה עצומה של בורא עולם לעם ישראל, ממש כפי שהסוכה בה אנו יושבים עוטפת אותנו.
בחג הסוכות אנו נוטלים את ארבעת המינים בתפילה, אשר כל אחת מהם מסמלת סוג מיוחד של יהודים בעם ישראל, כאשר הכוונה היא להדגיש את האחדות והחיבור של כל העם.
בנוסף, בחג מיוחד זה, אנו זוכים לארח (לאשפז) אורחים (אושפיזין) מיוחדים.
אנו לומדים על קיום ומשמעות החג מהנאמר בתורה:
אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי (תשרי – כאשר ניסן הוא החודש הראשון), בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל, וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַ-ה' שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה, חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.

אילו שמות נוספים יש לחג הסוכות?

חג האסיף – חג הסוכות נחגג בזמן בו אוספים את היבול החקלאי אל מקומות האחסון לפני בוא הגשם.
זמן שמחתנו – חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים עליו נאמר ״זמן שמחתנו״ כי בחג זה מצווה להיות בשמחה יותר מהרגיל, בפרט כאשר היו עולים לבית המקדש וחוגגים את השגחת ה׳ הנלאה בימים אלה ואחדות עם ישראל. 
חג – במשנה והתלמוד חג סוכות נקרא ׳חג׳, ללא תוספת המילה סוכות.

מה הם מנהגי חג הסוכות?

– בנייה וישיבה בסוכה
– הדלקת נרות חג
– צדקה לעניים
– לבוש בגדי חג
– סעודה, קידוש וברכת הסוכה
– נטילת לולב וארבעת המינים
– הזמנת האושפיזין
– הושענות
– תפילות הלל ומוסף
– שמחת בית השואבה
– הקבלת פני רבו

הסוכה

מהי סוכה?
סוכה היא מבנה ארעי (זמני) אותנו אנו מקימים מחוץ לבית בעל שלוש דפנות לפחות ומעל סכך, מעין תקרה המכסה את הסוכה, העשויה מהצומח. הסוכה היא זכר לענני הכבוד שעטפו את עם ישראל בצאתם ממצרים ועל שום כך אנו בונים אותם כיום.

מתי בונים סוכה?
את הסוכה צריך לבנות לפני חג הסוכות כך שתהיה מוכנה בערב החג.
יש נוהגים להתחיל לבנות את הסוכה לאחר שבירת הצום של יום כיפור בלילה.

מה עושים בסוכה?
כשם שעם ישראל ישב וחי בסוכות במהלך הליכתם במדבר, כך גם אנו צריכים לבנות סוכה ולחיות בה ממש כאילו הייתה הבית שלנו – נלמד, נאכל, נישן, נארח ונשיר בסוכה. 

בניית הסוכה

מה צריך לדעת לפני שמתחילים לבנות סוכה?
את הסוכה צריך לבנות במקום ליד הבית כדי שיהיה קל להגיע אליה.
כיום ניתן לקנות סוכה הכוללת בתוכה מוטות, דפנות סוכה מבד, סכך ושאר החלקים הנצרכים לבניית סוכה בקלות יותר מאשר ליצור אחת כזאת מכל מיני חומרים באופן אישי.
רצוי ומומלץ לקנות סוכה שניתן להרכיבה לבד ובפרט שיש עליה תעודת כשרות המאשרת כי היא סוכה תקינה מבחינה הלכתית.
הסוכה שנבנה צריכה להיות בחוץ ועל כן יש לחשב שהסוכה שנקנה או ניצור לבד או מותאמת לכתחילה למידות אשר נמצאות בחוץ.
יש לשים לב שבמקום בניית הסוכה אין משהו כמו עץ או תקרה שחוסמים את ראיית השמים מהסוכה דרך הסכך, אחרת המקום אינו ראוי והסוכה פסולה.

איך יוצאים ידי חובת מצוות בניית סוכה?
– את הסוכה אנו צריכים לבנות לשם מצווה, כלומר לבנות עם כוונת הלב ולא בנייה כמעשה סתמי. עיקר מה שיוצאים ידי חובה שבניית הסוכה היא כאשר שמים את הסכך בכוונה לשם מצוות סוכה. אם הסוכה עמדה כל השנה או שהיה חסר לה רק סכך ונשארו הדפנות, לפני בוא החג נרים את הסכך מעל הסוכה ונשים שוב על מנת לקיים בזה את כוונת המצווה.
– קודם כל בונים את דפנות הסוכה ורק לאחר מכן שמים את הסכך.
– צריך שיהיו מינימום שלושה דפנות ולכתחילה ארבע דפנות לסוכה, ראה בהמשך לגבי בניית סוכה בעלת שלושה דפנות בלבד.

מה הם התנאים המינימליים לסוכה?
גובה: 82 ס״מ, אך לא יותר מ- 9.5 מטר
אורך: 60 ס״מ
רוחב: 60 ס״מ

כיצד בונים את דפנות הסוכה?
בסוכה צריך שיהיו לפחות שלוש דפנות (ורבים נוהגים לכתחילה ארבע) מחוברות זו לזו, שיהיו יציבות ולא מתנענעות ברוח.
רבים עושים את הדפנות מפלטות עץ וכך בוודאי אין הדפנות יכול להתנועע ברוח.
ניתן לעשות את הדפנות גם מבדים שיהיו קשורים היטב לעמודי הסוכה ע״י אזיקונים וחבלים המבטיחים את יציבותם.
במקרה שבו משתמשים בסוג בד לדפנות, כדי ליצור את דפנות הנחשבות עמידות, יש לקשור 4 חבלים לאורך כל שלוש דפנות הסוכה כדי ליצור מהן דופן קיר כשרה.
בנוסף, אם עושים רק שלוש דפנות, כאשר שתי הדפנות הרגילות מחוברות זו לזו והדופן השלישית המחוברת לאחת מהן צריכה להיות לפחות ברוחב של 32 ס״מ.
אם עושים שלוש דפנות, ושתי הדפנות הרגילות מקבילות זו לזו ואינן מחוברות, צריך שהדופן השלישית, זו שמחברת ביניהן, תהיה ברוחב 56 ס״מ לפחות. 
במהלך החג לא נשתמש בדפנות הסוכה בשימוש שלא לצורך המצווה של סוכה עצמה.

קשירת החבלים – דין ׳לבוד׳
כאמור, קשירת חבלים היא רק אם הדפנות נעשות ע״י בד, ולכן, במקרה זה יש ליצור מחיצה כשרה הנעשית ע״י קשירת חוטים לאורך הדפנות.
יש למתוח 3 חבלים. כל אחד בפחות ממרחק 24 ס״מ (3 טפחים) בין אחד לשני, לאורך דפנות הסוכה.
מתחילים למתוח חוט ראשון למעלה מהמוט הראשון, בפחות מ- 24 ס״מ מהמוט התחתון ולאחר מכן עוד 2 חוטים כשכל אחד מהם במרחק 24 ס״מ. חשוב מאוד למתוח היטב את החוטים שלא ינודו כלל, אחרת, הדבר פוסל את הדפנות מלהיות כשרות.


כיצד אמור להיות הסכך?
כאמור, לסוכה אין תקרה אלא סכך, שהוא ענפים הבאים מן העצים והאדמה, באמצעותם אנו מסככים את הסוכה בדומה לתקרה.
הסכך לסוכה יכול להיות עשוי מכל דבר שבא מן הצומח כמו ענפי דקל, קני סוף,  במבוק וכו׳.
חשוב מאוד שנראה מתוך הסכך קצת מכיפת השמים ולא יהיה חסום לגמרי כמו תקרה, לכן שום דבר כמו עצים או תקרה לא אמורים לחסום מלמעלה את הסכך.
רבים שמים מוטות עץ לאורך הסוכה כדי שעליהן יהיה אפשר לשים את הסכך באופן מסודר ויציב כדי שלא ירד ויהרס מרוחות או מחוסר שיווי משקל.
את הסכך אין לקשור בחומרים מעובדים אל מוטות העץ או לסוכה כמו אזיקוני פלסטיק אלא מן הצומח (מלבד פשתן).
במהלך החג לא נשתמש בסכך הסוכה בשימוש שלא לצורך המצווה של הסוכה עצמה.

האם אפשר לקשט את הסוכה?
בוודאי, ואף מצווה יש בזה משום ׳זה א-לי ואנווהו׳, הידור ויופי במצוות לשם שמיים לשמח את בורא עולם. את הקישוטים אפשר לשים על דפנות הסוכה וכן במחובר לסכך.
יש לשים לב כשתולים את הקישוטים כשהם נמצאים צמוד לסכך ואינם יורדים אל מעבר ל-32 ס״מ משום חשש שפוסל את הסוכה.

שימוש בסוכה

מה עושים בסוכה?
כשם שעם ישראל ישב וחי בסוכות במהלך הליכתם במדבר, כך גם אנו צריכים לבנות סוכה ולחיות בה ממש כאילו הייתה הבית שלנו – נלמד, נאכל, נישן, נארח, נשיר וכו׳ בתוך הסוכה.    

האם מותר להכניס רהיטים ותאורה לסוכה?
כן, מותר להתקין תאורה בצמוד לסכך וכן מותר להכניס כסאות, שולחן, וכו׳.
למהלך החג.

מה אסור להכניס לסוכה?
לא נכניס כלים שאינם נחשבים ראויים להלכה כמו מחבתות וסירים לסוכה אלא נביא את האוכל בצורה מכובדת אל שולחן החג בסוכה. בנוסף, כל דבר אחר שאינו ראוי ומכובד לסוכה לא נכניס אותם אליה.

מי פטור מלהיות בסוכה?
כל אחד צריך לעשות מאמץ כדי שיהיה נעים לשהות בסוכה עד כמה שאפשר במהלך היום.
אמנם, אלו שקשה להם לישון בסוכה, כמו לדוגמה שניסו לישון אך לא הצליחו מסיבות מסוימות – פטורים מלישון בה. 

מתי כבר לא חייב לשבת בסוכה?
מפסיקים לשבת בסוכה החל מליל חג שמחת תורה ואין לאכול בה יותר משום שאסור להוסיף על מצוות התורה שאמרה כי נשהה בסוכה רק במהלך שבעת ימי החג ולא יותר.

הדלקת נרות

האם מדליקים נרות לכבוד החג?
מתוך זהירות יתרה, האישה או גבר שנמצא לבד, מדליקים נרות לכבוד החג בסוכה.
מדליקים לפני כניסת השבת אם חל החג שבת, או בתוך החג אם חל ביום חול ע״י אש שהודלקה לפני החג.
על נרות אלו נברך:

ברוך אתה ה׳, אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של (שבת) ויום טוב.

ברוך אתה ה׳, אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

נתינת צדקה והכנסת אורחים

האם צריך לתת צדקה ולהכניס אורחים בחג?
כן, מצווה היא שצריך לשמח את העני ברגל (בחג) ועל כן אם אם אינו מארחים עני בחג כפי שהמצווה במקור, ניתן לתת צדקה לאותם עניים שאין בידם לקנות כל צרכי החג כדי לשמח אותם בזה.

לבוש בגדי חג

האם מייחדים בגדי חג לסוכות?
כן, לאורך כל חג הסוכות, כולל חול המועד, נלבש בגדי חג שאינם בגדי חול רגילים.

תוספת ׳אלוקינו ואלקי אבותינו׳

מהי תוספת ׳אלוקינו ואלקי אבותינו׳ בתפילה?
במהלך תפילת שמונה עשרה של שחרית, מנחה וערבית נוסיף את תפילת ׳אלוקינו ואלוקי אבותינו׳, בה אומרים ב׳חג הסוכות׳. במידה ושכחנו, יש לעיין בסידור בשביל לדעת כיצד להשלים. 

סעודה, קידוש וברכה בסוכה

עריכה

נטילת לולב וארבעת המינים

מה הם ארבעת המינים?
ארבעת המינים הם – אתרוג, לולב, הדס וערבה, אנו נוטלים ומברכים עליהם במהלך חג הסוכות. על מצוות נטילת ארבעת המינים אנו לומדים מהכתוב בספר ויקרא, כג:
אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְהוָה שִׁבְעַת יָמִים, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, וְעַרְבֵי נָחַל, וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה׳ שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה, חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ.

מה מסמל כל אחד מארבעת המינים?
ארבעת המינים מסמלים סוגים שונים של אנשים בעם ישראל, כאשר בסופו של דבר לא משנה איזה סוג ׳מין׳ אתה מארבעת המינים, כולם מתאגדים יחד להיות שלם – אחדות עם ישראל.
כיצד ניתן לזהות איזה מארבעת המינים מגביל אלינו? המשמעות הרוחנית של הטעם והריח שאמור להיות בארבעת המינים אמור לעזור לנו לזהות את עצמנו:
טעם – יהודי שיש בו תורה ומצוות.
ריח – יהודי שיש בו מעשים טובים.

פרי עץ הדר – אתרוג – יש בו טעם ויש בו ריח, מסמל את היהודים שיש בהם תורה מצוות ומעשים טובים גם יחד.

כפות תמרים – לולב – המסמל את פרי התמר, אין בו טעם אך יש בו ריח, מסמל את היהודים שיש בהם תורה ומצוות אך אין בהם מעשים טובים.

ענף עץ עבות – הדס – אין בו טעם אך יש בו ריח, מסמל את שיש בהם מעשים טובים אך אין בהם תורה ומצוות.

ערבי נחל – ערבה – אין בו ריח ואין בו טעם, מסמל את היהודים שאין בהם לא תורה ומצוות ולא מעשים טובים.

כשרות – כיצד נדע שארבעת המינים שלנו כשרים?
אנו מביאים לפניכם את ההלכות הכלליות של ארבעת המינים, יש להיוועץ במורה הוראה או רב הבקיא בהלכה במידה וקונים ארבעת המינים שאין עליו הכשר מראש.

אתרוג
לא מרוכב – אינו שילוב של גידול שתי סוגי פרי שנראים כאתרוג, אלא מזן אתרוג אמיתי.
שלם – אף חלק מן האתרוג אינו נטלש או ירד בדרך כלשהי ממנו.
פיטם – לחלק מן האתרוגים יש פיטם, הוא החלק התחתון של האתרוג (לא הצד שמחובר לעץ) עליו להיות מחובר לחלוטין ולא קטוע או חסר.
עוקץ – הוא החלק שממנו מחובר האתרוג לאילן, צריך להיות מחובר לאתרוג ולא נטלש או חסר.
הופרשו מעשרות – האתרוג צריך להיות חלק מקבוצה שהופרשה ממנו תרומות ומעשרות.
גוף האתרוג – גוף האתרוג לא חייב להיות יפה ונחשב הידור. בגוף האתרוג יש לשים לב שאין נקבים או חריצים אשר פוסלים אותו.


לולב
עלה אמצעי (תיומת) – הוא החלק האמצעי הקשה של הלולב, צריך שהיה סגור לחלוטין לכל אורכו.
גובה הלולב – הלולב צריך להיות בגובה לפחות 32 ס״מ.
מנהגים – שאר חלקי הלולב הנמצאים סביב התיומת יכולים להיות צמודים או רופפים סביבו. חלק מעדות אשכנז נוהגים שחלקי הלולב סביב התיומת רופפים וכאשר מנענעים אותם הוא זזים. חלק מעדות ספרד נוהגים שחלקי הלולב סביב התיומת יהיו סגורים ו׳מחוברים׳ לתיומת.

הדס
משולש – לאורך כל עמוד השדרה של ההדס צריך שבכל מקום יהיו שלושה עלים שנמצאים באותו גובה. 
עלים – ראוי להדר שהעלים לא יהיו פגומים או חסרים.
גובה ההדס – גובה ההדס צריך להיות לפחות 24 ס״מ.

ערבה
טריה – ערבה חיה ולא יבשה.
עלי הערבה – אם רוב עליה יבשו או נתלשו – פסולה.
גובה הערבה – הערבה צריכה להיות לפחות 24 ס״מ.


איך ואיפה קונים ארבעת המינים?
ישנם שתי דרכים לקנות ארבעת המינים – ארוז עם הכשר או קנייה עצמאית בשוק ארבעת המינים שברחובות ישראל השונים.
ארבעת המינים ארוזים – אלו ארבעת המינים שנבדקו וקיבלו הכשר מינימלי עד גבוה לשימוש וברכה עליהם מטעם גוף כשרות. יש לבדוק אם ההכשר טוב וידוע וכן אם ארבעת המינים לא נפתחו קודם לכן ונפגמו. ארבעת המינים שמחירם גבוה מורה בדר״כ על הידור גבוה יותר. 
שוק ארבעת המינים – רבים אוהבים ללכת לשוק ארבעת המינים שבו מוכרים שונים מוציאים למכירה את ארבעת המינים לציבור כדי שיבחרו לבד, כך שהבדיקה מוטלת עלינו, הקונים, ונוכל לבחור את המתאים לנו ביותר ולפי המחיר הטוב ביותר.
מצד אחד, יש לנו היכולת לבחור בעצמנו את ארבעת המינים. 

האם גם נשים יכולות ליטול לולב כמו גברים?
נשים יכולות ליטול לולב, למרות שהן פטורות ממצווה זו.
לגבי הברכה על נטילת לולב הדבר משתנה בין עדות ישראל –
מנהג עדות ספרד – לא מברכות על נטילת לולב, עפ״י רוב דעות פוסקי עדות ספרד.
מנהג עדות אשכנז – מברכות על נטילת לולב.

איפה נוטלים לולב וארבעת המינים?
את הלולב נוטלים בבית הכנסת, יש נוטלים גם בסוכה או בכל מקום אחר מכובד לקיים מצווה זו.

מה עושים עם ארבעת המינים אחרי סוכות?  
לאחר סיום השימוש בארבעת המינים לצורך המצווה, וכשממילא נגמר זמן המצווה, ניתן לשים בפח. אמנם, מן ראוי לנהוג בהם בכבוד ולעטוף אותם לפני שזורקים.
ישנו מנהג לשמור את הלולב כדי להשתמש בו בשביל לשרוף את החמץ שלפני הפסח.

תפילות הלל ומוסף

מה הן תפילות הלל ומוסף שמוסיפים?
הלל היא תפילה מיוחדת הנאמרת בחלק מהחגים כשבח והודיה לה׳.
בהלל של חג הסוכות ננענע את ארבעת המינים כפי שכתוב בסידור.
תפילת המוסף היא תפילה כנגד קורבן מוסף שהיה נהוג להקריב בימי החג, במקום זאת אנו מתפללים את תפילת המוסף לקראת סוף התפילה.
תפילות הלל ומוסף נאמרות כחלק מתפילת שחרית.
במידה ולא אמרנו אותם כחלק מתפילת שחרית, נוכל לומר אותם במהלך היום באופן נפרד, אם כי נכון להקפיד לעשות זאת יחד בציבור.  

הושענות

מה הן ומתי עושים הושענות?
בתפילת שחרית, לאחר אמירת ה׳הלל׳ נאמר את נוסח ההושענות המופיע בסידורים לסוכות, יחד עם ארבעת המינים, תוך שאנו מקיפים את התיבה פעם אחת במהלך חול המועד, ואילו בהושענא רבה נקיף שבעה פעמים בדומה למזבח ה׳.

הזמנת האושפיזין

מה זה אושפיזין?
אושפיזין היא מילה בשפה הארמית שפירושה ״אורחים״. האושפיזין הם אורחים רוחניים שבאים לבקר אותנו בסוכה.
לפי ספר הזוהר המנהג נוסד על ידי רב המנונא סבא, שהיה אומר לפני כניסתו לסוכה: ”נזמן לאושפיזין” (- נזמין את האורחים), ולפני שהתיישב לאכול היה אומר: ”בסוכות תשבו שבעת ימים. תיבו אושפיזין עלאין תיבו. תיבו אושפיזי מהימנותא תיבו.” (- שבו אורחים עליונים, שבו.)

מי הם האושפיזין?
האושפיזין הם – אברהם אבינו, יצחק אבינו, יעקב אבינו, משה רבנו, אהרון הכהן יוסף הצדיק ודוד המלך.

איך ומתי מזמינים אותם?
כל אחד מהאושפיזין מגיע עפ״י הסדר הנכתב למעלה במהלך ימי החג ונוהגים להזמינם בלילה.
כשמזמינים את האופשיזין אומרים נוסח מסוים אשר ניתן למצוא בתוך סידור לסוכות.
האר״י היה מזמין את האושפיזין עפ״י נוסח זה:
אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין (מונים את שמות האורחים)
במטו מינך (שם האורח של אותו יום) אושפזי עילאי דיתבי עמי ועמך כל אושפיזי עילאי (שמות שאר האורחים)”
פירוש המילים: אזמין לסעודתי אורחים קדושים (שם האורח של אותם יום) בבקשה ממך, אורח קדוש, שישבו עמי ועמך כל האורחים הקדושים (שמות שאר האושפיזין).

שמחת בית השואבה

מהי שמחת בית השואבה?
שמחת בית השואבה היא אירועי שירה וריקודים לצד מוזיקה נפלאה ומשמחת שנוהגים בקהילות ישראל במהלך חול המועד סוכות.
כשבית המקדש היה קיים, היו מקריבים קורבנות לבורא עולם במזבח, בצד אחד של המזבח היה מקריבים מדי יום יין, אך פעם אחת בשנה, במהלך חג הסוכות, היו שופכים מים במקום יין באותו מקום. לשם כך, היו הולכים למעיין השילוח, מתוך צהלה ושמחה גדולה, ומביאים את המים כדי לשים אותו במקומו.
כבר במוצאי חג ראשון היו מזדרזים ומכינים את ההכנות לשמחות, וכך, במהלך ימות החג היו עושים ריקודים ושירה גדולים, מרהיבים ושמחים מאוד כמצוות החג להיות שמח בלבד. על שמחה גדולה כל – כך כמו זו בית השואבה היו אומרים ״מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו״. כה גדולה הייתה השמחה עד שלא היו יושנים.

כיום, כשאין בית המקדש לצערנו, אנו עושים שמחה וריקודים זכר לשמחת בית השואבה שהייתה נוהגת בבית המקדש, בתקווה שנחזור לשמוח בבית המקדש במהרה ממש.

הקבלת פני רבו

מהי מצוות הקבלת פני רבו?
בשבתות, ימים טובים ובשלושת הרגלים, וביניהם חג הסוכות, נוהגים ללכת אל רב או צדיק שמורה לנו דרך ברוחניות כמו הלכה, השקפה ולימוד, לשמח ולהוקיר אותו.
מצווה זו נלמדת מהאישה השונמית בדבריה לבעלה לגבי הליכה אל אלישע הנביא.
על כן, נוהגים רבים לערוך אירועים לכבוד רבנים חשובים ופוסקי הלכה ולהקביל את פניהם. אמנם ראוי להוקיר ולשמח גם רב שאינו גדול אך עוזר לנו בהתחזקות הרוחנית במהלך החיים.
על מצווה זו נאמר בגמרא בירושלמי, במסכת עירובין – ״כל המקביל פני רבו כאילו מקבל פני שכינה״.

״בסוכות תשבו שבעת ימים״

חג שמח!