מהי כשרות?

כשרות הוא מונח המתייחס להלכות (חוקים וכללים) עפ"י התורה הקובעת אילו דברי מאכל ניתן לאכול ואילו לא. מאכל שעומד בתנאי ההלכה נחשב 'כשר', שראוי וניתן לאכול ממנו, ואילו דבר שאינו עומד עפ"י כללי ההלכה נקרא 'טרף' או 'לא כשר' – שאסור לאכול אותו.

למה צריך לשמור כשרות?

שמירת כשרות היא אחת מהמצוות שקיבלנו לשמור ולעשות בעת מתן תורה. זהו רצון בורא עולם ולכן אנו שומרים אותה בפשטות.

במקביל, ישנן סיבות נוספות:
– לא רק הגוף מקבל חיות מהמאכל אלא גם הנשמה – מלמד רבי נחמן שישנה חיות רוחניות במאכלים הכשרים מהם מקבלת הנשמה חיות, כמו שנאמר ״כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה׳ יחיה האדם״ (דברים ח, ג) – החיות הרוחנית שנמצאת במאכל היא המחייה את האדם והנשמה.
מאכלים לא כשרים, ׳חוסמים׳ את הנשמה מהיכולת להתחבר לבורא ומביאים חוסר חיות לנשמה.

– הרמב״ן מלמד כי חיות מסוימות שאינן כשרות הינן בעלי ׳תכונות׳ אכזריות, בעת אכילה של חיות אכזריות ולא כשרות אלו, אנו מושפעים מתכונות אלו ו׳נטמאים׳ בהם.

– הכשרות מבדילה אותנו מהגויים. כידוע, אוכל הוא לא רק חווית טעם אלא גם מקרב ויוצר חוויה נעימה. הכשרות היא אחת הגבולות שאנו שומרים על מנת לא להתערבב ולהרגיש נוח מדיי בחברת הגויים.

סיבות אלו הן סיבות שכליות, אך כפי שפתחנו ואמרנו, שמירת הכשרות היא רצון הבורא ואבותינו מסרו נפש והקפידו על כך בכל הדורות.
אנו עושים זאת מתוך אמונה שלמה שזה הדבר הנכון, גם ללא הבנה שכלית.

מאיפה לומדים על חיוב הכשרות?

לימודי הכשרות נלמדים בתורה בספרים שמות, ויקרא ודברים. דיני הכשרות נלמדים בתלמוד ונפסקים הלכה למעשה בספר שולחן ערוך, ספר ההלכות היהודי.
בין ההלכות ניתן ללמוד כיצד לשחוט באופן כשר בשר ועוף, איזה חלב כשר ואיזה לא, דיני בישול, הפרדה בין בשר וחלב וכו'.

האם יש הבדל בין עדות ספרד לעדות אשכנז בנושא כשרות?

ישנם חילוקים קלים (אך לא רבים) בין פסיקת אשכנז לבין פסיקת ספרד בנושא הכשרות וכפי שניתן לקרוא בהמשך.
על כן יש ליהודי, מכל עדה שהיא, ללמוד את הלכות ומנהגי הכשרות בהתאם לפסיקה בה הוא הולך .

לאילו דברים צריך כשרות?

אוכל – דברי מאכל ושתייה כמו בשר, יין, פירות, ירקות, גבינות וכו'.
כלים – יש להכשיר כלים לשימוש כמו אפיה, בישול, טיגון וכו'. יש להפריד בין כלי בשר לחלב ולהכשיר אותם במידה ונעשה ערבוב בשימוש.
מטבח – הכשרת המטבח בעת הצורך (יש להיוועץ עם רב) אם נעשה בו בישול עם מוצרים לא כשרים או באופן לא כשר.
חסידי חב"ד מפעילים תוכנית סיוע והכנה להכשרת המטבח, כדי ליצור קשר ולתאם הכשרת מטבח, לחצו כאן.

הלכות בסיסיות בנושא כשרות שחשוב לדעת

דג עם חלב – בני עדות ספרד לא נוהגים לאכול דג עם חלב, בעוד בני עדות אשכנז כן נוהגים.
בשר כשר ו'חלק' – בני עדות ספרד לא נוהגים לאכול בשר בהמה אלא 'חלק' (גלאט) בלבד, בעוד עדות אשכנז מכשירים לאכול אף בשר 'כשר'.
המתנה בין בשר לחלב – יש להמתין בין אכילת בשר לחלב במשך 6 שעות לכל העדות.
מניעת חרקים בעלים – יש לוודא שעלי ירק כמו חסה ופטרוזיליה נשטפים היטב מפני חרקים ומוטב לקנות אותם כשהם בהשגחה מהודרת.
כשרות בפירות – פירות וירקות הבאים מחו"ל הינם כשרים לרוב. פירות וירקות מהארץ צריכים הכשר המאשר כי הם מעושרים ואין בהם חשש של טבל, ערלה ושביעית.
הכשר ביין – יין שאינו מבושל הנפתח ע"י יהודי שמחלל שבת אסור בשתייה.

האם אפשר לאכול משהו שגוי הכין?

בהרבה מאוד מקרים נאסר לאכול מאכל שהתבשל ונעשה ע"י גוי ולכן יש לשאול רב בכל מקרה לגופו.
חלב – אסור לשתות או לאכול מוצרי חלב שנחלבו ע"י גוי ללא השגחה של יהודי.
לחם – יוצא מן הכלל הוא הלחם, שהוא מוצר אפוי ולא מבושל.
נאסר לחם שנאפה בביתו של גוי, אך מותר לאכול לחם שנעשה במאפייה מסחרית של גוי עם הכשר, אם כי רבים מקפידים לא לאכול לחם תעשייתי של גוי כלל.
יין – אסור לשתות יין שנעשה ע"י גויים.

בטל בשישים

בטל בשישים היא תקנה לפיה מאכל כשר שנכנס אליו מאכל שאינו כשר או שאינו אמור להיות משולב עם המאכל הכשר (כמו בשר בחלב ולהיפך) ביחס של אחד מתוך שישים – ניתן לאכול מן המאכל הכשר שנתערבב בו חלקיק קטן (אחד מתוך שישים). ההשערה צריכה להיות מדויקת.
כך לדוגמה, אם יש בקערה מרק בשרי בכמות של 60 גר׳, ונפלה אליו טיפה או כמות קטנה של 1 גרם ומטה של חלב או מאכל שאינו כשר – למרות שנכנס עדיין ניתן לאכול משום שהוא חלק של אחד מתוך שישים בלבד. יותר מכך, המאכל נפסל בכשרותו.
בפסח, תקנה זו אינה תקפה, כך שאם נכנס אפילו פחות מאחד משישים חמץ לתוך המאכל – לא ניתן לאכול ממנו כלל.

כשרות בבעלי חיים

בהמות – בהמה טהורה אשר ניתן לשחוט ולאכול באופן כשר היא בהמה בעלת 3 סימנים: מפריסת פרסה, שוסעת שסע ומעלה גרה.
כל בהמה שאין בה את כל הסימנים האלה, אפילו רק אחד חסר – אינה כשרה לאכילה גם אחרי שחיטה כשרה.
דגים – דג כשר הינו בעל סנפיר וקשקשת. כל דג שאין בו שני סימנים אלה אינו כשר לאכילה. לדג אין תהליך שחיטה כשר כמו לבהמה.
עופות – התורה מונה עשרים ואחת מיני עופות לא כשרים שבכולם המשותף בהם שהם עופות טורפים.
תולעים, חרקים וזוחלים – אסורים לחלוטין לאכילה חוץ מארבע מיני ארבה.

שחיטה כשרה

שחיטה כשרה היא אופן התקין לשחיטת בעל חיים מבחינה הלכתית.
במהלך השחיטה חותכים את צוואר החיה, במהירות ובמדויק, בסכין חדה וחלקה לגמרי ע"י שוחט שומר תורה ומצוות וירא שמים. תהליך השחיטה מותיר את הבהמה ללא כאב, כיצד?

בשחיטה כשרה נעשה חיתוך מהיר של כלי הדם בצוואר הבהמה באמצעות סכין חדה במיוחד לאחר בדיקתה. החיתוך גורם לאיבוד הכרה מיידי עקב ירידה בלחץ הדם באופן מיידי, לפני שהבעל חיים מספיק לחוש כאב.

ככלל, אנו לומדים כי לא מספיק לומר שפרה היא 'כשרה' בגלל סימני הכשרות החיצוניים שלה, ולכן ניתן לאכול אותה בכל מקום בעולם, משום שכשרותה בפועל לאכילה היא גם אופן השחיטה שלה שנעשה כדין.

לא ניתן לאכול מבשר בהמה, אפילו שהוכשר, אם במהלך השחיטה נחתכת ממנה איבר כשהיא עדיין בחיים.

חלב ישראל ואבקת חלב נוכרי

עפ"י ההלכה אפשר לשתות רק חלב שנחלב ע"י יהודי או בהשגחתו של יהודי.
אסור לשתות חלב שנחלב ע"י גוי משום שחששו למצב בו הגוי עירב חלב בהמה טהורה בחלב בהמה טמאה אשר אסורה בשתיה.

אבקת חלב היא אבקה שנוצרה מן החלב, אך בעניין זה נחלקו הפוסקים לגבי כשרותה.
ישנם המקלים לאכול אבקת חלב נוכרי משום שהגזירה על איסור אכילת חלב גויים היא על החלב כנוזל ולא על חלב כאבקה.
המחמירים באיסור אכילת אבקת חלב היא מהטעם שאין שום הבדל בין חלב נכרי לאבקת חלב נוכרי כי המקור הוא החלב שנחלב ע״י גוי בסופו של דבר, ולכן כשם שחלב גויים אסור גם אבקת החלב הבאה מחלב גויים אסורה.

בישול ישראל

בישול ישראל הוא בישול שנעשה ע"י יהודי או בפיקוח של יהודי, ואילו בישול שנעשה ע"י גוי נקרא בישול נוכרי.
חכמים גזרו לאסור אכילת כל תבשיל חשוב העולה על שולחן מלכים שבושל על ידי גוי, כאשר פעולת הבישול הייתה על ידי אש.
ישנם מספר טעמים באיסור – האחד, בשביל שלא יתרגלו לאכול אצל גוי ויצירת מרחק חברתי, ושנית, כדי שלא יבואו לידי חתונה והתחברות.
זאת משום שאוכל לא רק מענג אלא גם מקרב ויוצר אווירה נעימה, בטעמים אלו מוסבר כי החשש הוא שגויים ויהודים יתקרבו זה לזה וע"י זה יושפעו יהודים ויתחילו לנהוג כמנהגם ולהתבולל.

פת ישראל

פת ישראל הוא מיני מאפה שנאפו ע״י יהודי או שיהודי היה חלק מתהליך האפייה של המאפים.
מאפה שנאפה ע״י גוי נקראת פת נוכרי ואסור לאכול ממנה, יוצא מן הכלל הוא אכילת פת תעשייתית שלא בבית אישי, אם כי בכל אופן רבים נוהגים להחמיר שלא לאכול מאפה תעשייתי שנאפה במאפייה של גוי.

מה הבעיה לאכול במקום שאין לו כשרות ואומרים שהוא כשר?

לצערנו, לא ניתן לאמת שאכן המקום שבו אנו אוכלים כשר, משום שאיננו משגיחים ויודעים מה קורה במטבח ורכיבי המזון.
בנוסף, יכול להיות שבעל המקום אינו בקיא בדיני הכשרות כלל או שבעיקר חפץ בכסף שלנו ונושא הכשרות אינו באמת מעניין אותו.
התורה מצווה לעשות השתדלות לאכול כשר ובגלל שאיננו יכולים לעשות אותה בעצמנו, אנו נצרכים לסמוך על גוף כשרות רשמי שנותן השגחה במקום כהשתדלות מספיקה.
למרות שלפעמים ישנם תקלות ופספוסים בכשרות, הרי זו ההשתדלות שאותה אנו צריכים לעשות כדי לשמור על אכילה כשרה.

האם כדאי להקפיד על כשרויות של בד"צ?

כשרויות הבד"צ הינן השגחה נוספת על השגחת הכשרות של הרבנות, אותה חייבים לקבל מסעדות ומוכרי אוכל המציגים את עצמם כשרים עפ"י חוק.
בד"צים שונים נותנים השגחה ייתרה ונוהגים לדקדק יותר בדר"כ על מה שקורה במטבח, בפס הייצור וברכיבי המזון.
צדיקים, חסידים, וגדולי ישראל לדורותם מקפידים על הכשר מהודר, ובזמנים מיוחדים, כמו פסח, אף היו הולכים בעצמם כדי לראות שהכל תקין בכשרות המקום שמהם היו קונים מצות.
רבי נחמן בעצמו לימד את תלמידיו כמה חשוב לא רק לאכול כמו יהודי, אלא גם שכל מאכל יהיה כשר לכתחילה. 
ראוי ונכון לקנות מאכלים עם כשרויות בד"צ ולבדוק שאכן כשרות הבד"צ איכותית וטובה.

הציעו לי אוכל בבית שאיני יודע אם יש כשרות, מה עלי לעשות?

עלינו להתנהג בכבוד ולהעריך את המארח שמגיש בפנינו אוכל ובשום אופן לא לפגוע בו.
יש לנסות לדבר אל לב המארח ולהסביר לו כי איננו מעוניינים לאכול. בכל אופן, ניתן לאכול מאכלים שבאו מקופסה סגורה או מארז סגור בהנחה שלא עברו עיבוד מחודש או בישול כלשהו בבית המארח.
מומלץ להסביר למארח בעדינות, עוד טרם הפגישה, שאנו מעדיפים לא לאכול מחמת הקפדה ושמירה על כשרות ולא מדובר על משהו אישי כנגדו. 

הידעת?

איסור אכילת מאכל לא כשר אינו בגדר ״ייהרג ובל יעבור״ (מקרה בו עלינו למות ולמסור נפשנו בשביל לא לעבור על איסורי תורה ספיציפיים בשום אופן) אמנם רבים מעם ישראל לאורך הדורות מסרו נפשם גם על אכילת מאכלים לא כשרים בשעה שבה ניסו להשמיד אותם.