מהי מצוות כיבוד הורים?

מצוות כיבוד הורים היא מצווה בה הבנים והבנות חייבים לנהוג בהוריהם ביראה וכבוד כראוי.
מצווה זו אנו לומדים בספר שמות (כ, יב): "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ", וכן בספר ויקרא (יט, ג): "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ".
בנוסף, מלמדים חכמים במסכת קידושין (ל, ב): "שלושה שותפים יש באדם, הקב"ה אביו ואמו, בזמן שאדם מכבד את אביו ואמו, אומר הקב"ה: מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכיבדוני".
מצווה זו, למרות שהיא שכלית ומובנת לכל, היא עדיין מצווה שאנו עושים אותה ללא קשר לוגי והגיוני, בשביל שגם בזמנים שבהם הצורך לכבד הורים מתנגש עם ההיגיון או הצרכים שלנו, נזכור שזו היא מצווה כרצון ה׳.

למה מצוות כיבוד הורים חשובה כל כך?

מצוות כיבוד הורים היא מצווה גדולה מאוד משום שהיא מחייבת אותנו להכיר טובה ולהודות להורים שגידלו ורוממו אותנו.
בנוסף, העידו חכמים במסכת נידה (לא, א): "שלושה שותפים לו לאדם הקב"ה, אביו ואימו" ועל כן יש לכבד ההורים כי משום כך מכבדים כך את בורא עולם.

אם יהודי אינו מקיים מצווה זו הוא כופר בטובה, מה שמעיד גם שאינו יכול לתת מעצמו למען העולם, משום שאם את הוריו הוא אינו מכבד, משום שהוא שקוע בעצמו, ממילא הוא לא ידע לתת ולהיטיב לאנשי העולם הרחוקים ממנו. תיקון העולם ונתינה היא אחת מהמטרות שלשמה הגיעה הנשמה שלנו לעולם. חוסר הכרת הטוב היא אחד מהדברים השנואים ביותר לקב״ה.
במקביל, מי שאינו מכבד את הוריו, מונע את ההמשך הטהור של שרשרת הדורות אלא גם שאינו מכבד את המסורת והדרך הטהורה של האבות, שבזכותם הגיע לחיות היום.

איך מקיימים כיבוד הורים?

מצוות כיבוד הורים מתחלקת ל-4 חלקים כללים:

1. כיבוד הורים
– לעזור להורים במטלות הבית והכנת אוכל ושתיה
– לעזור להורים בעניין הלבשה
– לקום בשעה שההורים נכנסים ויוצאים מהחדר והבית- הוראות נוספות

2. יראת (מורא) ההורים 
– לא לפגוע בכבודם
– לא לקרוא להם בשמותיהם הפרטיים
– לא לשבת במקומם בבית, בבית הכנסת, בעבודה וכו׳.
– לא לסתור את דבריהם
– לא לעמוד במקומם

3. לא להכות את ההורים

4. לא לקלל את ההורים

מחילה על כיבוד הורים

הורים יכולים למחול על כבודם, כלומר, לוותר על מעשים ומנהגים מסוימים של כבוד כלפיהם, כמו לדוגמה לעמוד כשנכנסים ויוצאים מהחדר ובכך הילדים פטורים, אך חייבים להמשיך לכבד את ההורים ככול הניתן בדברים שכן דורשים מהם.

שמיעה בקול ההורים

עיקר מצוות כיבוד הורים הוא במה ששומעים בקול ההורים ועושים רצונם לשם הנאתם האישית, אולם לא חייב לשמוע לקול ההורים במידה והם מבקשים דבר לטובת הבן עצמו.
לדוגמה, אבא שמבקש מבנו לאכול עוד סלט בארוחה לשם בריאותו, הבן איננו חייב בכך, שכן אין זה עונג האב עצמו, אולם אם יאכל הרי משמח בזה את ההורים.

דוגמה נוספת, הבן רוצה ללמוד כתיבת סת"ם (ספרי תורה ומזוזות) ואילו ההורים רוצים שהבן ילמד היי-טק. אין הבן חייב לשמוע בקולם, גם אם מפצירים בו, משום שאין לימוד המקצוע נוגע להם באופן אישי אלא לחייו האישיים של הילד.
יוצא דופן הוא במקרה שבו הילדים נמצאים תחת ההורים בביתם, שאז יש לסמוך על דעת ההורים שאם אומרים משהו להיטיב איתם יש לעשות כן וכל מקרה לגופו.  

לעבור על מצוות התורה בהוראת הורים

אין בשום אופן לשמוע לדעת ורצון ההורים כאשר מבקשים לעבור על אחת ממצוות התורה כמו חילול שבת, שלא ליצור קשר עם ההורה השני וכו', שנאמר ״כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ – מצוות כיבוד הורים היא משום ציווי ה׳, ולא ייתכן שע״י הכבוד אותו הם מקבלים מה׳ יגרמו לחילול ה׳ חלילה.

כיבוד הורים של ילדים נשואים

לפני החתונה של הילדים, הבנים והבנות שווים במחוייבותם לכבד את ההורים.
לאחר החתונה, בן נשוי צריך להמשיך לכבד את ההורים כמקודם, ואילו הבת אינה חייבת לכבד את הוריה כמו לפני הנישואין משום החשש שיביא לחוסר טיפול בילדים, חוסר בשלום בית, הזנחת הטיפול בבית וכו'. לכן היא אינה חייבת לסייע ולעזור כמקודם.
אמנם, במידה והילדים בגרו ואין חשש יותר שהדבר יפגע באחד הדברים החשובים של ביתה, יש לה לעזור ולסייע כמיטב יכולתה.

עמידה בפני הורים ומחילה על כבודם

כאמור, כל בן ובת חייבים לעמוד בפני הוריהם כאשר הם נכנסים לבית או לחדר.
אמנם, במידה וההורים מחלו על כבודם, כגון שלא חינכו לעמידה בפני ההורים או שאמרו שמחלו מראש – אין חייב לעמוד.
כל זאת רק בעניין שנכנסים ללא מטרה לדבר ולגשת לשם דיבור וקבלת תשומת לב אישית, אך כאשר באים ההורים לדבר עם הילדים באופן פרטי, חייבים לעמוד בכל אופן, גם אם מחלו על כבודם.
כשיש ספק – יש לשאול את ההורים אם מחלו על כבודם או לא.
גם במקום בו יש אנשים זרים, יש לעמוד בפני ההורים.

הזכרת שם ההורים

הזכרת אבי / אימי לפני שמם
– ככלל, אין להזכיר שם ההורים בפניהם ושלא בפניהם משום מורא הורים.
לדעת עדות ספרד, ניתן לומר "אבי (שמו של האבא / אמא) אמר … " ואין זה נחשב לחוסר בכיבוד הורים משום שמזכיר "אבי" או "אימי"
לדעת עדות אשכנז, אין לומר שם האבא או האמא כלל, משום שהתואר המכבד בלבד הוא אבא או אמא ללא הזכרת שמם.
מכל מקום, כאשר נשאלים מה שם ההורים, לכלל העדות, אין בעיה לומר "שם אבי / אימי הוא …"

הזכרת שם האבא והחבר באותו שם בפניהם 
– במידה ויש לנו חבר ששמו כמו שם אבא שלנו, אם השם ידוע כמו משה, יעקב, יצחק וכו' – אין לפנות לחבר בשמו אלא באופן אחר משום שנראה כאילו פונה לאבא בשמו הרגיל, שלא כדרך כבוד. אם החבר נמצא לידינו ואבא לא לידינו – אין כל בעיה להזכיר שם החבר.
במידה ושם ההורים  ושם החבר אותו שם אך שמם נדיר כמו אביהוא, אבינר, אור – פז וכו' – אין לקרוא גם בפני החבר בשמו אלא ישנה מעט מאמירת שם חברו.

הזכרת שם הילד כשם הסבים והסבתות בפניהם
אם שם הילד כשם הסבא או הסבתא, אין לקרוא לילד בשמו המלא כשהם לידו, אלא ישנו לשם חיבה. כל זאת אם אינם רוצים שיקראו בשמם המלא ליד הילד, אך אם מוותרים לקרוא בשם המלא של הילד לידם – מותר.
ליד אנשים זרים יש להקפיד לא לקרוא לילד בשמו ליד הסבתא או הסבא.

הערת ההורים משנתם

להלכה, אין להעיר את ההורים משנתם במידה ובוודאי יגרם להם צער מכך, והכוונה כשיודע שיעדיפו לישון על פני הפסד של דבר מסוים, אמנם, אם יודע בוודאות שאם לא יעיר אותם יהיה להם צער מזה כמו הפסד כספי או צער לאחד מבני המשפחה, וכל שכן כשביקשו במפורש קודם לכן שיעיר אותם, יש להעיר את ההורים כרצונם.
כך לדוגמה, אם אבא רוצה שבנו יעיר אותו בשביל תפילת ערבית כשהלך לישון שנת צהריים.
אם יש ספק בעניין הצורך להעיר אותם, ישתדל להעיר אותם ע"י מישהו או גורם אחר.

עזרה להורים מבוגרים

יש לעזור להורים מבוגרים בצרכיהם האישיים, אם צריכים לכך: האכלת ההורים, הלבשת ההורים, סיוע בהליכה, עזרה בניקוי הבית, קניית מזון ובגדים, עזרה בזמן מחלה וכו'.

הפסד עבודה בעבור כיבוד הורים

מצווה לעזור ולהשקיע זמן עבור הורים שצריכים עזרה, גם אם זה בא על חשבון משפחה וקצת זמן מהעבודה, כל עוד לא יפטרו את הבן או הבת מהעבודה.

ביקור הורים

מצווה לפנות זמן עבור ההורים כדי לעזור ולהיות בחברתם כשהם חולים או אינם יכולים לעשות דברים בעצמם, אמנם, אין הבן חייב להגיע אם מבקשים ממנו להגיע כדי לשמח אותם כשהם מסתדרים לבד אלא רק בזמן שהם זקוקים לו בפועל.
בוודאי ראוי לבוא לבקר את ההורים מעת לעת בשביל לראות בשלומם.

תמיכה כלכלית ושימוש בכסף ההורים

הורים שמבקשים מבנם לקנות דברים, אין חובה לבן לשלם עבורם אם יש ברשותם כסף לשלם בעצמם, אמנם, אם אין ביד ההורים מספיק כסף לדברים הבסיסיים כמו אוכל, בגדים וכו', יש להם לילדים לעזור להורים, גם אם יצטרכו לחסוך על חשבונם או לרדת ברמת חייהם. אם אין לילדים כסף לעזור להורים, יש להם לאסוף צדקה לשם כך.
אין חובה לילדים לפרנס את ההורים אם החליטו שהם לא יוצאים לעבוד כי הם רוצים לחסוך או לחיות בדוחק.

כיבוד ההורים במזון

אמרו חכמים, נאמר (שמות כ, יא): "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ", ומיד לאחר מכן נאמר (שמות כ, יב): "לֹא תִּרְצָח", מדוע נסמכו מצוות אלו זו לזו? ללמד שאם יש לו לאדם מזונות בתוך ביתו, ואינו מהנה בהם את אביו ואת אמו, כאילו הוא רוצח כל ימיו לפני המקום, לכך נאמר "כַּבֵּד" ולאחריו "לֹא תִּרְצָח" (ילקוט שמעוני ואתחנן תת"ל).

חובת מגורים ליד ההורים

ככלל, על הבנים לגור ליד ההורים על מנת לא להימנע ממצוות כיבוד הורים.
במקביל, ישנם סיבות מסוימות שבגללם כן יכול להתרחק ממקום המגורים של הוריו כמו: עבודה ופרנסת ביתו, לימוד תורה במקום רחוק יותר, חינוך תורני טוב יותר לילדיו.
לכל סיבה אחרת, יש לשאול את הוריו לרשות להתרחק מהם.

הורים בדירת בני הזוג

אם ההורים מבקשים לגור בבית ילדיהם, מצווה גדולה היא להכניס לביתם, אמנם, כל זאת רק במידה והאישה תסכים לכך. וכן להיפך אם מדובר בהורי האישה, הגבר צריך להסכים גם כן. אם ברור שיעלו בעיות כמו קושי כלכלי, צפיפות, בעיות בשלום בית וכו' – אם אין הסכמה מהצד השני, יש לילדים לדאוג להוריהם לבית אבות ואף לבוא לעיתים קרובות מאוד, עד כמה שצריך, ואפילו לישון בביתם, בשביל לעזור ולטפל בהורים.

ביטול תנאי שידוכים בעבור מגורים ליד הוריו

דוגמה: חתן, שמקום מגוריו בדרום, המתכוון להינשא לאישה שמגוריה בצפון, ומוצב בפניו תנאי שאם לא יגיע לגור איתה בצפון יתבטל השידוך – רשאי הבן להחליט כרצונו.
אם בוחר ללכת מחוץ לעיר, יהיה צריך לבקר ולעזור להוריו בדרום. ואם יזדקקו לו ממש, יהיה חייב לנסוע אליהם, כל זאת כשאין נפגעת פרנסתו. 

עד איפה מגיע כיבוד הורים?

כיבוד הורים נוהג בכל ההורים, כולל בהורים שמתייחסים ומפגינים חוסר כבוד וביזיון כלפי הילדים. כך נפסק להלכה: היה הבן לבוש בבגדי חמודות, ויושב בראש הקהל, ובאו אביו ואמו וקרעו את בגדיו, והכוהו על ראשו, וירקו בפניו – לא יכלים אותם, אלא ישתוק ויירא מן מלך מלכי המלכים שציווהו לירא מפניהם (שולחן ערוך, יורה דעה, רמ, ג)
המצווה לכבד את ההורים היא בשל הציווי עצמו ולא ממניע של היגיון בלבד, לפיכך כל אחד צריך לכבד את הוריו לא משנה כמה טובים או גרועים הוריו.

תביעת ההורים בבית דין בגלל ממון וכסף

הורים שגרמו נזק ממוני וכספי לאחד הילדים, יכול הבן לתבוע את ההורים בבית דין, עם כל הכבוד הראוי להם במהלך הדין, על מנת להשיב את הנזק והחוסר שעשו ההורים ואין בזה משום חוסר כיבוד הורים.

הורים רשעים ובעלי עבירות

נחלקו הפוסקים האם יש לכבד הורים חוטאים, מרשיעים ובעלי עבירות.
לדעת השולחן ערוך, רבי יוסף קארו, יש לילדים לכבד בכל אופן את ההורים.
לדעת הרמ"א, רבי משה איסרליש, אין חובה לכבד הורים רשעים ובעלי עבירות, שפוגעים באנשים ועושים עבירות להכעיס. אמנם כיום, כשחלק גדול של ההורים נחשב "תינוקות שנשבו" ולא יודעים תורה והלכה, ועוד שבאופן כללי נוהגים בנימוס ודרך ארץ לשאר האנשים שסביבם, יש להמשיך ולכבד. בכל אופן, גם אם ההורים רשעים וחוטאים גדולים אין להעליב ולגרום צער להורים.

הורים שנשתבשה דעתם

הורים שנשתבשה דעתם והשתגעו, חייב להמשיך לכבדם, באהבה ובכבוד ככול הניתן. במידה והמצב חמור כל כך שבאים לידי מריבה עם ההורים – אם יכולים להסתדר לבד, כמו במזון ובגדים, ניתן להמעיט מהביקורים ולבקש ממישהו אחר שיסייע.
במידה ואין ההורים יכולים להסתדר בכוחות עצמם, במידה ויכול למצוא טיפול או מקום סיעודי לשכן אותם שם, יכול לעשות כן.
אם אין בידו מספיק כסף, יש להמשיך לכבד את ההורים עד כמה שניתן.

מכות הורים לילדים

למרות שבעבר היו ההורים מחנכים את ילדיהם גם באמצעות מכות, כיום יש להמעיט לחלוטין וככול הניתן בעניין זה, שכן הילדים בדורנו אינם סובלים ומכילים מכות, ואינם מקבלים רושם של רצון לכבד את הוריהם בשל כך.
בעבר, בזמן שבית דין היה קיים, היו מענישים ומנדים את האב על שהכה את בנו מפני שעבר על איסור "ולפני עיוור לא תתן מכשול" משום שבוודאי ע"י זה מכשיל האב את הבן בנטירה כלפיו על מה שעשה לו. 

לכבד ההורים במחשבה ומעשה

במצוות כיבוד הורים יש לכבד ההורים לא רק במעשה אלא גם במחשבה, והכוונה שלא נחשוב בליבנו מחשבות רעות וגסות של זלזול וחוסר כבוד על ההורים בלב.
כמו כן, גם אם רואים חטאים, עוונות ונקודות רעות בהורים, שקורות במציאות ממש, יש לדון את ההורים תמיד לכף זכות, על דרך שנאמר על כל יהודי: ״בצדק תשפוט עמיתך״ (ויקרא יט, טו) וכן כמו שנאמר (אבות א, ו) ״הוי דן את כל אדם לכף זכות״ כפי שהאריך רבי נחמן רבות בעניין זה בספר ליקוטי מוהר״ן, רפב, שיכול לפעול שידונו אותם לכף זכות אף בשמים ויזכו בסופו של דבר לתיקון.

הורים המחייבים את הבנים בניתוק קשר עם בני משפחה או זרים

פסק ה'שולחן-ערוך' (יורה דעה רמ, טז): אב שציווה את בנו שלא ידבר עם פלוני, והבן רוצה להתפייס עמו מיד, אין לו לחוש לדעת אביו. מפני שאסרה התורה לשנוא או להתנהג בשנאה כלפי שכן או קרוב, אלא להתייחס אל כולם באהבה, שנאמר (ויקרא יט, יז-יח): "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ… וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'" ולכן אסור לבן לשמוע בקול הוריו.

התנגדות הורים לחתונה

במידה והבן או הבת בחרו עם מי הם רוצים להתחתן וההורים מתנגדים קשות ובאופן תקיף, גם אז אין ביד ההורים לכפות על ילדיהם מטעם כיבוד הורים שלא להתחתן עם בחיר/ת ליבם. ממילא, עפ"י הלכה זו יש להורים לכבד את הבחירה של ילדיהם מבלי להגיע למציאות קשה של מריבות וצרות ולפעול בדרכי נועם, ייעוץ ושיחה מכובדת.

גם אם ההורים מאיימים בניתוק קשר – אין לילדים חיוב לשמוע בקולם ובכל אופן יש להתייעץ במצבים חמורים אלה עם רב כיצד לנהוג כדי לשמר כיבוד הורים.

הורים גרושים המבקשים לא ליצור קשר עם האב או האם

בן שאחד מהוריו ביקשו ממנו לא ליצור קשר עם הצד השני, לדוגמה, כשהאם ביקשה לא ליצור קשר עם האב – אין לבן להקשיב לה משום שהבן חייב גם במצוות כיבוד האב ולא רק האם. גם אם האמא תפגע קשות כי גידלה אותו ולא אביו, בכל אופן יש לבן ליצור קשר עם האב, והכל בדרכי נועם.
יש להסביר לאם שהדבר לא יגרום להורדת הערך או הקשר שלה איתו.
מותר לילדים להסתיר מהאמא את הקשר עם האבא, וכן להיפך, וכפי שאמרו חכמים במסכת יבמות (סה, ב) "מותר לשנות מן האמת מפני השלום".

יצירת קשר חדש עם הורה בנתק

אם ידוע שחידוש קשר עם האב או האם יצור מריבות, יש לנהוג בזהירות יתרה וליצור מרחק נכון ובריא שעדיין משמר קשר מכבד, שהרי מעניין כיבוד הורים עדיין חייב בכיבוד הוריו גם אם ניתקו איתו קשר, וראה בחלק הקודם.

טיפול רפואי להורים, סבים וסבתות ע"י הילד הכרוך בהוצאת דם

טיפול רפואי עבור ההורים, שנעשה ע"י אחד מהילדים, הכרוך ביציאת דם, כמו לדוגמה זריקה או ניתוח – לכתחילה, אינו יכול לעשות כן ויש לתת לרופא או מישהו אחר לעשות זאת במקומו. גם אם ההורה מבקש שבנו יעשה זאת, אין לו לעשות כן.
בדיעבד, רק כשאין שום ברירה אחרת, ואין מי שיבצע את התהליך הרפואי הכרוך בהוצאת דם חוץ מהילד, יכול לעשות כן.
גם בעניין זריקה, שהינו תהליך רפואי פשוט, ולמרות זאת כרוך בו הוצאת דם, לכתחילה יש לעשות בידי מישהו אחר, ואם אין בכלל מישהו אחר שיכול לעשות זאת, בדיעבד מותר.
נכדים יכולים לערוך טיפול רפואי לסבא וסבתא הכרוך בהוצאת דם, שכל עניין האיסור והזהירות הוא בהורים דווקא.

כיבוד הורים מאמצים

מצוות כיבוד הורים חלה במקור על כיבוד ההורים הביולוגיים (המקוריים של הילד), אולם אם גדל הילד אצל הורים מאמצים, לא שייך בהם כיבוד הורים, אבל בוודאי ללא ספק שייך הכרת הטוב של הילד המאומץ למאמצים כאילו היו הוריו הביולוגיים ממש.
לפיכך, הבן המאומץ צריך לנהוג בכיבוד ומורא הורים על כל המשתמע – לעזור במידה וצריכים עזרה כמיטב יכולתו, ללוות אותם בחולי ולסעוד אותם אם צריך, וכן לאחר פטירתם לדאוג לקבורה מכובדת ולומר קדיש.
אם צריכים לעבור תהליך רפואי הכרוך בהוצאת דם, יכול לערוך להם את התהליך הרפואי.

כיבוד ילד מאומץ להוריו הביולוגיים (המקוריים)

ילד מאומץ, שכעת נודע לו מהוריו הביולוגיים, מצווה לכבדם כרגיל.
גם אם נמסר לאימוץ מתוך אירוע טראגי ונגרם לילד סבל עמוק בנפש או בגוף, עדיין צריך לכבדם. יש לזכור כי מצוות כיבוד הורים אינה תלויה באם ההורים גידלו או נטשו אלא מתוקף היותם הוריו, שילדו אותו ובזכותם הוא נמצא בעולם, גם אם חייו התקלקלו, חייב לכבדם.
בזה שנותן כבוד להוריו המקוריים מכיר בעצם קיומו בעולם וממילא יכול לרכוש כבוד והערכה עצמית על ידי זה.

יחס גר להוריו הביולוגיים

מרגע שנתגייר כהלכה, נחשב כ"קטן שנולד" ואינו חייב לכבד ההורים.
אולם מכל מקום בוודאי אסור לו להיות כפוי טובה כלפיהם ולא להכות אותם.
אם חולים – יש לו לטפל בהם, ואם ירצו, יכול לבקש מגבאי בית הכנסת לומר 'מי שבירך' לרפואתם. וכן לאחר פטירתם, יאמר עליהם 'אשכבה' ו'קדיש יתום' – ויש לשים לב שלא נראה כמעשה ליצנות שהרי הציבור לא תמיד מודעים להלכות מיוחדות כאלה ומומלץ להתייעץ ברב באופן העשייה.

כיבוד סבתא וסבא

מצווה על הילדים (נכדים) לכבד את הסבים והסבתות שלהם, אולם כיבוד ההורים קודם לכיבוד הסבים והסבתות. למעשה, כיבוד הסבים והסבתות אינו כמו זה שצריך לתת להורים – כך לדוגמה, הנכדים לא חייבים לסייע לסבא והסבתא בכל מה שירצו ויבקשו, כמו אם הם חולים, מבקשים להלבישם וכו' ועיקר החיוב הוא בילדים (הורי הנכדים).
בניגוד לזה, יש אומרים שכיבוד סבים וסבתות צריך להיות כמו כיבוד הורים ממש, אלא שיש להקדים ההורים לפני הסבים והסבתות.

כיבוד הורים חורגים מנישואין שניים

הילדים חייבים לכבד את אשת אביו (אמא חורגת) למרות שאינה אימו המקורית, שנאמר (שמות כ, יב): "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" –
למדו חכמים שהמילה 'אֶת' באה לרבות את בן זוגם, שאם ההורים התגרשו או התאלמנו, והאבא התחתן עם אשה אחרת חייב הבן לכבדה, שנאמר: "אֶת אָבִיךָ" אף את אשת אביך. וכן להיפך, אם אימו התחתנה עם בעל אחר, חייב הבן לכבד את בעלה (אביו החורג), שנאמר: "וְאֶת אִמֶּךָ", אף את בעל אמך.

כיבוד אחים גדולים בא מכיבוד הורים

למדו חכמים במסכת כתובות (קג, א) שתוספת ה'ו' במילים 'וְאֶת אִמֶּךָ' באה לרבות שצריך אדם לכבד גם את אחיו הגדול. אין הבדל אם מדובר באח גדול מצד האב או מצד האם.

עצה!

הורים רבים מתלוננים על כך שילדיהם לא מכבדים אותם, אחת הסיבות היא משום שהילדים מעולם לא ראו את הוריהם מכבדים את ההורים שלהם (סבא וסבתא), על כן יש לדאוג שהילדים יראו איך לקחת דוגמה לכיבוד הורים מההורים עצמם בשעת מעשה.