מהו יום טוב?

יום טוב הוא יום החג הראשון של מועדים שונים בשנה.
ביום מיוחד זה אנו שובתים מעבודה ומלאכה בדומה לשבת ומתרכזים בשמחת החג כמו סעודות, לימוד תורה, תפילה וזמן עם המשפחה כמו שכתוב ״וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ״ (דברים טז, יד)

מתי חל יום טוב?

הימים בהם חל יום טוב הם:
א׳ – ב׳ תשרי – ראש השנה
ט״ו תשרי – חג סוכות
כ״ב תשרי – יום שמיני עצרת ושמחת תורה
ט״ו ניסן – חג פסח
ו׳ בניסן – חג השבועות

מה הם מנהגי יום טוב?

• שמחה
• קניית מתנה לאישה
• בגדי חג
• הדלקת נרות
• קידוש וסעודות
• קריאה בתורה, הלל ומוסף
• שביתה ממלאכה
• הדלקת נר מבעוד יום

שמחה!

יום טוב הוא יום חג ועל כן עלינו לשמוח ולשמח את בני משפחתנו והחברים בזמן החג, כמו שכתוב: ״וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ״ (דברים טז, יד)

נוהגים לשמוח בשתיית יין בחג, כנלמד במסכת פסחים:
״תניא רבי יהודה בן בתירא אומר: בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר שנאמר "וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלקיך", ועכשיו שאין בית המקדש קיים, אין שמחה אלא ביין, שנאמר "ויין ישמח לבב אנוש"״

קניית מתנה לאשתו

הבעל מצווה לשמח את אשתו בחג ע״י קניית בגדים שישמחו אותה, כנלמד במסכת פסחים:
״שנאמר "ושמחת בחגך", במה משמחם? ביין. רבי יהודה אומר: אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן. אנשים בראוי להם – ביין, ונשים במאי? תני רב יוסף: בבבל – בבגדי צבעונין, בארץ ישראל – בבגדי פשתן מגוהצין.״

בגדי חג

לובשים בגדי חג יפים וחגיגיים על מנת לכבד את החג ולקבל אותו בשמחה.

הדלקת נרות וברכת שהחיינו

הנשים נוהגות להדליק נרות ולברך.
מדליקים לפני כניסת השבת אם חל החג בשבת, או בתוך החג אם חל ביום חול ע״י אש שהודלקה לפני החג.
על נרות אלו תברך:

ברוך אתה ה׳, אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של (שבת) ויום טוב.

ברוך אתה ה׳, אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

במהלך הקידוש לא תענה אמן אישה שהדליקה נרות לחג ובירכה כבר ברכת שהחיינו.

קידוש וסעודות

מברכים ואומרים קידוש בלילה וביום כפי שמובא בסידורים, בנוסף, בלילה מברכים ברכת שהחיינו בקידוש.
הנשים מברכות ברכת שהחיינו בזמן הדלקת נרות.
לא מברכים ברכת שהחיינו ביום טוב אחרון של פסח.

מצווה לעשות שתי סעודות, האחת בליל החג והשני ביום החג, עם לחם ומאכלים טעימים ומענגים לגוף שכן זהו דרך שמכבדים יום טוב. נוהגים לשלב יין בסעודות החג.

קריאת התורה, הלל ומוסף

מתפללים שחרית, מנחה, ערבית ומוסף בנוסח המותאם ליום טוב כמובא בסידורים לחגים.
מוצאים ספר תורה וקוראים פרשה המיוחדת לאותו יום של חג, ובמפטיר קוראים את פרשת קרבן המוסף של אותו יום.
בכל יום טוב שאינו חל בשבת עולים לתורה חמישה קרואים ואחד נוסף למפטיר והפטרה.

הדלקת נר מבעוד יום

ביום טוב ניתן לבשל אך אסור להדליק אש חדשה, לכן נדליק נר שדולק לאורך זמן כאש קיימת במהלך החג, כך שבמהלך החג אם נרצה להדליק אש נוכל לקחת מהאש הקיימת שהדלקנו לפני יום טוב.

מה מותר ואסור ביום טוב?

יום טוב דומה מאוד לשבת בכך שאיננו עושים בו מלאכות האסורות בשבת, אולם ביום טוב בשונה משבת, מתירים לעשות מלאכות שהם צורך נפש כלומר, מלאכות הנצרכות לשמחת החג ולהכנת אוכל לכבוד החג –

מלאכות צורך נפש
מלאכות אלו מותרות ביום טוב לצורך הכנת אוכל ועונג החג שהן צורך היום טוב:
שחיטה, ברירה (הפרדת אוכל מפסולת), לישה, אפייה ובישול.

הוצאה מרשות לרשות
מותר להוציא דברי מאכל וכלי מאכל ממקום למקום, כמו מבית לבית.

הבערה וכיבוי אש
מותר להבעיר אש בגז או במנגל וכו׳ לצורך הכנת סעודות לכבוד החג, שכן זה חלק מעניין אוכל נפש, אולם, צריך להדליק מאש שהייתה קיימת, לשם כך ניקח מהאש שהדלקנו לפני החג ואיתה נדליק את הגז, המנגל וכו׳.

בנוסף, אי אפשר לכבות את האש כמו ביום רגיל, שכן הכיבוי לא נעשה בשביל יום טוב אלא מנוחות וחוסר שימוש לכן, באמצעות סיר או פינג'אן נשים מים שמגיע עד קצות הכלי, כך שבמהלך החימום המים ירתחו ויבעבעו באופן שהמים יזלגו ויכבו את האש – אמנם יש לזכור כי חייב להשתמש במים אלה לצורך מאכל או צורך אחר לכבוד החג, כמו לדוגמה להכין ביצים קשות או מים חמים למשקה חם.

החמרה באיסורי דרבנן
ביום טוב מחמירים יותר במלאכות ואיסורים שנקבעו להלכה מדרבנן (חכמים) כמו מוקצה. 

האם מותר להכין אוכל ביום טוב לכבוד שבת קודש שבאה אחריה? 

ההלכה פוסקת כי אין להכין מקודש אל קודש כלומר, אין להכין אוכל בכל צורה שהיא ביום טוב לכבוד השבת שבאה לאחר מכן.
מאחר ולפעמים מגיע שבת לאחר יום טוב וקשה להכין את צרכי שבת עוד לפני יום טוב, שהרי גם לכבוד יום טוב טורחים בהכנות ונוצר עומס, תיקנו חז״ל את ׳עירוב תבשילין׳ .

בעירוב תבשילין אנו מניחים מאכל מבושל (כמו ביצה, בשר, דגים וכו׳) לכבוד השבת בערב יום טוב כאות לכך שהתחלנו להכין את צרכי השבת עוד מלפני כן, וממילא כל שאר ההכנות לשבת בתוך יום טוב הינם רק המשך לכך.
מי שלא עשה עירוב תבשילין קודם לכן, לא יכול עפ״י הלכה להכין אוכל לכבוד שבת ביום טוב וצריך לשאול רב מה עושים בדיעבד.

סדר עירוב תבשילין

יש להניח את המאכל (העירוב) במקום מסוים ולברך:
"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו, על מצוות עירוב".
אחר כך יאמר את הנוסח שתקנו חז"ל בלשון ארמית, ואם אינו מבין בלשון ארמית, יאמר את הנוסח שבלשון הקודש:

נוסח העירוב בארמית: "בדין עירובא, יהא שרי לנא לאפויי, ולבשולי, ולאדלוקי שרגא, ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת".נוסח העירוב בלשון הקודש: "בזה העירוב, יהיה מותר לנו לאפות, ולבשל, ולהדליק את הנר, ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת".

ראוי שבעלת הבית תשמע את הברכה והנוסח שנאמר, משום שעיקר העירוב נעשה בשבילה שעוסרת בצרכי הבית והבישול. גם אם לא שמעה יכולה להכין אוכל כרגיל.

מהו יום טוב שני של גלויות?

בשנים עברו היו נוהגים בית דין לעבר את החודש (לקבוע את יום תחילתו) כל פעם מחדש, אולם מחמת שיהודים רבים גרו בחו״ל, לא היו יכולים לקבל את הידיעה בזמן והיה נוצר ספק לגבי תחילת יום טוב. משום כך, חז״ל קבעו שכל יהודי שגר בחו״ל צריך לחגוג יום טוב יומיים.

יוצא מכאן שבכל התאריכים בהם יש יום טוב צריך לחגוג יומיים, ימים אלה נראים ״יום טוב שני של גלויות״. למרות שבימינו ידוע לכל תאריכי החודשים בפועל, משום שהלל האחרון קידש את ראשי החודשים ותיקן לוקח קבוע, בכל זאת הלכה זו נשמרה מחמת החשש שמא שוב יאבדו עם ישראל את הסדר.
ימי ראש השנה נחגגים יומיים ולכן ממילא לא עושים יום טוב שני של גלויות, וכן יום כיפור אינו יומיים מחמת פיקוח נפש.

כיצד מבדילים ביציאת יום טוב?

במוצאי יום טוב שחל ביום חול, בסדר ההבדלה נאמר את תחילת נוסח ההבדלה (ויש שאינם אומרים), מיד לאחר מכן נברך על היין ונסיים בברכת המבדיל בין קודש לחול.
במוצאי יום טוב שחל בשבת נאמר את סדר ההבדלה כרגיל.