מהו טו בשבט?

טו בשבט הוא תאריך עברי, ה- 15 בחודש שבט, שבו מציינים את ראש השנה לאילנות.

מה הם מנהגי טו בשבט?

– סדר טו בשבט ואכילת פירות יבשים וחיים כאחד.
– לא אומרים ׳תחנון׳ (חלק בתפילה לאחר תפילת ׳שמונה עשרה׳ בו אנו מבקשים רחמים על מעשינו) בתפילת שחרית ומנחה של אותו יום וכן לא במנחה שביום לפני טו בשבט.
– לא אומרים הספד על המת.
– הנוהגים לעשות תענית ביום החופה לא עושים תענית כלל, אך כן ביום שלפני כן.

מה העניין של טו בשבט?

ט״ו בשבט מייצג את תחילת השנה החקלאית החדשה שהוא ראש השנה לאילנות, מה הכוונה?
התורה מלמדת על מספר מצוות הנוגעות בעצים ופירותיהם כמו ערלה, מעשר עני או מעשר שני, ועליהם חלים דינים שונים הבאים למעשה החל מהשנה החדשה הקוראת בתאריך ט״ו בשבט.

לדוגמה:

שימוש בפירות לצורך מצוות מעשר עני או מעשר שני שעניינה להוציא חלק בכמות עשירית (10%) מכלל הייבול לצורך נתינה לעני או לאכילה בקדושה בירושלים תלויה בט״ו בשבט ובזמן בהם גדלו

אם הפירות חנטו אחרי ט״ו בשבט של שנת תשפ״ו הם מעשר שני.
אם הפירות חנטו לפני ט״ו בשבט של תשפ״ו הם מעשר עני (משום ששייכים עדיין לשנת המעשר של תשפ״ה בפועל שהוא מעשר עני)

דין נוסף הוא שאין מעשרין מפירות שנה אחת על פירות שנה אחרת, וכן דינים נוספים.

סדר טו בשבט

נוהגים לכנס את המשפחה או חברים ולערוך סדר ט״ו בשבט בו מברכים על פירות העץ, טריים או יבשים, כאשר פירות הגדלו בארץ קודמים לפירות של חו״לֹ.
מברכים תחילה על פירות שנשתבחו בהם ארץ ישראל כפי שמובא בתורה – ״אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ (תמרים)" (דברים ח', ח')״
ולכן סדר אכילת הפירות הוא: חיטה, שעורה, זית, תמר, גפן, תאנה ורימון.

לסדר ט״ו בשבט צבעוני, מקורי ודברי תורה מעניינים – לחצו כאן.

שבעת המינים

ישנם 7 סוגי גידולים שבהם נשתבחה ארץ ישראל:

״אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ (תמרים)" (דברים ח', ח')

חיטה

הגידול המרכזי להכנת לחם, סמל לקיום בסיסי ולשפע.

הידעת?
נאמר בשיר השירים -'בטנך ערמת חטים'. הסבירו חז"ל: והלא ערימות של פלפלים ושל אצטרובילין יפות מהן, ולמה נמשלו ישראל לחיטין? אלא יכול אדם לחיות בלא פלפלים ובלא אצטרובילין, ואי אפשר לעולם לחיות בלא חטים. וכשם שאי אפשר לעולם ללא חטים, כך אי אפשר לעולם בלא ישראל (שיר השירים רבה ז).

ברכה על מאכלים העשויים מחיטה: המוציא / מזונות

שעורה

מזון פשוט יותר, שימש גם לבהמות; מסמל צניעות והישרדות.

הידעת?
הרואה שעורים בחלום סרו עוונותיו, שנאמר: 'וסר עוונך וחטאתך תכופר' (ישעיהו ו,ז). אמר רבי זירא: לא עליתי מבבל עד שראיתי שעורים בחלום (ברכות נז.)

ברכה על מאכלים העשויים מחיטה: המוציא / מזונות

יין (גפן)

מקור ליין ולשמחה, מסמל ברכה וחגיגיות.

הידעת?
ליין יש ברכה משל עצמו לעומת מאכלים אחרים, וחז״ל מלמדים כי "יין ישמח לבב אנוש" (תהילים קד, טו)

ברכה על יין: בורא פרי הגפן
ברכה על ענבים: בורא פרי העץ

זית

מקור לאור ולמשיחה, מסמל טהרה וחוכמה.

הידעת?
למה נמשלו ישראל לזית? מה זית אין עליו נושרים לא בימות החמה ולא בימות הגשמים – אף ישראל, אין להם בטלה עולמית לא בעולם הזה ולא בעולם הבא (ילקוט שמעוני ירמיהו רפט).

ברכה על זית: בורא פרי העץ
ברכה על שמן זית: ברכת שהכל / אם אוכלים אותו עם משהו נוסף ועיקר כוונת האכילה הוא בשביל השמן מברכים עליו בורא פרי העץ.

תמר

פרי מתוק ומזין, מסמל יציבות וחוזק.

הידעת?
כתמר, מה תמר זה אין לו אלא לב אחד (הגזע המרכזי צומח למעלה, ואינו מתפצל לענפים), אף ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים (סוכה מה ע"ב)

ברכה על התמר: בורא פרי העץ

תאנה

פרי מתוק ומשביע, סמל לשלווה ולביטחון.

הידעת?
"נוצר תאנה יאכל פריה" (משלי כז, יח). למה נמשלה תורה לתאנה? כיוון שרוב האילנות כגון הזית והגפן והתמר נלקטים כאחד, והתאנה נלקטת מעט מעט. כך התורה, היום לומד מעט ולמחר הרבה, לפי שאינה נלמדת לא בשנה ולא בשתים (במדבר רבה יב)

ברכה על התאנה: בורא פרי העץ

רימון

עתיר גרעינים, מסמל שפע וריבוי מצוות.

הידעת?
"כפלח הרימון רקתך" (שיר השירים ד,ג) – אל תקרי "רקתך" אלא "ריקתך" אפילו ריקנים שבישראל מלאים מצוות כרימון (עירובין יט ע"א).

ברכה על הרימון: בורא פרי העץ

טו בשבט שחל בשבת

בזמן שט"ו בשבט חל בשבת עדיף לאכול את הפירות לאחר ברכת המזון ולא לאחר הקידוש כדי שיאכל את סעודת השבת בתיאבון.
אין מברכים על פירות בתוך הסעודה (לפני ברכת המזון), אך לאחר הסעודה (אחר ברכת המזון) יש לברך עליהם.

האם צריך לברך שהחיינו על פרי חדש?

כן, בפרי חדש שטרם אכלנו במהלך השנה הנוכחית נברך ברכת שהחיינו.
לרשימת הפירות שעליהם ניתן לברך ברכת שהחיינו – לחצו כאן.

מה מברכים קודם – שהחיינו או ברכת הפרי?

לפי מנהג עדות ספרד יש לברך קודם העץ על הפרי, ואח"כ ברכת שהחיינו, ורק אז לאכול.
לפי מנהג עדות אשכנז נוהגים לברך על הפרי תחילה ואח"כ שהחיינו, ויש נוהגים לברך קודם שהחיינו ואח"כ את ברכת הפרי.

כי האדם עץ השדה

מועד זה שמכוון כולו על עצים נוגע גם בנו, בני אדם, כמו שנאמר ״כי האדם עץ השדה״.
האדם משול לעץ – גם אנחנו, כבני האדם, עוברים תהליך של גדילה, מביאים פירות לעולם בצורת משפחה, תורה, מצוות, מעשים טובים, ומיצוי הפוטנציאל האישי מהיכולות, הכישרונות והדברים הטובים שבורא עולם נתן לנו, ובכך מאירים את העולם ומשאירים בו רושם של אור אישי.
כמו העץ המשריש שורשים על מנת להיות יציב, גם אנו מבקשים ומתפללים להיות יציבים בעולם ברוחניות וגשמיות בעולם לא יציב ומתעתע מרוחות הזמן.
כמו העץ, גם אנו צריכים ׳השקיה׳ – טיפוח ותשומת לב, ע״י שמחה ואהבה שאנו נותנים ומקבלים, כך נוכל לגדול ולתת לנשמה שלנו לגדול ולתת אור לעולם.

מה המקור של טו בשבט?

ט״ו בשבט, המייצג את ראש השנה לאילנות, מופיע במקור במשנה, במסכת ראש השנה (א, א):
״אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם… בְּאֶחָד בִּשְׁבָט – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ.
במחלוקת זו נפסקה הלכה כבית הלל – ראש השנה לאילנות חל בט״ו בשבט.
בית הלל סוברים שיש לציין את את ראש האילנות בט״ו בשבט משום שבארץ ישראל עונת הגשמים מתחילה בתקופת חג הסוכות.
עד ט״ו בשבט כבר יורד רוב הגשמים שנגזרו לרדת באותה שנה – "ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה".

המלצה לטו בשבט

רבי נחמן הנהיג את מנהג ההתבודדות, שיחה מלב אל לב, עם עצמנו ובורא עולם במקום פתוח.
צאו לחורשה או מקום ירוק ופתוח מלא בעשבים, נסו לדבר עם בורא עולם במילים שלכם, בזרימה שלכם, בשמחה ובאהבה.
מנהג זה נקרא התבודדות.