מהו הושענא רבה?

יום הושענא רבה הוא היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
הזוהר מלמד את משמעות היום – "ביום השביעי של חג (סוכות) הוא סוף דין העולם ופתקים יוצאים מבית המלך." כלומר, יום זה הוא ׳שליחת׳ הדין שנחתם כל אדם ובריאה בעולם למעשה בעולם.

מצוות חיבוט ערבות

בזמן שבית המקדש בכל ימי חג הסוכות היו סובבים את המזבח עם ארבעת המינים פעם אחת. ביום זה היו עושים מצווה מיוחדת הנקראת ׳מצווה ערבה׳ בה לוקחים בנוסף עם ארבעת המינים ענף ערבה גדול והיו סובבים איתו את המזבח שבעה פעמים תוך שהיו מבקשים ואומרים – ׳אנא ה׳ הושיע נא׳ או לדעת התלמוד, ׳אני והוא הושיע נא׳.
טעם המצווה של חיבוט הערבה מתפרש לכמה טעמים –
הרב מרדכי יפה, בעל ספר ׳הלבוש׳, אומר שהטעם הוא משום שמחה ושעשוע כדרך שנעשה בשמחת בית השואבה ולהודות על הגשמים.
הגאונים אומרים טעם נוסף והוא משום שהערבה דומה לשפתיים שעל ידם מתפללים על המים ובחביטת הערבה באדמה אנו מרמזים שייתן את פה המקטרג בעפר, כדרך שנאמר בספר איכה ׳יתן בעפר פיהו, אולי ישי תקווה׳.

מה הם מנהגי הושענא רבה?

• זכר מצוות ערבה
• לימוד בליל הושענא רבה
• הושענות
• פרידה מן הסוכה

זכר מצוות ערבה

כיום, אע״פ שאין בית המקדש קיים, נוהגים לקחת אגודה של ערבות חדשות, בדר״כ כ- 5 ערבות, ועושים בהם את חביטת הערבות על הרצפה עם אמירת נוסח חביטת הערבות הכתובה בסידורים לסוכות.

לימוד בליל הושענא רבה

בליל הושענא רבה רבים בעם ישראל יושבים ללמוד תורה.
תחילת קוראים את ספר דברים ולאחר חצות הלילה קוראים את כל התהילים.

הושענות

בתפילת שחרית, לאחר אמירת ה׳הלל׳ נאמר את נוסח ההושענות המופיע בסידורים לסוכות יחד עם ארבעת המינים תוך שאנו מקיפים את התיבה שבעה פעמים בדומה למזבח ה׳.

פרידה מן הסוכה

לקראת אחר הצהריים, לפני שמסתיים החג ומתחיל חג שמחת תורה, נבוא אל הסוכה ונפרד ממנה, יש אומרים נוסח פרידה מהסוכה המופיע בסידורים.
בחג שמחת תורה לא יושבים וסועדים בסוכה.

חג שמח!