עֲבוֹדַת הַשֵּׁם – תקעו (קלג)
יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיָּמוּת אֶחָד בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַף־עַל־פִּי־כֵן מֵת בְּקִצּוּר יָמִים לְגַמְרֵי, כְּלוֹמַר מֵאַחַר שֶׁלֹּא הֵטִיב מַעֲשָׂיו, בְּוַדַּאי כָּל שְׁנוֹתָיו הָבֶל. אֵין צְרִיכִין רַק לִחְיוֹת אֲפִלּוּ מְעַט רַק שֶׁיִּהְיֶה יָפֶה וְנָאֶה "מֶע דַארְף מֵיין נִיט נָאר אַבִּיסְל שֵׁיין לֶעבִּין":
באדיבות באתר רבינובוק
