בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' וַיֵּשֶׁב תר"ה.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
יְקַבֵּל הַזֵּייגֶירִיל [הַשָּׁעוֹן], וְיִשְׁתַּדֵּל שֶׁיְּתַקְּנוּ אוֹתוֹ מִיָּד בְּאֹפֶן שֶׁיֻּחְזַר לְיָדִי הַיּוֹם עַל־יְדֵי ר' מוֹסֵר כְּתָב זֶה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָאִיר עָלֵינוּ אוֹר קְדֻשַּׁת חֲנֻכָּה הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וּבְחַסְדּוֹ יִשְׁלַח אוֹרוֹ וַאֲמִתּוֹ וְכוּ', נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ. גַּם יְקַבֵּל מִכְתָּבִים מִטְּשֶׁעהרִין וְיִמְסְרֵם לְהַשַּׁיָּכִים אֲלֵיהֶם, וְיָתֵר שַׂמְתִּי בְּפִי מוֹסֵר כְּתָב זֶה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְךָ מְהֵרָה בְּשִׂמְחָה
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה, לְר' נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר אֲנִי מַזְהִיר שֶׁיְּבַלֶּה הַיּוֹם אֵיזֶה שָׁעוֹת וְיַעֲמֹד עַל הַזֵּייגֶיר מַאכֶיר [שֶׁעָן] שֶׁיִּגְמֹר תִּקּוּן הַזֵּייגֶירִיל הַיּוֹם בְּכִי טוֹב, וְגַם אַתָּה תֵּלֵךְ עִמּוֹ וּתְבַקֵּשׁ מֵהַזֵּיגֶיר מַאכֶיר שֶׁיְּתַקְּנוֹ מִיָּד. וּמִן הַסְּתָם תַּעֲשׂוּ עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב, כִּי יְדַעְתֶּם כַּמָּה מֻכְרָח לִי הַזֵּייגֶיר בְּכָל שָׁעָה.
נָתָן הַנַּ"ל
הַשְׁמָטָה
(זֹאת נִמְצְאָה בִּכְתַב יָד שֶׁל מוֹהֲרַנַ"ת וְחָסֵר הַהַתְחָלָה וְהַחֲתִימָה)
מָה אֹמַר, הַדַּחֲקוּת וְהַמְּרִירוּת הָעוֹלָם שֶׁנִּשְׁמַע עַתָּה בָּעִתִּים הַלָּלוּ אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר עַל הַכְּתָב, כִּי רַע וָמַר, כִּי נָגַע עַד הַנֶּפֶשׁ. כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד מָלֵא יִסּוּרִים וְדַחֲקוּת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לָתֵת עֵצוֹת לְנַפְשׁוֹ. וְאֵין אֶחָד מֵאִתָּנוּ רוֹצֶה לִתְפֹּס אֻמָּנוּת אֲבוֹתֵינוּ לִצְעֹק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מִתְגַּבְּרִים הַמְּרִירוּת וְהַיִּסּוּרִים כָּל כָּךְ חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִין אֲפִלּוּ לִצְעֹק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד בְּרֹב רַחֲמָיו יְרַחֵם עָלֵינוּ וְיָאִיר עֵינֵינוּ וִישַׂמַּח לִבֵּנוּ וְיַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנָיו בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה כֻּלָּנוּ לִרְאוֹת בְּבִיאַת הַגּוֹאֵל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי אֵין בִּלְשׁוֹנִי מִלָּה לִכְתֹּב לְךָ עַתָּה כִּי הַיּוֹם יָצָאתִי מִבֵּיתִי וְלֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי לִכְתֹּב לְךָ עַתָּה, אַךְ מִדֵּי כָּתְבִּי אֵיזֶה דִּבּוּרִים מֻעָטִים לְבֶן אָחִי רַבִּי אַיְיזִיק נֵרוֹ יָאִיר נִזְכַּרְתִּי בְּעֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ לִרְאוֹת מִכְתָּבַי אָמַרְתִּי לִכְתֹּב לְךָ פְּרִיסַת שָׁלוֹם. וְהִנֵּה צַעֲרִי גָּדוֹל מְאֹד מִמַּה שֶּׁלֹּא הָיִיתָ בְּשִׂמְחָה בִּהְיוֹתְךָ בְּבֵיתִי וְלִבְּךָ הָיָה נִשְׁבָּר בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר הָיָה קָשֶׁה לִי לִסְבֹּל. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין כִּי עֲדַיִן רַחֲמֵי הַשֵּׁם… (חסר)
באדיבות אתר ויקיטקסט
