שותפין – הלכה ב׳

אות א

אין השותפות נגמר בדברים אלא בקנין וכל דבר לפי קנינו מתקיים שיתופו וכו':

ע"פ מ"ש במאמר המתחיל תקעו וכו' (סי' יד) להמשיך שלום בעולם צריך להעלות את הכבוד לשרשו וכו' וא"א להעלות את הכבוד אלא ע"י בעלי תשובה וגרים. ולעורר הבע"ת וגרים הוא ע"י התורה שמאירין להם אל המקום שהם שם. כי ע"י התורה מאירין בשורש הנשמות שעלו במחשבה תחילה וע"י התנוצצות הנשמות מאירין ונולדין נשמות הבע"ת וגרים ע"ש כ"ז היטב, ועי"ז נתגדל כבוד הש"י וזוכין לשלום ע"ש. וגרים שמתגיירין באין תחת כנפי הקדושה בחי' כנפי מצוה בחי' וכבדתו כבדהו בכסות נקיה ע"ש היטב. ואיתא שם בסוף שכשנמשך השלום השלום אזי יתבטל כל המו"מ מן העולם. כי עיקר המו"מ הוא ע"י המחלוקת כי א"א שיהי' רצון המוכר והקונה בשוה וכו' בבחי' ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט והכנעני אז בארץ וכו' ע"ש. ולעתיד שיתגדל השלום יתבטל המו"מ וכו' ע"ש כל זה היטב:

אות ב

וזה בחי' כל הקנינים שצריכין קנין דוקא לגמור המו"מ ואין המקח נמשך בדברים בלבד. כי מחמת שהמו"מ נמשך ממחלוקת כנ"ל, מחמת זה א"א לסמוך על דברים לבד כי יכול להיות שיחזור הקונהאו המוכר כי החזרה זה בחי' מחלוקת שמשם עיקר אחיזת החזרה והשקר. כי אמת הוא בחי' אחדות כמובא במ"א בחי' שלום כ"ש האמת והשלום אהבו אבל השקר הוא בחי' ריבוי בחי' מחלוקת כי באחד אין שייך מחלוקת ועיקר המחלוקת הוא בבחי' ריבוי שהוא בחי' שקר כמבואר במ"א. כי זה שהוא משקר וחוזר מדבריו זהו בעצמו בחי' מחלוקת שהוא בחי' דעה שאינה מיושבת. כי בתחילה נתרצה על המקח ואח"כ חוזר, נמצא שלבו חולק בחי' מחלוקת. ומחמת שעיקר המו"מ נמשך ממחלוקת ע"כ אין לו קיום בדבור לבד כ"א בקנין כי יכול להיות שיהי' שינוי וחזרה שזהו בחי' מחלוקת מאחר שעיקר המו"מ נמשך מבחי' מחלוקת כנ"ל. ע"כ צריכין לעשות קיום להמו"מ דהיינו ע"י קנין סודר שעל ידו רוב הקנינים. כי עיקר קיום ותיקון המו"מ הוא ע"י בחי' המשכת שלום כי כל זמן שיש מחלוקת יש מו"מ כנ"ל. אבל באמת המו"מ בעצמו כשזוכין לעשותו כתקונו הוא תיקון גדול והוא בעצמו תיקון המחלוקת כי זהעיקר בחי' המו"מ לתקן המחלוקת שמשם נמשך שצריכין לעשות דייקא מו"מ, אבל ע"י המו"מ בעצמו מתקנין את בחי' המחלוקת כי ע"י המו"מ ממשיכין שלום. כי עיית המו"מ בקדושה כראוי הוא ממש בחי' עשיית גרים שעל ידם נתגדל כבוד הש"י שעי"ז נמשך שלום. כי כבר מבואר וידוע שיש נצוצות קדושות בכל דבר שצריכין להעלותם ע"י המו"מ כמבואר בדברי רבינו ז"ל כ"פ, שע"י המו"מ מעלין הנצוצות ואלו הנצוצות הם בחי' נשמות קדושות שנפלו. וכשמעלין אותן ומבררין אותן ע"י המו"מ, זה בחי' גרים ממש כי חוזרין מהקליפה אל הקדושה שזהו ממש בחי' גרים. וגרים שמתגיירין באים תחת כנפי הקדושה בחי' כנפי מצוה כסות נקיה כנ"ל. וזה בחי' קנין סודר שמעלין את הנשמות והנצוצות שבהמו"מ שהן בחי' גרים, מעלין אותן אל כנפי הקדושה שהם בחי' כנף הבגדים שבהם קונין בקנין סודר ועי"ז נתגדל כבוד הש"י כנ"ל ועי"ז נעשה שלום כנ"ל ועל ידי השלום מתקנין את המחלוקת. נמצא שע"י מו"מ שנמשך במחי' מחלוקת עי"ז בעצמו מתקנין את המחלוקת ונעשה שלום וע"כ אחר הקנין סודר שוב אין יכולים לחזור בהם כי ע"י הקנין שהוא בחי' עליית הנצוצות שבמו"מ שהוא בחי' גרים, אל כנפי הבגדים שהם בחי' כבוד כנ"ל, עי"ז נמשך שלום כנ"ל וכשנמשך שלום ונתבטל המחלוקת שוב אין שום חזרה ושינוי כי עיקר החזרה והשינוי הוא מבחי' מחלוקת שהוא בחי' שקר כנ"ל. אבל כשנמשך שלום נתבטל השקר והחזרה כי שלום הוא בחי' אמת כנ"ל וע"כ א"א לחזור אחר הקנין סודר כנ"ל:

אות ג

כי באמת המו"מ שבקדושה הוא בחי' עשיית גרים ממש כנ"ל וע"כ צריכין לקשר את המו"מ אל התורה כמבואר בדברי רבינו ז"ל במ"א (סי' ר"פ) וכשארז"ל טוב תורה עם דרך ארץ וכו'. כי א"א לעשות גרים כ"א ע"י התורה שעי"ז מאירין ומתנוצצין שרשי הנשמות ומתנוצצין זה לזה, ועי"ז נולדים הגרים כמבואר שם במאמר הנ"ל. וע"כ צריכין לקשר המו"מ אל התורה כדי שיוכל לעשות גרים ע"י המו"מ כנ"ל. וזהו בחי' יששכר וזבולון כי ע"י שיששכר עסק בתורה עי"ז הי' כח לזבולון לעשות מו"מ ולברר הנצוצות שזהו בחי' גרים שהם נעשין ע"י התורה כנ"ל. וזהו שכתוב שמח זבולון בצאתך ויששכר מאהלך, עמים הר יקראו כו'ו ופרש"י ע"י סחורתו של זבולון באים גרים ומתגיירין. כי המו"מ הוא בחי' עשיית גרים ממש וזה דייקא ע"י שנתקשר זבולון ליששכר שעסק בתורה כי ע"י תורתו של יששכר הי' כח לזבולון לעשות גרים ע"י המו"מ בחי' שמח זבולון וכו' ויששכר וכו', עמים הר יקראו היינו גרים כנ"ל. וזהו טוב תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון דהינו בחי' גרים ובעלי תשובה שנשכח ונתבטל העון והקליפה וחוזרים הנצוצות אל הקדושה וזה דייקא ע"י התורה עם הדרך ארץ. שעי"ז דייקא נעשין גרים כנ"ל:

אות ד

נמצא שעיקר תיקון המו"מ הוא ע"י בחי' המשכת שלום כנ"ל וזהו בחי' שותפות כי זהו עיקר בחי' השותפים. כי עיקר תיקון המו"מ שהוא בחי' זווג הנשמות שעי"ז נולדין נשמות הגרים כנ"ל. וע"כ לפעמים א"א להרים ולהעלות המו"מ כ"א ע"י שמתקשרים ומשתתפים יחד ב' או' ג' אנשים וע"י שותפות שלהם מתקשרים גם נשמותיהם ומאירין זה לזה ועי"ז יכולםי להרים ביותר את המו"מ שהוא בחי' גרים כי עיקר הגרים נתהווין ע"י בחי' זו כנ"ל. וזה בחי' משארז"ל זמזלא דבי תרי עדיף, מזל זה בחי' שורש הנשמות שבמחשבה תחילה וזה בחי' מזל, וזהו מזלא דבי תרי עדיף מחמת שמתקשרים ומזדווגים יחד נשמותיהם שעי"ז נולדים נשמות הגרים שעיקר תיקון המו"מ ע"י בחי' זו כנ"ל וע"כ צריכין קנין אל השותפות כדי להעלות הנצוצות שבהמו"מ שמשתתפים עבורו לבחי' כנפי הבגדים שהם בחי' כבוד וכו' כנ"ל ועי"ז מתקיים השותפות. כי גם השותפות שבמו"מ שהוא בחי' המשכת שלום כנ"ל א"א לו להתקיים כ"א ע"י הקנין סודר שהוא בחי' עליית הכבוד שעי"ז נמשך השלום ונתבטל השקר וכו' כנ"ל כי מאחר שהשותפות בשביל מו"מ שנמשך ממחלוקת אין לו קיום בדברים בעלמא כי יכול להתבטל השותפות ולהתחלק מאחר שעיקר המו"מ נמשך ממחלוקת וכנ"ל. ע"כ צריכין לעשות קנין כמו הקנין של כל דבר כשקונין אות ודהיינו קנין סודר שהוא עיקר הקנין בכל הדברים כי עי"ז נתגדל הכבוד כנ"ל ונמשך שלום ואזי אין שום חזרה כנ"ל כי עיקר תיקון המו"מ ע"י בחי' המשכת שלום. וזה עיקר השותפות בשביל להמשיך שלום שעיקר תיקון המו"מ עי"ז כנ"ל:

באדיבות אתר ויקיטקסט