שבחי שיחות הרן

ריח׳

וְהִתְלוֹצֵץ מְאֹד מֵהַמְחַקְּרִים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ בְּהַלְּבָנָה יִשּׁוּב כְּמוֹ עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת. עַל שֶׁרוֹאִין שָׁם בְּתוֹכָהּ כְּמוֹ אִילָנוֹת וּשְׁאָר בְּרוּאִים שֶׁבְּזוֹ הָאָרֶץ, וְהָיָה מִתְלוֹצֵץ מִזֶּה, וְאָמַר שֶׁהוּא שְׁטוּת גָּדוֹל. כִּי הַלְּבָנָה הוּא כְּמוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁעוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ נִרְאֶה בְּתוֹכוֹ, וְעַל כֵּן נִרְאֶה בְּתוֹךְ הַלְּבָנָה דְּבָרִים שֶׁבְּזֹאת הָאָרֶץ, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין שָׁם דָּבָר מֵאֵלּוּ הַבְּרוּאִים, וְהֶבֶל יִפְצֶה פִּיהֶם שֶׁל הַמְחַקְּרִים.

באדיבות אתר ויקיטקסט