עיקר החינוך לעבודת הבורא יתברך הוא על ידי בחינת תודה הודאה שהוא בחינת חנוכה במואר בנים, כי לפי מה שעובר על כל אחד ואחד ריבוי היסורים והצרות והמניעות והבלבולים והתאוות וכו׳ בודאי היה קשה להתקים עד שיזכה לגאולה שלמה דהינו שיהיה איש כאשר באמת כראוי שזה בחינת גאולה שלמה, ועל כן בטמת כמה וכמה התחילו בעבודת ה׳ ויש שהאריכו בעבודתם ימים ושנים אבל אחר כך לא יכול לסבול עוד מרירות הכבדות של הבעל דבר ונפלו כל אחד כמו שנפלו רחמנא לצלן, אבל מי שחפץ באמת לאמיתו לחוס על חייו עיקר קיומו על ידי בחינה הנ״ל, שבכל מה שעובר עליו יהיה איך שיהיה אפילו אם רואה שהוא בעצמו החייב מאוד במעשיו שאינם טובים וכו׳, אף על פי כן איפלו הגרוע שבגרועים בודאי ה׳ יתברך גומל עמו חסדים נפלאים בכל יום כמו שתיקנו לומר: ׳על ניסך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת׳ וכו׳.

ובודאי דברי רבותינו זכרונם לברכה כנים ואמיתיים, שצריכין אנחנו כולנו להאמין בזה שבודאי ה׳ יתברך עושה עם כל אחד ניסים ונפלאות וטובות הרבה בכל יום ובכל שעה ואם ירצה להסתכל יראה הרבה בעיניו ויזכור את עצמו היטב כמה מעלות טובות למקום עליו, כי כל מה שהאדם זוכה להאיזה מצווה ולאיזה נקודה טובה בודאי אינו נאבד לעולם, ואין כל העולם כולו עם כל תאוותיו ויסוריו והבליו כדאי נגד נקודה אחת של שמצה אחת שכל אחד מישראל זוכה בכל יום. וצריכין להרגיל את עצמו שבכל מה שיעבור עליו יהיה איך שיהיה יזכיר את עצמו בכל הטובות והנפלאות שעשה ה׳ יתברך עימו עד נהנה, ועל ידי זה יתחזק לצעוק ולהתפלל לה׳ יתברך תמיד בבחינת מודה על העבר וצועק על העתיד לבוא, ועל ידי זה יזכה סוף כל סוף לגאולה שלמה לשוב לה׳ יתברך באמת.

ועל כן על ידי בחינה זאת דייקא מתחנכין לעבודת ה׳ כי כמו שהעבודה שהאדם עושה בימי קטנותו עף על פי שאין לה שלמות גמור, בפריט כי מסתמא תכף אחר כך עושה הקטן מעשה נערות וקטנות, אף על פי כן כל תנועה טובה שהוא עושה הוא ממש אפילו באדם גדול כל זמן שאינו זוכה לשלמות הראוי של הקדושה שעושה אז יקרה גם כן מאוד, כי הוא בחינת חינוך ועיקר החינוך הוא על ידי ההודאה על העבר, על ידי זה מתחזק לצעוק להבא עד שזוכה על ידי זה לתשובה שחמה כנ״ל.

[תודה הודאה היא בחינת שעשוע עולם הבא, בחינת שבת, ועל כן כשפגם אדם הראשון, ושבת אגין עלוהי, פתח ואמר ״מזמור שיר להיות השבת טוב להודות לה׳״, כי השיג והבין תכף, שאף על פי שפגם כל כך, עד שעד היום צריכין לעסוק בתיקון פגם זה, עד שיוגמר התיקון בימי משיח צדקנו במהרה בימינו כדיוע, אף על פי כן, צריכין כבר להודות לה׳ מאוד על ההרחבות והחסדים טובים שגמל עימו השם יתברך בתוך תוקף הצרה של התגברות הפעם והקלקול כל כך , ועל ידי זה יהיה לו כוח להתחזק ולצעוק להבא, עד שיזכה להתתקן בשלמות. ועל כן אמר מיד ״טוב להודות לה׳״, שזה עיקר הדרך להתקרב לה׳ יתברך על תודה הודאה. וזהו: טוב להודות לה׳, טוב ודאי, כי אפילו להפחות שפחתוים הוא דרך טוב ונפלא מאוד, אשרי הזוכה לזה.]

באדיבות אתר ויקיטקסט