אות א׳
לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה וכו'. ואיתא בשלחן ערוך דעות שדיקא סמוך למנחה גזרו עין שם:
והנראה לעניות דעתי כי תפלת המנחה היא בחינת התעוררות השנה, כי בכל היום האדם טרוד בעסקיו במשא ומתן שלו. והמשא ומתן הוא בחינת שנה, ועל כן תקנו תפלת המנחה להזכיר את האדם שיזכר בה' יתברך ויתעורר משנתו הינו מהמשא ומתן שהוא בחינת שנה. ועל כן תפלת המנחה היא בחינת ראש השנה. כי ראש השנה היא בחינת התעוררות השנה שהיא המשא ומתן. כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה כל זה במאמר אשרי העם (בסימן לה) עין שם. כי יצחק תקן תפלת המנחה , וראש השנה הוא פחד יצחק . ועל כן נקראת התפלה על שם המנחה, כי מנחה היא קרבן עני שהוא בחינת דינים, כי אז דינים שורין בחינת ראש השנה בחינת פחד יצחק. וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שכן אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה. כי בקשת ותפלת אליהו היה שהיה רוצה לגלות האמונה בעולם לידע כי ה' הוא האלקים כמו שמבאר שם. ועל כן לא נענה אלא בתפלת המנחה, כי מנחה מועיל לאמונה על פסוק מה שמבאר לעיל שמנחה היא בחינת התעוררות השנה. ועל ידי זה נתחדש האמונה כמו שכתב רבנו שם. כי בשעת המשא ומתן הנשמה באה בתוך האמונה בחינת משא ומתן באמונה ונתחדשה שם. ואחר כך כשנתעוררין מהשנה נתחדש המח באמונה יתרה. נמצא שמנחה שהיא בחינת התעוררות השנה על ידי זה זוכין לאמונה כנ"ל. ועל כן אליהו זכה אז לגלות אמונה בעולם כמו שכתוב שם ה' הוא האלקים. ומחמת שהאמונה היא בחינת זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה וכו' והחיצונים יונקים ממנה, על כן צריך לזהר בה מאד. כי צריך זהירות והתגברות שלא ישאר שקוע שם חס ושלום שלא יתגברו עליו, מאחר שהם יונקים משם. וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה, כי אז צריכין זהירות ביותר כנ"ל. ועל כן תקנו סמוך למנחה דוקא שלא להתחיל בשום מלאכה ואכילה סמוך לה פן ישכח להתפלל. כי אז דיקא חששו לזה מאחר שאז דינים שורין. כי החיצונים יונקים מהאמונה כנ"ל. ועל כן גזרו אז גזרות אלו פן ישכח, כי אז צריך זהירות יתרה שלא יתגברו עליו כנ"ל:
באדיבות אתר ויקיטקסט
