ענין ח"י טריפות כי כתב רבינו ז"ל במאמר הצילה מחרב נפשי מיד כלב וכו' (סבי' נ') שיש מיין מתוקין שהוא בחי' שמירת הברית ויש מיין מרורין וכו' שהוא פגם הברית. ואז כלבא נחית למיכל קורבניה וכו' ע"ש. והאכילה היא במקום קרבן כשרז"ל (ברכות נ"ה) שולחן מכפר כמזבח. וע"כ צריך שיהיה שלם מכל ח"י טריפות כי ח"י טרפות הם בחי' פגם הברית שהוא צדיק ח"י עלמין. וע"כ נאמר בטריפה לכלב תשלכון אותו כי אז כלבא נחית וכו'. ובזה מחובר מה שסיים שם רבינו ז"ל מאמר רז"ל האי בר בי רב דיתיב בתעניתא, שלכאורה אין לו חיבור שם, אך באמת גם האכילה היא במקום קרבן וכשאינו אוכל בכשרות כראוי חס ושלום אזי כלבא ליכול וכו'. וע"כ צריכין שתהיה הבהמה שלימוה מכל ח"י טריפות, ואז המאכל עולה בקדושה ונכלל בבחי' צדיק ח"י עלמין, אז אריה נחית למיכל קורבניה. וע"כ עיקר הטריפות תלוי בריאה כי הריאה הוא בבחי' שמירת הברית שהוא שמירת הדעת (כמובא בדברי רבינו במ"א). שע"י הריאה נתקיים ליחות ושמנונית הגוף שעל ידי זה עיקר קיום הדעת. ועל ידי זה עיקר קיום המוח שבעצמות שהם בחי' מיין מתוקין הנ"ל בי' כל עצמותי תאמרנה (כמבואר במאמר הנ"ל). וזהו ואנשי קודש תהיון לי ובשר בשדה טריפה לא לאכלו וכו'. כי כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה (ויקרא רבה כ"ד). כי שמירה מח"י טריפות הוא בחי' שמירת הברית כנ"ל וע"כ אז נקראים אנשי קודש כנ"ל:
באדיבות אתר ויקיטקסט
