יְגִיעָתוֹ וְטִרְחָתוֹ בַּעֲבוֹדַת ה’ – רלא (ג)
אָמַר אֲנִי הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל מְאֹד שֶׁיַּזְמִין לִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסָּיוֹן כִּי הָיִיתִי תַּקִּיף בְּדַעְתִּי אִם לֹא שֶׁתַּעֲשֶׂה אוֹתִי מְשֻׁגָּע אֲבָל אִם הוּא בְּשִׂכְלוֹ אֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם נִסָּיוֹן וְכוּ’:
באדיבות באתר רבינובוק