איך מתחדשים? / ש׳ גרין
נמאס לי לראות את השעה שבע וחצי בבוקר ולהתהפך לצד השני, להצטופף באוטובוס עמוס בבנות, להקשיב לאותן המורות, לחזור הביתה, להתלונן שאין אוכל, להתקשר לחברה, לריב עם אחותי, לנסות לשמח את עצמי בחוג כזה או אחר, להתעצבן על האוטובוס שאיחר, לכעוס על עצמי ששוב פישלתי, לגלות שעוד פעם נפלתי, ללכת לישון אחרי התבודדות לא ברורה, לחלום חלום מלא בבהלה ושוב לקום לאותו בוקר חשווני, בו השגרה ברוכה אבל לעתים קצת משעממת, מרדימה, חסרת חידושים ואטרקציות. אז מה בכוחנו לעשות? איך נתחדש? איך נמנע מעצמנו להרגיש את אותה הרגשה מייבשת שמלווה אותנו בחודש הזה ולא רק בו…?
רבינו מזהיר אותנו הרבה בספריו הקדושים: "אלט טאר מען ניט זיין" – "אסור להיות זקן".
וכך כותב לנו רבינו: "וכל הימים אשר הוא חי על פני האדמה, הוא צריך להתחזק בכל פעם מחדש ואל יפול לזקנה דסטרא אחרא כלל".
רבינו מזהיר אותנו בסכנה הגדולה שטומנת בחובה הזקנה, ההרגשה שכנראה כך אבלה את חיי ומה שהיה הוא שיהיה. אותה הרגשה שמזמזמת לנו באוזן לא פעם ולא פעמיים מסוכנת לנו מאוד. ולמה? "כי כל הנפילות שבעולם הם מבחינת זקנה דסטרא אחרא". שמעתן? הזקנה עלולה להביא אותנו לנפילות, לריחוק מהשם ומהתכלית. ולכן צריך להבין מה בדיוק היצר הרע נותן לנו להרגיש? מה היא אותה הזקנה שעליה מדבר רבינו? ואיך היצר הרע מצייר לנו אותה בראש? והנה ההסבר:
"שנדמה בעיניו שכבר נזקן בחטאיו ובמעשיו שרגיל בהם, שאי אפשר לו לצאת מהם בשום אופן ח"ו".

מתחדשים ומחיים את עצמנו – לא לחכות לה שתבוא לבד
נדמה לנו שבנקודה מסוימת בחיים שלנו, כל אחת איפה שזה תופס אותה, לא נשתנה, ומחשבות מסוג זה תוקפות אותנו: "נו ברור הרי זה כבר תקופה מסוימת שאני תמיד מרגישה את אותו הדבר כש…", "ותמיד אני חושבת את אותה המחשבה כשאני נתקלת ב…", "מה פתאום שאשתנה? שאתחדש בנקודה הזאת?", "ובכלל בנושאים שאין לי בהם יכולת שינוי, כמו הסמינר שאליו אני הולכת, השיעורים שאני שומעת וסדר היום הקפוא וחסר משמעות, איך הם יכולים להשתנות? כיצד יכולים להישפך אור על התמונה ולהיכנס קצת חיות?" אז כיצד באמת? הנה התשובה:
"ובאמת הוא צריך לידע ולהאמין, שבכל יום ובכל עת ובכל שעה יש כוח ביד האדם להתחדש ולהיות נעשה בריה חדשה ממש, כי השם יתברך עושה חדשות בכל עת, ואין יום ואין שעה דומה לחברו" – רבינו מחדש כאן חידוש שאם רק נאמין בו החיים שלנו יכולים להיות מתוקים, אם רק נבין שהעולם מתחדש כל רגע, ויחד איתו גם אני מתחדשת, אז אין שום מושג של זקנה, אין שום מושג של שעמום, של חוסר ענין, ובפרט אין שום מקום לייאוש על עצמי ועל מציאות חיי ועל הנפילות הקבועות שלי. רבינו מדגיש לנו שאין כזה דבר קבוע, העולם דינמי, הכול מתחדש כל הזמן. אז למה שאני לא אתחדש ביחד איתו?
"ולפעמים גם ביום אחד צריכין להתחיל כמה פעמים… ובכל עת ובכל שעה צריך להזכיר לעצמו בהשם יתברך ולשכוח לגמרי כל מה שעבר עד הנה" – לפעמים אנחנו צריכות לקום ולהתחדש כמה פעמים ביום. מה לעשות שיש ימים שכוח ההתיישנות פוגש בנו לא רק פעם אחת: גם בסמינר עולה בי תחושת חידלון וחוסר חיות ולפעמים גם בבית, או אולי בבוקר או דווקא בלילה. כל פעם שאנחנו פוגשות את עצמנו במקום הזה של זקנה, ייאוש ועצבות, אנו צריכות לחדש את עצמנו.

אם זה באיזו מילתא טובה או בדיבור עם ד' פשוט אמיתי וכן, או בכלל דרך איזה ריקוד טוב, הליכה עם חברה, שינוי קטן בשגרה גם יעזור, וכל אחת תמצא את מה שמדבר אל ליבה, העיקר משהו שיביא אותנו להתחדשות, לחיות, לשמחה ולהמון סיפוק ממהלך החיים שלנו.
לא יכול להיות שנתהלך בעולם עם קמטים וגב כפוף בגיל כל כך צעיר, זה רק היצר הרע שיושב לנו על הגב ומנסה לייאש, לכופף, להחליש ולהזקין. אז בואו נצא יחד למסע נגד ההתיישנות, ונראה שחודש חשוון יכול להפוך להיות החודש הכי חי, מעניין ומשמעותי בחיים שלנו. מאמינות? הגיע הזמן להתחיל להאמין בזה!

רוצה להפיץ את עלון חברות מקשיבות?
צרו איתנו קשר – 054-8492887 / 03-3134270