משיבת נפש, ג:

כְּבָר מְבֹאָר לְעֵיל מֵעִנְיַן הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת אֲלָפִים וּרְבָבוֹת עַד אֵין שִׁעוּר, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲבֹר עַל הָאָדָם קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּשְׁלֵמוּת, וְשֶׁגַּם עַל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים עָבַר עֲלֵיהֶם כָּל זֶה.

וְהָעִקָּר לִהְיוֹת חָזָק בְּדַעְתּוֹ מְאֹד, שֶׁיֵּאָחֵז בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם לְעוֹלָם, וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם, וְלֹא יַנִּיחַ עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם.

וַאֲפִלּוּ אִם יַעַבְרוּ עָלָיו ח”ו, כָּל הַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה מִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל.

וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ ח”ו, רַק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל לִכְנֹס בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, רַק עַתָּה הוּא מַתְחִיל מֵחָדָשׁ. וְכֵן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם תָּמִיד וְלִפְעָמִים צְרִיכִין לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם אֶחָד.