ליקוטי הלכות, אורח חיים, פסח, הלכה ז, ב:
"וְהִנֵּה מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה כִּי אִם עַל יְדֵי אמת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וֶאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו". וְהִקְשָׁה בַּזֹּהַר, הַיְנוּ צדק, הַיְנוּ אֱמוּנָה, אֶלָּא צֶדֶק כַּד אִתְחַבְּרַת בֶּאֱמֶת אִתְעֲבִידַת אֱמוּנָה. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה הִיא עַל-יְדֵי אֱמֶת. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ הַדְּבָרִים קְצָת. וְעוֹד לֶאֱלֹקַי מִלִּין לְבָאֵר יוֹתֵר בְּחַסְדֵי ה', כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בַּמֶּה שֶּׁאֵין הַשֵּכֶל מֵבִין, כִּי בַּמֶּה שֶּׁהַשֵּכֶל מֵבִין אֵינוֹ נִקְרָא אֱמוּנָה, מֵאַחַר שֶׁמֵּבִין הַדָּבָר מִדַּעְתּוֹ. וְאִם כֵּן מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר אֵיךְ יָבוֹא לֶאֱמוּנָה.
וְעַל-כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא עַל-יְדֵי אֱמֶת. כִּי רָאוּי לְהַבַּר דַּעַת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ וְרוֹצֶה בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹ וְהַצְלָחָתוֹ הָאֲמִתִּית לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת הֵיטֵב הֵיטֵב בְּעֵין הָאֱמֶת בְּלִי נִצָּחוֹן וְקִנְטוּר, כִּי עַל-יְדֵי נִצָּחוֹן יְכוֹלִין לַהֲפֹךְ כָּל מִינֵי אֱמֶת לְשֶׁקֶר, חַס וְשָׁלוֹם. וְכָל הַלְּשׁוֹנוֹת שֶׁאוֹמְרִים בֶּאֱמֶת יְכוֹלִין לַהֲפֹךְ מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ עַד אֵין קֵץ וְתַכְלִית. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הָאֱמֶת הוּא אֶחָד:"
ביאור:
אמונה – רק עם אמת וצדק
בשביל לנצח בחיים, ולא רק בשביל לשרוד אותם – צריך אמונה, והרבה.
רבי נתן מלמד אותנו כלל ראשון באמונה – צריך להיות מחובר לאמת!
הוא לומד זאת מהנאמר בספר ישעיהו (יא, ה) – "וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וֶאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו" – זהו פסוק המדבר מעניין המשיח.
לעתיד לבוא, משיח יאיר את אור האמונה, אור האמת והצדק יאיר בעולם בצורה ברורה מתוך החושך וההסתרה.
על ידי האמונה והצדק, כלי המלחמה של המשיח, הוא יממש את חזון הנביאים להביא את כל העולם לאמת – הכרה וידיעה בבורא עולם באמונה, וממילא לא יהיה יותר מלחמה, כי ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.
הזוהר מגביל (מקשה) בין צדק לאמונה, רק ברגע שצדק מתחבר לאמת אז נעשית האמונה.
וכי לא מספיק האמת לבד כדי להגיע לאמונה, האם הצדק אינו כלול בתוך האמת?
כן, זה לא מובן מאליו שאמת מתחברת לאמונה ללא הצדק שמתלווה לאמת.
בשביל להתחבר לאמת, המובילה לאמונה טהורה אמיתית, חשוב מאוד שגם מידת הצדק תהיה שותפה למידת האמת במסע, זאת משום שבדרך להשיג את האמת דברים שליליים כמו אגו וכבוד יכולים להיות חלק מהאמת שאיתה אנחנו הולכים, ובכך להרוס את האמת הטהורה שמובילה לאמונה.
כמו שאומר רבי נתן לקראת סוף הקטע: "כִּי רָאוּי לְהַבַּר דַּעַת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ וְרוֹצֶה בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹ וְהַצְלָחָתוֹ הָאֲמִתִּית לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת הֵיטֵב הֵיטֵב בְּעֵין הָאֱמֶת בְּלִי נִצָּחוֹן וְקִנְטוּר, כִּי עַל-יְדֵי נִצָּחוֹן יְכוֹלִין לַהֲפֹךְ כָּל מִינֵי אֱמֶת לְשֶׁקֶר, חַס וְשָׁלוֹם. וְכָל הַלְּשׁוֹנוֹת שֶׁאוֹמְרִים בֶּאֱמֶת יְכוֹלִין לַהֲפֹךְ מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ עַד אֵין קֵץ וְתַכְלִית. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הָאֱמֶת הוּא אֶחָד.
לדוגמה, אם בחרנו להתחזק ולעשות תשובה, ובדרך אנשים לידינו מונעים או תוקפים אותנו על כך. אם נבחר לערב את מידת הכעס או הגאווה כדי להתנגש ולהילחם בהם בשביל 'לנצח' אותם, אולי היינו מרוכזים באמת, אך לא בצדק.
כי רצונו של בורא עולם שלא נתחזק באמונה תוך שימוש במידות רעות ומעשים שאינם תואמים את דרך האמת האמונה בעצמם.
בחרנו להתחזק באמונה ולצאת ממצרים, לחיות חיים של אמת ואמונה אמיתיים. אך חשוב שכל שלב בחיינו יהיה נכון וטהור עד הסוף, עם צדק, בלי שיצר הרע יערבב לנו מידות רעות עם מידת האמת.
במהלך ההתחזקות וחיפוש אחר האמת אנו יכולים לממן בטעות את יצר הרע, שיכול להשאיר אותנו במצרים הפרטית שלנו עם תפאורה יפה של אמת, כל זאת רק בגלל שאנחנו הולכים רק עם מידת האמת ללא מידת הצדק.
בדרך אל האמת, אנו מפסיקים להשתעבד למידות רעות של כעס, גאווה, נצחנות וכו', אלא יוצאים אל עבר האמת ע"י מידות טובות בדרך טהורה.
בקטע זה רבי נתן מדבר ומלמד מהי אמונה בפשטות, כדי ללמוד לחצו כאן.