מה הקשר בין הטלת מצור על ירושלים לעזרה בטבת?

עשרה בטבת הוא יום צום ובו אירעו שלושה דברים, אחד מהם הוא שנפטר עזרא הסופר, דמות יהודית חשובה מאוד במהלך ההיסטוריה של עם ישראל.
מה כל כך מיוחד בעזרא הסופר ולמה אין לו תחליף?
רבי נתן, בהלכות קריאת שמע, הלכה ד', אות י מלמד אותנו את סוד חשיבותו של עזרא הסופר:

וזהו בחינת עשרה בטבת. בחינת הג' צרות שאירעו בטבת שחושב שם בהסליחות שמת עזרא הסופר ונכתבה התורה יוונית בימי תלמי המלך והתחיל חורבן בית המקדש. כי כולם הם בחינה אחת, בחינת פגם הנ"ל. היינו שקשה לצייר האור לברכה מחמת הג' צרות הנ"ל. וכו'
וזה בחינת חורבן בית המקדש. כי בבית המקדש היו כהנים עוסקים בעבודתם. ועל ידי זה היו ממשיכין כל ההשפעות והברכות. כי היו מציירים האור לברכה. כי הכהנים הם מבחינת קמץ בחינת וקמץ הכהן. ויש להם כח על ידי עבודתם להמשיך האור מבחינת קמץ לצירי לציירו בבחינת ברכה, שזהו בחינת ברכת כהנים שמסרה התורה להם לברך את ישראל. כי הם יכולים להמשיך האור מקמץ לצירי לציירו לברכה כנ"ל. וכמבואר מזה לעיל בהלכות ברכת התורה ובהלכות פסח עיין שם:

ביאור:

רבי נתן בא ללמד אותנו אילו שלושה דברים קרו במהלך עשרה בטבת:
נפטר עזרא הסופר, נכתבה התורה ביוונית והתחיל חורבן בית המקדש.
ומה המשותף לכל מאורעות קשים אלה? פגמים (מעשים רעים וחטאים) שעשו עם ישראל מנעו את היכולת של עם ישראל לקבל את הברכה והשפע שהיו ראויים לה אם לא היו פוגמים, לכן הגיעו שלושה דברים אלו.

רבי נתן מדבר על התוצאה הקשה של שלושה דברים אלה: "היינו שקשה לצייר האור לברכה מחמת הג' צרות הנ"ל"
ולכן 'היה קשה לצייר האור לברכה', אך מה הכוונה בלצייר את האור לברכה?
ראשית, עלינו להבין מהי הברכה וכיצד היא מגיעה?
הברכה היא האור שמרומם את הנפש והנשמה ומגלה כמה טוב ושפע בורא עולם כבר הביא ונותן לנו כל רגע, באופן שיהיה גלוי וניתן יהיה להשתמש בו ולהתקרב לה'.
התורה היא מקור הברכה, משום ששפע האור הרוחני מתלבש בתוך אותיות התורה. אותיות התורה הן מעין כלי וצורה שאליו מגיע אור ושפע הברכה במידה מוגבלת.
מה הכוונה "בתוך כלי"? האור והשפע חייבים להגיע אלינו באופן מידתי וקצוב, אחרת, יותר מדיי אור יסנוור ויבלבל אותנו – לא נוכל לראות כמה שפע באמת יש לנו, איך נכון להשתמש בו, כמה נכון להשתמש בו וכו'.
בלבול כזה יכול להוביל גם לשבירת הכלים ולייאוש.

איך כל זה קשור להתחלת חורבן בית המקדש – הטלת מצור על ירושלים?
לא רק לעזרא הסופר הייתה יכולה להמשיך שפע ברכה. בעוד שעזרא הסופר עשה זאת ע"י כתיבת האותיות והוא היה ייחודי ונדיר בכך. גם ליהודים נוספים יש יכולת להמשיך שפע ע"י התפילה והעשייה שלו בצורה מתוקנת ונכונה. כך במקביל עשו זאת הכהנים בבית המקדש ע"י התעסקותם במלאכת הקודש ובהקרבת הקורבנות.
כי הכהנים הם מבחינת קמץ בחינת וקמץ הכהן – רבי נתן מסביר שהכהנים מקבילים לסימן הניקוד קמץ ( ָ ) כמו שנאמר בפסוק: "והביאה אל הכהן וקמץ הכהן ממנה מלוא קמצו את אזכרתה והקטיר המזבחה על אשי ה' חטאת הוא".
וכפי שהכוהנים מקבילים לצורת הניקוד קמץ, הם יכולים לשנותו גם לניקוד צירי ( ֵ ).
על מנת להבין עניין השינוי בין קמץ לצירי זה יש להקדים: לכהן היה יכולת לקחת בהמה, כמו פרה, שעד כה הייתה עם עצמה ותפקידה היה רק להיות בהמה חיה ולהפוך אותה לקרבן עבור יהודי שצריך להקריב אותה על המזבח על מנת שייחשב לו ככפרה או זכות.
כך במקביל הכהנים המקבילים לצורת קמץ יש יכולת לשנות את הניקוד ולציירו אחרת – כצירי.
הכהנים קיבלו זכות לברך את עם ישראל – לקחת אור רוחני גבוה מלמעלה ולהפוך אותו לאור וברכה שעם ישראל יכולים לקבל לפי הכלי של כל אחד מהם כדי להרגיש קרוב ומחובר לבורא עולם לתורה והמצוות, ללא שיהיה בלבול או ׳שבירת הכלים׳ כתוצאה מהאור הגדול.