רבי נתן, ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות פקדון וארבע שומרים, ד, ב:
להכין כלי קבלת שפע
"הינו כי על־ידי הנפת העמר וספירה שבכל יום ממ”ט ימי הספירה אנו מתחילין להמשיך עלינו קדשת קבלת התורה שהוא בחינת המשכת המחין שהוא עקר בחינת קבלת התורה. והעקר על־ידי שמתקנין בחינת מלכות, שהוא בחינת נו”ן, שהוא בחינת צמצום ומדה לקבל החכמה והמחין בהדרגה ובמדה.
כי בלא תקון בחינת המדה והצמצום שהוא בחינת מלכות אי אפשר לקבל את החכמה והמחין מחמת רבוי אור, כי אור השכל גדול מאד ואי אפשר לקבלו כי אם על־ידי בחינת מלכות שהוא בחינת מדה, בחינת נו”ן, כמו שכתוב (תהלים עב יז): “לפני שמש ינון שמו”, כמו שמבאר בהתורה הנ”ל. על־כן צריכין להביא עמר שעורים שהוא כלל כל הצמצומים, הינו שעל־ידי הנפת העמר שעורים נתתקנין כל הצמצומים והמדות שהם בחינת מלכות כדי שנוכל על־ידי זה לקבל את המחין בהדרגה ובמדה, כי בלא תקון בחינת המדות והצמצומים אי אפשר לקבל המחין כנ”ל.
וזה בחינת חמשים יום של ספירת העמר שהם תקון המלכות, כמבאר לעיל שעקר ההארה והתקון בכל יום ויום הוא בבחינת מלכות כנ”ל. ועל־כן הם חמשים ימים כנגד בחינת נו”ן הנ”ל שהוא בחינת מלכות, בחינת לפני שמש ינון שמו, הינו לפני שמש – קדם שמקבלין המחין והשכל והחכמה שהם בחינת שמש, כמו שמבאר שם צריכין מקדם לתקן בחינת מלכות שהוא בחינת נו”ן, בחינת ‘ינון שמו’, שזהו בחינת נו”ן יום של ספירת העמר כנ”ל:"
ביאור:
ספירת העומר, המכילה כ-49 ימי ספירה עד מתן תורה, חג השבועות, היא הרבה יותר מרק ספירה של ציפייה.
המשמעות והכוונה של ספירת העומר, כל יום בה, הוא הכנה ועבודה רוחנית לקראת קבלת התורה מחדש.
למה מיד לאחר יציאת מצרים לא יכולנו לקבל את התורה?
יציאת מצרים היא יציאה מיוחדת – בורא עולם הוא זה שנתן לנו את האור העצום של הגאולה והיכולת להכיל אותה. היא הארה מיוחדת שנתנה דעת ושכל טהורים שאפשרו לנו להתנתק בן רגע מתודעת השעבוד ופשוט לצאת לחופשי – קבלנו בחסד את היכולת להשתחרר לא רק משעבוד פיזי, אלא גם משעבוד רוחני באופן מיידי.
אולם, הארה כזאת נועדה רק בשביל להוציא אותנו מיד, 'באופן דחוף', כי לא יכולנו לעשות זאת מבחינה פיזית ונפשית לבד, ועוד שאם היינו נשארים זמן נוסף, היינו נכנסים בשער החמישים של הטומאה, שער ממנו לא היינו יכולים לצאת עוד לעולם.
לקראת מתן תורה, מבקש בורא עולם שאנו נבנה את הכלי לקבל את האור, התורה, ע"י עבודה וטיהור פנימי, תוך עבודת מידות והתקדשות במהלך 49 ימי הספירה עד חג שבועות – חג מתן תורה.
בפנימיות הדברים, בימים אלה אנו עושים הכנה כדי להיכנס בספירת המלכות.
ספירת המלכות מייצגת את הדעת השלמה בהשגחה של הבורא עלינו ובעולם שדווקא ע"י זה אפשר לקבל את התורה.
ספירת המלכות מקבילה לאות נ'.
נ' מסמלת צמצום ומידה, כך אומר רבי נתן:
"כי אור השכל גדול מאד ואי אפשר לקבלו כי אם על־ידי בחינת מלכות שהוא בחינת מדה, בחינת נו”ן, כמו שכתוב (תהלים עב יז): “לפני שמש ינון שמו”, כמו שמבאר בהתורה הנ”ל."
מה פרט זה בא ללמד אותנו?
כפי שלמדנו, הגאולה של יציאת מצרים הייתה ללא מידה, אלא באופן מידי ובריבוי אור, בשביל לצאת כמה שיותר מהר ממצרים. כעת, בורא עולם מודיע לנו על קבלת התורה בקרוב ומבקש מאיתנו להכין כלים בעצמנו, שיכילו את האור המיוחד של התורה. הכלי האישי (מידה וצמצום מותאמים אישית) אותו אנו צריכים להכין הוא כלי המיוחד לנו, כדי שנוכל להכיל את האור, להתקדם ולהתקרב לבורא עולם לפי המידה והיכולת שלנו.
ועדיין, למה שגם הפעם זה לא יהיה בריבוי, כמו ביציאת מצרים?
מצרים היא מקרה מיוחד מאוד, שבו לא הייתה אפשרות לצאת ללא ריבוי האור בלי כלים. אך בזמנים אלו, על מנת לזכות באור באמת, שגם יישאר, ישפיע ויתקיים בתוכנו ולא יילך לאחר זמן כמו ביציאת מצרים, עלינו להכיל כלי מתאים, מדויק, אחרת, כמו מים הוא פשוט יזלג ויישפך, עד שלא יישאר ממנו כמעט דבר לאחר זמן.
האור הוא חכמה, וכאשר לחכמה אין איך לשבת בשכלנו, כשהיא גבוה ביותר מכלי השכל והלב שלנו, היא פשוט לא יכולה להישאר ונשכחת מאיתנו.
קורבן העומר (קציר שעורים) אשר היו מקריבים בבית המקדש ע"י הכהן הגדול ע"י הנפתו, מייצג מידה וכמות מוגבלת.
כאשר מבקשים להרים כמות מוגבלת על מנת להוריד שפע, האור יורד אל הכלי המוגבל באופן שהוא נשאר ומשפיע שם, בהדרגה ובמידה, מבלי שילך לאיבוד.
מסיים רבי נתן ומלמד שכשם שאי אפשר להסתכל בשמש, המקבילה לאור וחכמה, מבלי להסתנוור ללא 'משקפי שמש' או דבר שמגביל את האור מלהכנס לעיניים, כך לא נוכל לקבל חכמה אם לא שנתפלל ונבקש מה' לטהר את הלב, לקבל קבלות וללמוד כפי הדרגה היכולת שלנו, בשביל להכניס עוד חכמה ולהתעלות עוד באמונה ולימוד התורה באמת.
