מה הקשר בין חורבן לצום ותענית?

למה אני צריך לצום בגלל החורבן?

הצער והכאב של החורבן ומה שהפסדנו בזמן שעם ישראל היה בארצו עם בית המקדש ממשיכים להדהד בכל הדורות עד היום. יחד עם זאת, נשאלת השאלה מה הקשר בין החורבן לבין הצורך להתענות ולצום? האם אי אפשר לעשות זאת בדרך אחרת?

רבי נתן, בספר ליקוטי הלכות, אורח חיים, תעניות ותשעה באב, הלכה א', אות א מלמד מהו החורבן, התיקון ואיך כל זה קשור לתענית:

כִּי עַל-יְדֵי הַחֻרְבָּן וְהַגָּלוּת נָפְלָה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה וְנִמְסַר מַלְכוּת לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְעַל-כֵּן מִתְעַנִּין, כִּי עַל-יְדֵי הַתַּעֲנִית נִתְעַלֶּה הָאֱמוּנָה, (כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בַּמַּאֲמָר "וַיַּסֵּב" בְּסִימָן סב) וְעַל-יְדֵי זֶה עוֹלָה הַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא עַל שֶׁפָּסְקוּ בָּהּ אַנְשֵׁי אֲמָנָה. וּמֵחֲמַת זֶה גָּלוּ וְנִמְסַר הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְעַל-כֵּן מִתְעַנִּין אַרְבַּע תַּעֲנִיתִים כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת ד' כַּנַּ"ל:

ימי צום ותענית
ימי צום ותענית

ביאור:

מהו חורבן וגלות?
חורבן הוא הרס הדבר הבנוי. גלות עניינה ריחוק מהבית, מהמקום אליו אנו שייכים, הנכון והטוב ביותר בשבילנו,
ללכת בעל כורחנו למקום לא טבעי, זר ומנוכר למי שאנחנו ומה שאנחנו מאמינים.
הגלות מחשיכה ומסתירה על הזהות האמיתית והנכונה שלנו, היא עלולה לגרום לנו לשכוח מאין באנו ולאן עלינו לחזור. גלות היא ריחוק מתורה, מצוות וארץ ישראל, ובמקביל, גלות יכולה להיות ריחוק מעצמנו ומי שאנחנו, להסתכל במראה ולא לזהות את עצמנו באמת.

מדוע יש גלות?
הגלות קוראת כתוצאה מהריחוק מבורא עולם והתורה הקדושה, האבא והמלך השלנו, שהוציא אותנו ממצרים, נלחם לנו את כל מלחמותינו ומציל אותנו גם בין הגויים בזמן הגלות.
כשאנו (עם ישראל) עוזבים את דרך התורה ומרשים לעצמנו לא לנהוג עפ"י התורה או לחכות את התרבות הגויים כמו ללמוד חכמות חיצוניות ולהתנהג כמוהם, הדבר גורם לניתוק מהקדושה, כניסה אל הטומאה (הצד ההופכי של הקדושה) ויציאה לגלות
ללא חיבור לבורא עולם ע"י תורה ומצוות אנו מאבדים את האמת והאמונה, בכך משתחררת מאיתנו הזכות והכוח לחיות בארץ ישראל.
כפי שאומר רבי נתן, "כִּי עִקַּר הַגָּלוּת מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא עַל שֶׁפָּסְקוּ בָּהּ אַנְשֵׁי אֲמָנָה." – כאשר מתמעטת האמונה נתמעט החיבור והזכות של עם ישראל בארצו.

רבי נתן מציין שע"י חורבן וגלות מפסידים את מלכות דקדושה, אך מהי מלכות דקדושה?
מלכות דקדושה היא האור והחיות הרוחנית של עם ישראל לעם ישראל. האור והחיות הרוחנית יורדת ומתמעטת בגלל החורבן והגלות.
למה עם ישראל צריך את המלכות דקדושה? מלכות דקדושה נותנת כוח של ממשלה וניהול (מלשון מלכות) עצמאיים לעם ישראל, ועל ידה מקבלים את הזכות לחיות בארץ ישראל ולהתנהל עפ"י דרך האבות באמונה מתוך עושר ושמחה, ללא איומים וסכנה מצד העמים.
כשהמלכות דקדושה יורדת, גם כוח הממשלה והניהול שיש לעם ישראל בשביל להיות עצמאי יורד ועובר לידי הגווים כלומר, הגויים מקבלים 'מלכות', כוח משילות וניהול על ישראל – יכולת להשפיע ולמשול בעם ישראל.
כפני שניתן לראות היום, המצב הרוחני של עם ישראל בארץ ישראל ובכל העולם ירוד. ממשלות העולם ('עובדי כוכבים' – גוים עובדי עבודה זרה) קובעים לעם ישראל מה לעשות ואיך לנהוג, רבים נוהגים לא לחשוף את יהדותם ומתחבאים כדי שגויים לא יכו ויהרגו אותם.

בשביל להחזיר את המלכות דקדושה שיורדת לגויים אנו נוהגים בצום ותענית – מה הקשר בין החזרת מלכות דקדושה לצום ותענית?

ראשית כל יש לדעת כי יש ארבע תעניות במהלך השנה, כפי שנאמר בספר זכריה:
”כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי (י"ז בתמוז) וְצוֹם הַחֲמִישִׁי (תשעה באב) וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי (צום גדליה) וְצוֹם הָעֲשִׂירִי (עשרה בטבת) יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ.

תעניות וצומות גורמות לשני דברים:
ריחוק מיצר הרע ונפש בהמית – אכילה ועונגים גשמיים מקרבים את היצר הרע והנפש הבהמית שבתוכנו לרצות להידבק יותק בחומר ופחות ברוחניות ובקדושה. בתענית אנו מכניעים ומשנים מהטבע הרגיל של אכילה ותאוות בשביל לדבוק ולחזק את היצר הטוב והרצון להידבק בקדושה וברוחניות.
עיקר התענית היא תפילה – על ידי תפילה וחזרה בתשובה זוכים לתקן את מעשינו ולקרב את הגאולה. הגמרא במסכת ברכות אומרת 'אגרא דתעניתא צלותא' – עיקר התענית היא התפילה שמובילה לתשובה ומעשים טובים שיחזירו את מלכות דקדושה לעם ישראל.

לסיכום,
בסיום דבריו, אומר רבי נתן כי "לְהַעֲלוֹת הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת ד' כַּנַּ"ל."
האמונה, שהיא המקבילה למלכות דקדושה, מקבילה לאות ד', מדוע?
ד' הוא לשון דל. למלכות עצמה אין אפשרות להאיר ולמלוך בלי האמונה של עם ישראל, ממילא ניתן להבין כי העלאת המלכות חזרה תלויה בנו ובמעשינו – ע"י תענית שמביאה לתפילה טהורה וניתוק מחומריות ותאוות, ניתן לשוב ליצר הטוב, לאור הנשמה, להתחזק ולחזק את המלכות דקדושה.

יהי רצון שבקרוב ממש נזכה לצאת מהחורבן והגלות לגאולה שלמה כשעם ישראל בארצו ועובד את בורא עולם בבית המקדש, במהרה בימינו, אמן.



תגובות

אולי יעניין אותך גם